פני יצחק חלק ב כ

שיצטרך לילך למקום שא"מ אותו וכו' וע"ז השיב הרב הנז' שם בסוד"ק וז"ל וע"מ ששאלו אם יש איזה תיקון והכשר להחזירו להשוחט וכו' הנה בזה חיפשתי ולא מצאתי לו תיקון כי אם התיקון שכתב הרב מט"י ז"ל ביו"ד סי' ג' בד"ה אך את זה ראיתי צד זכות להשוחטים הנז' בהצטרפות אחר עמהם שכל אחד מאלו לא ישחוט אצל הבע"ב וגם לא ילכו להמקולין כי אם בהצטרפות אחד משאר השוחטים הכשרים וכו' ובתנאי שיראה סכינו וכו' וכמו כן בבדיקת הריאה וכו' עכ"ל הרב מהר"י ערב ז"ל יעש"ב הרי לפננו שהרב הנז' אחר שכבר פסל אותו שוחט לגמרי עד שיעשה התשו' דפז"ב עכ"ז בתר הכי חזר והכשירו בסומכי נפשו. על התיקון שכתב הרב מטי' ז"ל כנז' עם דהשוחט ההוא גרע טובא משוחט זה דנ"ד ולא הצריכו עוד לעשות התשו' דז"ב כלל הגם דמדינא היה צריך לאותה תשו' כמ"ש הוא ז"ל עצמו בשאלתו ועכ"ז הכשירו הוא ז"ל גופיה בתיקון קל מאד וכנז"ל. וכמו כן עין רואה להגאון מופת הדור מהררא"ק ז"ל שם בשער אשר די"א ע"ב הן ל"ו הובאה הסכמתו הרמה לתשו' הרב מהר"י ערב ז"ל הנז' הראשונה הפוסל אותו שו"ב לגמרי וז"ל אנכי הרואה וכו' ואחרי שעמדתי ע"ד לדידי חזי לי דכפי השאלה המוצגת לפנינו דברים ככתבן הא ודאי זו אינה צ"ל וכו' דהשוחט הנז' ה"ה פסול גמור ודינא יתיב להעבירו מלהיות עוד שוחט לרבים וכל האוכל משחיטתו אוכל נו"ט והשוחט הנז' חטא רבים נשא שהכשיל לרבים וכו' כי כן שוהד"ן והלכתא כוותיה דר"י נר"ו וידי תכון עמו עת"ד ומה"א וכו' עכ"ל יעש"ב : אחד הרואה ד"ק הנז' בעיניו יראה ובאזניו ישמע כמה וכמה החליט מאמרו וגז'רתו הגאון ז"ל הנז' בפיסול השוחט דהוא הח"ל והנה עכ"ז כשחזר ונשאל שנית מהרב מהר"י ערב ז"ל עצמו על התיקון והכשר השוחט הנ"ז בצירוף שו"ב אחר עמו וכמ"ש הרב מט"י ז"ל וכנז"ל הנה חזר הגאון ז"ל הנ"ז מגז'רתו הנ"ז והסכים ע"י הרב הנז' ז"ל בהכשר הנז' והשיבו גדולה תשו' בדברים שבכתב הן ל"ו הובאו ד"ק שם סמוך ונראה וז"ל קבלתי וכו' ועל ענין חזרת השוחט לאומנותו אם כבר נתרצו היחידים ליקח שוחט אחר מומחה ובקי ושיהיה זה השוחט עומד בצידו ויפרנס את עצמו וכו' מ"ט ומ"ן עכ"ל יע"ש הרי שגם הגאון מהרא"ק ז"ל חזר והסכים בהכשר השוחט הנז' שהוא יותר רע ומר הרבה מאד משוחט זה דנ"ד ועכ"ז ארי יעלה בהסכמה שיחזור לאומנותו להיות שו"ב לציבור בצירוף שו"ב אחר עמו בלתי תשו' דז"ב ולא זולתה כלל ולפי"ז מן הראוי היה כי ממנו נקח לדון ולהודות התר ותיקון זה גם בשוחט זה דנ"ד להקל מעליו עול התשו' דז"ב היותו ג"כ עני מרוד נודד ללחם איה ממש כאשר שמענו עציו מפי מגידי אמת והאיכא בהדיה בלאו"ה עוד שלשה שו"ב כשרים ומומחים ושיהיה זה ג"כ בצידם משמש במקולין עמהם ויראה סכינו להם קודם שחיטה וא"ש וגם לא יבדוק הריאה לבדו כי אם בצירוף חד ותרי מניהו ככל אשר הורונו ולימדונו להועיל הרב מט"י והגאון מהרא"ק ומהר"י ערב ז"ל הנ"ז ומי לנו גדול מהם אלא דמע' ב"ד הקבוע בעירו כן נראה בעיניהם שלא להקל מעליו ואוקמוהו אדינא דש"ס ופוס' שלא להכשירו עד שיעשה התשו' דפז"ב א"כ מי שם פה לאדם לפצות פה ולצפצף אחר ב"ד יפה בזה ולומר הפך הוראתם דלא מהניא ליה התשו' דז"ב כלל אחרי ראותנו כל הני רבותא קמאי ובתראי ז"ל ויותר מהמה שנטו להקל טפי בנדונות דידהו שלא הצריכוהו. לתשו' דו"ב כלל הא ודאי דכל המערער בזה אחר ב"ד זה אינו אלא מחמת עוצם השנאה לשוחט זה בלתי ס' כלל וכמו שנתבאר. ומה שטענו עוד דמאחר שהסכימו הב"ד הנז' והת"ח הנז' וזולתם וכתבו וחתמו שהוא פסול אפי' באחר עע"ג וכל האוכל משו"ב ה"ה אוכל נו"ט וכו" וחתם עמהם חכם באשי נר"ו ושוב הלך השוחט הנ"ז לכפר אחד עם יחיד אחר מן יחידי העיר ושחט לו במזיד עופות ובהמות רבות ימים רבים וגם בחזרתו להעיר הזיד ושחט לבית גביר אחד גדי אחד וכשומעם הב"ד הנז' אסרו עליו מלאכול בשר הגדי הנז' ג"כ שוחט זה עבר על גזירת ב"ד ות"ח והזיד ושחט אחר שכבר פסלוהו לגמרי א"כ שחיטתו אסורה לעולם ואין לו תקנה עוד עולמית כנז' כ"ז בשאלה שלפנינו הנה כנראה שלמדו כן ממ"ש הרא"ש ורי"ו ז"ל ופסקו מרן ז"ל בשה"ט יו"ד סי' א' ס"ח שאם הטילו הקהל חרם שלא ישחוט כי אם פ' ושחט אחר שחיטתו אסורה וע"ש בש"ך ובשאר פוס' ז"ל ובפר"ח ובפרי תואר ואכמ"ל. אכן לענד"ן ברור דלא צדקו הטוענים כן גם בזה כלל דאין הנדון דומה לראיה כלל דהתם שאני שהכריזו כן בב"כ בתוך קהל ועדה מישראל וכל ישראל שבעיר שמעה אזנם הסכמת הקהל משא"כ בנ"ד דלא הכריזו עליו בבהכ"נ שזה השוחט הוא פסול לגמרי כאשר כתבו וחתמו דייני וחכמי העיר ולא היה עליו שום כרוז שהוא פסול כלל ולא שמעה אזנם שמץ מנהו כלל וגם השוחט הזה עצמו לא הודיעוהו פה אל פה הסכמתם וגזירתם שגזרו והסכימו עליו שהוא פסול לגמרי ושכל האוכל משו"ב ה"ה אוכל נו"ט כדי שיזהר וישמר מלשחוט עוד כלל כמו שעשו בק"ק סופייאה יע"א שפסלוהו לאותו שו"ב בפניו והכריזו עליו בבכ"נ שהוא פסול וכו' וכמ"ש הרב מהר"י ערב ז"ל בשאלתו הנז"ל כמש"ל ואלו הכא בנ"ד לא עשו מכ"ז כלום רק העבירוהו ושוב דנו אותו שלא בפניו ופסלוהו וכתבו וחתמו עליו שהוא פסול לגמרי וכו' כנז"ל וכ"ז היה בינם לבין עצמם הב"ד והת"ח והרב ח' באשי נר"ו והניחו המעב"ד הנ"ז ביד חד מנייהו למשמרת ושום יחיד מיחידי העיר לא ידעו ולא שמעו מזה המעב"ד כלל רק אפשר אחד מעיר או ב' לבד וגם זה השוחט עצמו לא ידע מהמעב"ד הנ"ז כלל א"כ ודאי דאין זה בכלל מ"ש הרא"ש ורי"ו ומרן ז"ל הנ"ז ולא דמי כעוכלא לדנא כלל וזה ברור מאד לענ"ד. ועוד כיון דב"ד של העיר לא הכשירוהו והתירו לו לשחוט כעת כי אם אחר שיעשה התשו' דפז"ב כהלכתה א"כ ג"ז מתכפר ונסלח לו ע"י אותה תשו' החמורה שהטילו עליו ולא אמרי' דעי"ז נפסל עולמית אפי' שיעשה התשו' דז"ב דזה לא ניתן ליאמר כלל דהיינו לאסור הבשר ששחט קודם