פני יצחק חלק ב רז

הויא חזקה או לא ושאני נ"ד דמזיקין זא"ז דלכ"ע אין להם דין חזקה משו"ה דימה נ"ד לנזקין גדו' כמבואר כ"ז בד"ק הנז' באורך יע"ש א"כ בנ"ד דאיפליגו ביה רבוותא אי מהניא החזקה במשתמשים יחד המחזיק עם בע"הב או ל"מ הא ודאי דבכ"הג דמספק"ל אי הויא חזקה או"ל הוא דס"ל לרובא דרבוותא דהמזיק הוא המוחזק והניזק נקרא מוציא ועליו הראיה וכמ"ש הרב ז"ל בתחי' על נדונו וכנז"ל וא"כ יפה כתבתי אני עני זאת לפנים דמאי דאסיק הרב ז"ל בתר הכי איפכא אינו שייך לנ"ד כמשי"ר המעיין ופשוט ע"כ לשוני שם כוונתי פשוטה דהתם בנדון הרב ז"ל שאני שהיו מזיקין זא"ז לא כן בנ"ד וכנז"ל ואיך מלאם לבם לדמות גש נ"ד שאינם מזיקין זא"ז לנדון הרב שהם מזיקין זא"ז דלית להו דין חזקה לכ"ע ומשום הכי דימה הרב ז"ל נ"ד לנזקין גדולים מה שאין כן נ"ד דאינם מזיקים זה לזה כלל רק בני חצר הגדו' הם ניזוקין ובני חצר הקטנה הם מזיקין ואיכא פלוגתא דרבוותא אי מהניא חזקה דידהו או לא ולד' רובא דרבוותא דמזיק הוא המוחזק הכנ"ל א"כ בודאי הגמור דבכ"הג דנ"ד הדין דין אמת כדכתב הרב הנז' ז"ל בתחי' על נ"ד מהנהו ג' טעמי שכתבם הוא ז"ל שם דס"ז ע"א וכמבואר וכ"ז פשוט וברור אפי' לבר בי רב דחד יומא כאשר ירדוף הקורא בתשו' הרב ז"ל הנז' בין יבין ודן ידין מד"ק ז"ל כדכתי' בעניותין בלתי ס' כלל וכמו שנתבאר: כתבו עוד וז"ל ומ"ש שם הרב ז"ל וכו' דמדבריו אלה יוצא ראיה וסיעתא וכו' ע"כ אף לזאת יחרד לבי על מיעוט השגחתם בד' הרב ז"ל הנז' עצמם דלא קאי כי אם על נדון דידיה שהם מזיקין זא"ז דל"מ חזקה ה כי אם בראיה שכ"כ הרב ז"ל בדס"ז סע"ד וז"ל וא"כ נ"מ לד' כל הני רבוותא דבנ"ד שהיו מזיקין זא"ז דל"מ חזקה כי אם בראיה לא טעני' לק"ק שמא הראשו' הי"ל ראיה וכו' ע"כ גם בדס"ח ע"א כתב וז"ל וא"כ ה"ה לנ"ד שהם מזיקין זא"ז וכו' יע"ש הנה לפנינו מבואר יוצא מד"ק הנז' דכל מאי דאסיק להלכה הוא על נדון דידיה דוקא שהם מזיקים זא"ז דאין להם חזקה כלל כי אם בראיה כנז"ל ל כן היכא דאיכא מח' בפוס' ז"ל אי מהניא החזקה או לא וכגוונא דנ"ד הא ודאי דאזיל ומודה הרב ז"ל גופיה דהדין עם המחזיק כיון דרובא דרבוותא ס"ל דהמזיק הוא המוחזק והבא לבטל חזקתו עליו הראיה וכמ"ש הוא עצמו בתחי' גם על נדון שלו וכנז"ל והדברים פשוטים וגם במ"ש הרב הנז' שם בריש דס"ח ע"א מסברא דנפשיה דכיון דקי"ל טענינן ליורש וכי' ע"כ אשר מלשון הרב ז"ל זה נסתייעו הם ינ"ו כנז' בד"ק הנה מלבד מש"ל דלא קאי רק על נ"ד דאין להם חזקה לכ"ע כ"א בראיה דוקא כיון שהם מזיקין זא"ז לא כן בנ"ד דחזקת בני החצר הקט' שנויה במח' פוס' כנז' עוד זאת אתה תחזה להרב בני יצחק חנן ז"ל בסי' ד' דכתב וז"ל אבל בענין הקי"ל דשניהם שוים בטענותיהם ואין אחד מהם טוען בריא יותר מחבירו אפשר דהמחזיק מיקרי מוחזק שהחזיק כבר וכו' ע"כ הא קמן דהרב ז"ל ס"ל למר דבמח' פוס' המחזיק מיקרי מוחזק ונד"ן דכוותה ממש דחזקת בני חצר הקט' במח' שנויה ובאו לזכות מ"ט קי"ל כיון דאין אחד מהם טוען בריא יותר מחבירו המחזיק הוא המוחזק והגם שהרב הנז' כתב כן בל' אפשר כנ"ל הנה המעיין בסוד"ק בתשו' הנז' בעיניו יראה דהכי אסיק להלכה בנ"ד הגם שעיניו ראו דמהרש"ך ומהרימ"ט ז"ל פליגי עליה וס"ל דכל דמשתמשים יחד ל"מ חזקה למחזיק עכ"ז דחה ד"ק מהלכה וזיכה למחזיק דלא כוותייהו יע"ש ואחריו נמשך הרב עולת שמואל ז"ל בסי' הנז' כנז"ל והא ודאי דטעמייהו הוי משום דס"ל כמש"ל דבענין הקי"ל המחזיק הוא המוחזק וכנ"ל ומינה לנד"ן וכמובן וזה פשוט: באופן שלא מצאתי בכל דבריהם יצ"ו מראש וע"ס שום כח מספיק לדחות דברי ואפי' כמלא נימא והדין דין אמת כמ"ש אני עני לענ"ד ואכתי במקומי אני עומד וככחי אז כחי עתה לזכות האלמנה ובניה בדינם בחזקתם הנ"ל לשאוב מים ובכל מ"ש בעניותי זאת לפנים האר"ש: ועל מ"ש בסוד"ק שאין אנו אחראין למנין הנפשות ודלא כמ"ש אני עני. גם בזה לדעתי לא צדקו כלל דכפי המונח שזכו בחזקתם לשאוב מים משם כמו שכן הוא האמו"ץ לענ"ד א"כ הרי הם שותפים עם בני חצר הגדו' בשאיבת המים ובדין השות' בחצר או בבית קי"ל כמ"ש מרן ז"ל בשה"ט סי' קנ"ד ס"ד ובדין השוכר בסי' שי"ו ס"א דאזלינן בתר מנין הנפשות דוקא יע"ש ומניה נדון לנד"ן והדברים פשוטים לענ"ד ודלא כמ"ש הם ינ"ו גם בזה ואכמ"ל בזה והנלע"ד כתבתי לי יא"ה ס"ט: וזאת תשובתי ג"כ על דברי הרב כפי אהרן נר"ו הנז"ל: תחי' וראש כתב וז"ל תשו' וכו' עד שכמעט לא הניחו להאריך עוד בזה וכו' ע"כ הנה הרואה יראה כל מ"ש בעניותי לעיל על דבריהם יצ"ו ובעיניו יראה שבאמת הניחו לי מקום להאריך הרבה עוד בזה כיעו"ש: עוד כתב וז"ל ומי לא ידע דיחיד ורבים הלכה כרבים וכו' ע"כ הנה לדבר הזה יסלח האדון דכלל זה דיחיד ורבים לא ניתן ליאמר בכה"ג דנ"ד כלל ולא זכר שר מ"ש הרב מהר"א ששון ז"ל בסי' ר"נ דרי"א ע"ג והביאו הרב כנה"ג ז"ל בכללי הקי"ל אות כ"ב בהאי כללא ובכללא דקים לי וז"ל דזהו דוקא בס' הפוס' והפוס' מתוך כתבם אם לא ראו אלו את אלו ודיברו זע"ז אף שראו הספרים והפסקים אז הוא דאמרי' קי"ל דכיון דלא ראו זה את זה ולא עמדו זה בפני זה אמרי' אולי אם היו שומעים הרוב את דברי המיעוט מפיהם היו מודים וכו' ומשו"ה אמרי' קי"ל אבל אם החכמים או הדיינים נקבצים יחד ושם הם מתווכחים נ"ל דודאי דאז ל"א קי"ל וכו' אלא כדברי התוס' דאותו המיעוט חשיב כמי שאינו ומיהו נ"ל דצריך הרוה בזה מהחכמים והדיינים והדיינים הנקבצים יהיו חכמים באמת וכו' עכ"ל יע"ש וכ"כ מהרשד"ם ז"ל בח"מ סי' ב' ומהרי"ן ז"ל בתשו' משפטי שמואל סי' ס' יע"ש וכ"כ עוד הרב החבי"ב ז"ל מדיליה ומדנפשיה