עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני יצחק חלק ב

פני יצחק חלק ב רח

Pnei Yitzhak part 2 208 · פני יצחק חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

בתשו' במ"ח ח"א ח"מ סי' ח"ן דמ"ט ע"ג ככל הנז"ל ושוב כתב וז"ל וכמדומה לי שראיתי חי' זה ב"א מגדו' האח' וכעת איני זוכר מקומו אייו וכתוב שם בהגהה שכ"כ מהרא"ש סי' ר"ו עכ"ל יע"ש ובס' כמה וכמה מהאח' ז"ל עיין חשק שלמה סי' ח"י אית י"ג ובכללי ה הקי"ל אות לא' יע"ש וכ"כ הרב משה שמעון ז"ל בכללי הקי"ל אות ל"ד וסיים וז"ל ומבואר דאף דהם חיים עדנה אם לא נתקבצו בוועד אחד ונשאו ונתנו דבר זה בפני זה אלא שכל או"א כתב פס"ד בפ"ע בכה"ג שפיר מצ"ל קי"ל והכי מבואר מתשו' הרב כנ"הג בבע"ח ח"ב סי' קי"ד עכ"ל יע"ש וכ"כ הגאון הברכ"י ז"ל בח"מ סי' כ"ה והרב אורח משפט שם אות ב"ן יעש"ב: הרי לפנינו להדיא דזה הכלל דאחרי רבים היינו דוקא היכא דנחלקו יחד פב"פ לא כן כשלא נחלקו פב"פ כי אם מתוך כתבם שלא ראו זא"ז פב"פ אין לומר בזה אחר"ל ובעי' דוקא שיתקבצו בוועד אחד ונשאו ונתנו פב"פ הא לאו"ה ל"מ והדרינן לכללין דאמרי' קי"ל וכן מתבאר מדברי מהרלנ"ח ז"ל בפסק הסמיכה דרע"ח ע"ד וז"ל שצריך שיהיה המשא ומתן במעמד אחד פנים וכו' עכ"ל יע"ש והגם דסיים וכתב דלפחות שיהיה המו"מ ע"י כתב וכו' ע"כ דש"מ דגם ע"י מעשה ה: הכתב מהני מ"מ זהו דוקא במידי דהסכמות וכיוצא אבל במידי דהוראה אזיל ומודה הרב ז"ל דבעי' דוקא פב"פ כדרך סנהדרי' גדו' וקטנה דוקא וזה פשוט ועיין מהרימ"ט ח"מ סי' ע"ט וכנה"ג ח"מ סי' י"ג הגב"י אות כ"ד ולזה הסכים הרב מהרמב"א ז"ל בכלליו שבסוף גט פשוט סי' א' כ"ד מהרא"ש ז"ל דלא אזלינן בת"ר אלא ברובו מתוך כולו יע"ש ועם כי ראיתי י להו רב מהרח"ף ז"ל בחוקות החיים סי' א" שכ"כ על נ"ד ויצא לחלק בתר הכי דכיון דבנ"ד ראו המזכים דברי המחייבים והמחיבי' ראו דברי המזכים ודחו דבריה' וכיון שרבו המחייבי' החולקים ע"ד המזכים שפיר מצ"ל אחרי רבים וכו' ודייק כן מדברי הרב החבי"ב ז"ל שבסי' ח"ן הנ"ל יע"ש בתר דלחיבנא עפרא דתותי רגליה אנא דאמרי לישרי לן מר דהא כל דגל הקי"ל במח' הפוס' ז"ל בכה"ג הוי דהמזכה רואה דברי המחייב והמחיי' רוא' דברי המזכ' ופליגי אהדדי ועכ"ז אמרי' קי"ל כתרי פיס' נגד רובא דרבוותא ז"ל דפליגי עלייהו וכל המוחזק ידו על העליונה קי"ל כתרי פוס' דמסייעי ליה וכל ספרי הפוס' ז ל מלא אים מזה דכולהו מיירי ברואים דבריהם זא"ז מפי ספריהם וכתביהם דאל"כ אלא שלא ראו דברי הקודמים להם אז אמרי אלו הוה שמיע ליה הוה הדר ביה כידוע: ותו קל"ט עליה דהרב ז"ל שלא השגיח יפה בדברי הרב מהרא"ש ז"ל בסי' ר"ו שהביא מני"ר ז"ל גופיה שכתב להדיא וז"ל אמרי' אולי אם היו שומעין הרוב את דברי המיעוט מפיהם היו מודים וכו' עכ"ל כנז"ל הרי דדייק וכתב מפיהם מוכח דבעינן דוקא מפיהם ולא מפי כתבם ובודאי דגם הכנ"הג ז"ל נמי בהכי מיירי וכמ"ש הוא עצמו דכמדומה לי שראה חי' זה בפוס' וכנז"ל ועיין עוד בס' ברית אבות דפ"ו ע"א מ"ש בזה יעש"ב ותו קל"ט שהרי הסכימו כל גדולי הפוס' ז"ל הנז"ל דבעינן דוקא רובו מתוך כולו כדי לילך אחר הרוב ומה יושיענו זה אם ראו אלו דברי אלו הא אכתי בעינן רובו מתוך כולו וליכא הא ודאי אתמהא טובא ושו"ר למרן החבי"ב ז"ל גופיה בס' הבהיר גנזי חיים דקכ"ח ע"א וע"ב מ"ש בזה ואייתי לן מ"ש הגאון החק"ל ל ביו"ד ח"א סימן ע"ז יעש"ב: עוד אני תמיה טובא עליה יה דמני"ר הרב ז"ל במה שהסכים כן בנ"ד ע"פי חילוקו הנז"ל באומרו דכיון שהמחייבים ראו דבר י המזכים ולא הודו להם שפיר מצ"ל אח"ר כנז"ל והוא פלא עצום על רוב חכמתו ובקיאותו דאיך לא זכר שר סברת רוב הפוס' ז"ל דס"ל דכיון שכבר גילו דעתם וסברתם תו לא הדרי בהו אפי' ראו אח"כ דברי החולקים שכנגדם דכסיפא להו מילתא טובה למדרה בהו וכמ"ש הרב מהרלנ"ח נ"ח ז"ל בפסק הסמיכה שם דרע"ח ע"ד יע"ש ואפי' הרב מהר"י בירב ז"ל בר פלוגתיה דמהרלנ"ח א שם מ"מ בענין הוראה אזיל ומודה למהרלנ"ח דחיישי' לכיסופא ומשו"ה לא הדרי בהו וכמ"ש מהרימ"ט וכמה מגדולי הפוס' ז"ל הו"ד בכנ"הג שם סי' י"ג הגב"י אות כ"ד הני' ובברכ"י שם אות ה' וע"ע להרב נוכח השולחן ז"ל בא"מ סי' ג"ל דק"ו ע"ב ואילך מ"ש בזה יעש"ב וא"כ בנדון הרב אור החיים ז"ל הנז' דרבני וגאוני עי"הק ירוש' ת"ו ז"ל כבר פסקו את הדין וכתבו וחתמו פס"ד ומסרוהו ביד התובע ובתר הכי הגיע הפס"ד הנז' ליד רבני וגאוני עי"הק טבת"ו ועיינו בו וחליקו עליו א"כ הגם שאח"כ רבני וגאוני עי"הק ירוש' ת"ו ז"ל המה ראו את הפס"ד של רבני וגאוני עי"הק טבת"ו ז"ל ולא הודו בו כלל מ"מ אפי' יהיו הם הרוב כנגד רבני טבת"ו המזכים עכ"ז לא חשיבי רובא כלל משום דכסיפא להו מילתא טובא למיהדר בהו אחר פסקו את הדין ומסרו את פס"ד ביד התובע וכמו שכן מתבאר מדברי כל הפוס' ז"ל הנז"ל ופשוט ודבריו ז"ל ל בזה הם צל"ע ומינה לנ"ד שלא היינו מקובצים יחד בוועד אחד ולא היה משא ומתן בינינו בדין זה פנים אל פנים כלל רק הם היו אומרים לאלמנה שאין הדין עמה לשאוב מים מאותו חצר כלל וכשומעי אני עני את דבריהם עיינתי בדין זה ונלע"ד שהדין עמה וכתבתי בזה הפס"ד הנז' ושלחתיהו לידם והם חלקו עלי כדי העמיד דבריהם הראשונים דכסיפא להו מילתא למיהדר בהו וגם לא. ראו מה שהשבתי בעניותי על דבריהם שבכתב הנז"ל כלל הא ודאי לא אמרי' בזה אחרי רבים כלל ותפסינן דגל הקי"ל דוקא הגם שיראו עתה הפעם את תשובתי השנייה אשר השבתי על דבריהם ולא יודו לי חכמים ובעומדם יעמודו לחלוק עלי בדין זה אכתי לא מעלה ולא מודירד למיזל בתר רובא דידהו כלל משום דבעינן מפיהם דוקא ולא מפי כתבם וגם חיישינן בהו לכיסופא דכסיפא להו מילתא טובא למיהדר בהו השתא אחר שכתבו וחתמו ושלחו פסקם ם ליד הזולת וכמש"ל וגם הכרעת כפי אהרן מני"ר נרו' שהכריע בדבריהם לא חשיבא הכרעה כלל כיון דגם עליו נר"ו ניתן ליאמר דכסיפא ליה מילתא טובא למיהדר ביה אחר שכבר הסכים בספרו הבהיר כפי אהרן