פני יצחק חלק ב רי

ז"ל בתחי' מדעת עצמו בד' מרן ז"ל דאי הוה ס"ל להסמ"ע דאפי' הרי"ף והרמב"ם שפי' בסוף פי' אחר אינם חולקים בדין א"כ מה נ"ט היא זו למרן שהשמיטו אדרבא יותר קשה דא"כ לא הי"ל למרן להשמיטו אל"ו דפשיטא ליה להסמ"ע בד' הרי"ף והר"מ שחולקים גם בדין ומרן ז"ל נגרר אחריהם שהם תרי עמ"ה והט' דהשמיט הדין דרשב"ם ז"ל וכמדובר והדברים פשוטים: אמנם הרב מהרי"ז ז"ל שצידד בדברי הרי"ף והרמב"ם אי פליגי או לא פליגי הט' משום דהוא ז"ל מסתמיך ואזיל אמאי דהביא בתר הכי לתשו' מהרש"ך דח"ב סי' ו' יע"ש ולעולם דגם הוא ז"ל הבין שפיר בד' הסמ"ע דס"ל ודאי דפליגי דאל"כ אינו מובן טעמו בד' מרן ז"ל שהשמיטו וכמש"ל: ומה שרצה להעמיס פירושו גם בד' מרן החבי"ב ז"ל ג"ז אינו לענ"ד מהט' שכ' לעיל וע"ע להרב זקן שמואל ז"ל בביאורו לסי' ק"ם מ"ש גם הוא ז"ל בזה ומשם בא'רה גם הרב צ"ומ נר"ו הבין בפשיטות דהכנ"הג והסמ"ע בחדא שיטה קיימי בד' מרן ז"ל דס"ל דפליגי כמש"ל בשמו והדין עמהם בהבנתם הנז' ובלתי ס' אצלי דגם מרן החבי"ב ז"ל כל חיליה דמר דס"ל בד' מרן ז"ל שחולקים הוא מד' הסמ"ע הנז' ולהכי ציין בתר הכי להסמ"ע וכנז"ל והוא ברור גם מהרש"ך גופיה תבריה לגזיזיה בח"א סי' צ"ע דס"ל התם דפליגי בדין יע"ש והוא הפך מ"ש בח"ב סי' ו' הנז' ובכן אין מקום כלל לדברי הרב הפוסק כפי אהרן נר"ו הנז"ל וכמדובר: ומ"ש וז"ל ובכל זאת כתבו וכו' וכן אנכי וכו' ע"כ לא ראה שגם אנכי עפר כן כתבתי בפ' בתחי' דיבר שכן עלתה הסכמת הפוס' ז"ל יע"ש ואולם כשאני לעצמי לדעתי הדין עם רבני האח' ז"ל דס"ל דפליגי מן הק' אל הק' וגם מרן הכי ס"ל מכל ההכרחיות שכתבתי לענ"ד משום הכי העלתי לענ"ד לדינא לזכות האלמנה בחזקתה ושוב נסתייעתי לסעיפים מס' הכנה"ג דס"ל בנ"ד דהמחזיק הוא המוחזק ומס' מהרש"י ז"ל ומשאר הט' והחי' שהבאתי והעליתי בסו"ד דבצירוף כל הט' ובהצמדם יחד נלע"ד דהדין עם האלמנה שכן נלע"ד ברור ככל ה"כ בפה"ד שלי הנז"ל הרואה יראה כדברי אני עני במ"ש הא ודאי בורכא היא וכו' דאנכי עפר כתבתי כן על מ"ש אני עני קודם זה וזה לשוני וא"כ מצ"ל דגם מרן ז"ל הכי ס"ל וכו' ע"ז כתבתי אנא עניא דהא ודאי בורכא היא וכו' וכוונתי פשוטה לומר דאין הכרח לומר דמרן ז"ל נמי הכי ס"ל כהרב"ד והדב"מ ז"ל דזה ודאי בורכא כיון דאשכחן כמה חולקים ע"ד הב"ד והדב"מ בדין זה וככל מ"ש בעניות שם באורך והדברים פשוטי' עד מאד: גם ראיתי מה שהעיר ע"ד הרב דב"מ ז"ל שבמטה אשר סי' י"א שכתב דמהרש"י ז"ל מיירי בדין החזקות או דומיא דנדון הרשב"א וכו' והק' עליו נר"ו מד' הכנה"ג במ"ב אות ב' וכתב וז"ל הרי סובר דמהרש"י בכל גוונא אית ליה דהמוחזק הוא מאן דקאי השתא וכו' עכ"ל ואנכי לא ידעתי מה מציאה מצא הוא נר"ו אשר לא מצאה הרב דב"מ ז"ל דהלא גם הדב"מ ז"ל גופיה נסתייע מדברי הכנ"הג הנז' עצמם ומי יתן וידעתי מהיכן הוכיח מר נר"ו מלשון זה דהכנה"ג ז"ל דלא כהדב"מ ז"ל כיון דגם התם בענין חזקות מיירי וכל חיליה דהדב"מ ז"ל לומר כן בדעת מהרש"י ז"ל הוא מדהביאו הכנה"ג ז"ל בסי' ק"ם דבחזקות מיירי שכ"כ וז"ל ואפשר דבחזקות שלנו דמייתי באותו סי' קאי וכו' יע"ש ומנל"ן לומר דבכל גוונא מיירי מהרש"י ז"ל אי משום מ"ש הכנה"ג באות י"ד ממהרש"י דבפלוגתא דרבו דרבוותא במכירה וכו' עכ"ל דמדנקט במכירה מש' דבכל גוונא מיירי אתמהא דהא ע"ז קאי הרב מהרש"פ ז"ל דכ"ב ע"ג והדב"מ דכ"ח ע"ג ואוקמה דמיירי בענין מכירת חזקות דקאי באותו סי' ונסתייעו ממ"ש עוד הכנ"הג במ"ב אות ב' כנז"ל והוא פלא: ואגב אורחין הוקשה לי לענ"ד דברי מרן החבי"ב ז"ל שבמ"ב סי' ק"ס אות ב' הנ"ל שכתב וז"ל ולפי מ"ש בנדפס וכו' דפלוגתא דרבוותא במכירה אין לומר וכו' לק"מ דאפי' השיב וכו' הוא ז"ל הולך לסברתו וכו' עכ"ל יעש"ב: וקל"ט דאם נאמר דתשו' מהרש"י ז"ל היתה אחר שנתקנה ההסכמ' שהסכימו בחזקות דדין קרקע י"ל א"כ איך כתב מהרש"י ז"ל דיכול הקונה לו' קי"ל כמ"ד דחזקות דין מטלטל י"ל הלח אחר התקנה וההסכמה אין כאן עוד מחלוקת כלל ואיך יוכל הקונה שוב לטעון קי"ל במ"ד דחזקות דין טלטל י"ל ובאמת זוהי שק' עליו טובא ותמהני על הרב מהרא"ק והדב"מ והרב כפי אהרן נר"ו שהביאו דברי הכנ"הג הנז' ולא נתעוררו עליו בזה והוא פלא: וראיתי להרב כנה"ג ז"ל גופיה בסי' רל"ה הגהט"ו אות כ"ב שעמד עוד בדין קטן שמכר חזקות שלו שירש מאביו ושקו"ט בדעת גדולי הפוס' ז"ל ככל מ"ש הוא עצמו כמ"ב סי' ק"ם אות ב' הנ"ל ושם ג"כ בתחי' ד"ק הביא לתשו' מהרש"י ז"ל הנז' דס"ל דמצי הקונה המוחזק לו' קי"ל כמ"ד דחזקות שלנו דין מט' י"ל ושם הסכימה דעתו דתשו' זו דמהרש"י או שהיתה בבחרותו קודם התקנה או כשהיה באינדרני קודם בואו לקושטא או שהיתה התשו' למ"א שלא הסכימו שיהי"ל דין קרקע ושוב הוק"ל מ"ש מהרש"י בתשו' אחרת כ"י שהביאה הוא ז"ל בסי' רל"ה אות ז' דאפי' נימא דחזקות שלנו דין מט' י"ל מאן לימא לן דבמשכנתא מעשיו קיימין כמכירת מ"ט וע"ז תי' שם הכנה"ג דמהרש"י לשיטתיה אזיל שכתב בתשו' אחרת כ"י דבפלוגתא דרבוותא ל"א קבחב"ע אלא מי שהוא בתוך הקרקע הוא המוחזק זולת בשכירות וכו' יעש"ב ואלו על ההיא תשו' דמהרש"י ז"ל שהביאה הכנה"ג בתחי' ד"ק הנז' לא תירצה הכי דהיינו משום דאזיל לשיטתיה וכו' וכמ"ש בסי' ק"ם הנז' והא ודאי דחזר בו ממ"ש בסי' ק"ם הנז' מטעמא דכתיבנא דאחר ההסכמה בטלה מחלוקת לגמרי וכמדובר: איך שיהיה לדאתן עלה עכ"פ הגם דרמדברי מרן החבי"ב ז"ל שבמ"ב סי' ק"ם אוה ב' הנז' ליכא לאוכוחי מידי מנייהו דמהרש"י בכל גוונא מיירי דאכתי מצ"ל דמיירי בענין חזקות וכמ"ש הדב"מ ז"ל וכנז"ל ודלא כמ"ש הרב הפוסק נר"ו