פני יצחק חלק ב קצו

כתבו עוד וז"ל ועוד דמבין ריסי וכו' גם בזה וכן' ואי אתית להכי וכו' ע"כ הרואה יראה שלא ניתנה ליאמר דחיותם הלזו כלל וכ"ש שלא ניתנה ליכתב דודאי מדחזינן למרן ז"ל דהשמיט בשהט"ו האי דינא דרשב"ם והרא"ש והטור ז"ל לגמרי וחזינן ליה תו' בסי' קמ"ו דפסק האי עובדא דשכוני גוואי כפי' הרי"ף והרמב"ם ז"ל א"כ צ"ל בהכרח דמשום דכבר הביא לנו בב"י סי' ק"ס דברי הנמק"י הנז' משו"ה לא פסק בש"ע שם דינא דרשב"ם והשמיטו לגמרי ולא מצ"ל דמה שהביא בב"י דברי הנ"י ז"ל משום דכן דרכו וכו' ולא משום דהכי ס"ל כהנ"י ז"ל דא"כ אמאי השמיט דינא דרשב"ם והרא"ש משה"ט לגמרי ולא ידעתי מה דמות יערכו למ"ש מרן בב"י שם דברי הרא"ש ז"ל דקאי כרשב"ם דהתם שאני דמוכרח להביא דברי הרא"ש להורות לנו דבנו הטור ז"ל פסק כאביי הרא"ש ז"ל שזהו עיקר חיבורו של מרן ב"י ז"ל הוא ע"ד רבינו הטור ז"ל. ותו שהרי הביא באחרונה דברי הנמק"י ז"ל ואזלינן בתר לישנא בתרא כידוע ותו דזה שכתבו הם יצ"ו דכן דרכו של מרן ז"ל לקבץ ס' הפוס' ז"ל זוהי סברת הכנ"הג ז"ל ביו"ד סימן ל"ה ובכלליו ואולם הבאים אחריו ז"ל חלקו עליו בזה ועיין יד מלאכי בכללי הש"ע אות ד' ובספרי הקטן פני יצחק סי' י"ז מ"ש בזה בארוכה יע"ש ובכן ודאי דאין מקום לדבריה' הנז"ל כלל וכמבואר: עוד כתבו וז"ל ומ"ש עוד וכו' ג"ז אינה הוכתה כלל וכו' ע"כ ג'ז לא ניתן ליכתב כלל מאחר שכבר כתבתי כן גם אני בד"ה והגם וכו' גם הראיה דמייתי הרב מהרמ"א וכו' וכן ראיתי למהרי"ז וכו' אמנם וכו' ע"כ לשונו יע"ש א"כ מה באו הם ללמדנו ולחדש דבר מעתה ומה שנסתייע עוד ממ"ש הרב צדק ומשפט נר"ו ע"ד מהרמ"א ז"ל וז"ל ודין זה וכו' ע"כ איני רואה בזה שום סייעתא להם כלל מאחר דבלאו"ה כבר הבאתי למהרי"ז ז"ל שכ"כ ועכ"ז כתבתי עליו שכבר הרב מ"מ ז"ל דחה הראייה הנז' בטו"ט ודעת וא"כ ממילא אין ראיה כלל מדמרן ז"ל פסק דין זה כנז"ל וא"כ גם מד' הרב צ"ומ נר"ו אמינא ולמס' שאם היה רואה הוא נר"ו תשו' הרב מ"מ ז"ל הנ"ל הוה הדר ביה מטעמי הנ"ל ופשוט ואגב אורחין יש לו דקדוק עצום ע"ד הרב צ"ומ נר"ו הנ"ל שכתב שם וח"ל וזה עוד טעם וכו' חוץ מהטעם שכ' הסמ"ע וכו' ע"כ כאלו טעמו וטעם הסמ"ע שזו בשיעורייהו וליתא דהם טעמים הפוכים ממש וכמובן ולא הול"ל הכי חוץ מהט' וכו' רק הול"ל הפך טעם הסמ"ע וכו' אלא דאגב ריהטיה לא דק בלישניה שפיר וכמובן: ומה שהשיגו עלי במ"ש אני עני שכ"כ הרב צדק ומשפט נר"ו בד' מרן וכו' ודחו לזה שלא כ"כ כי אם לד' החולקים וכו' אין זה אלא דקדוקי עניות ממש כיון שאני לא כתבתי בפי' דהכי ס"ל להרב צ"ומ נר"ו בדעת מרן ז"ל כי אם כתבתי שכ"כ הוא נר"ו בדעת מרן והעתקתי דבריו נר"ו ממש א"כ איך הם מעלילים עלי ח"ו שאני כתבתי דהכי ס"ל להרב צ"ומ נר"ו ובאמת לא כתבתי כן כלל כי אם כתבתי שכ"כ הרב צ"ומ נר"ו בד' מרן ולהורות נתכוונתי שכ"כ המחברים בד' מרן ולא יוכרח מזה דהכי ס"ל להמחבר גופיה בד' מרן רק דאשכחן מי שכ"כ בד' מרן יהיה לדעתו או לדעת שאר הפוס' לא נחתינן להא כלל וכמבואר בדברי הנ"ל יע"ש ופשוט: גם מה שהשיגו עלי דידי במ"ש אני עני שכ"כ הרב מ"מ ז"ל בסי' ס"א בדעת מרן ז"ל והמה בחכמתם יצ"ו כתבו וז"ל והרואה יראה וכו'. איני רואה מקום להשגתם הלזו כלל מתרי טעמי תריכי חדא דכיון דהרב מ"מ ז"ל העתיק וכינה דברי הנמק"י למרן וכתבם ממרן ולא משם הנמק"י ש"מ דס"ל למר דמדהביא מדן בב"י מ"ש הנמק"י ודאי דהכי ס"ל למרן גופיה משו"ה העתיקם וכינה אותם למרן גופיה כאלו הוא עצמו אמרם מדיליה א"כ מוכח שדברי הרב מ"מ ז"ל כולם הם עפי"ד מרן ז"ל וכדכתי' בעניותין ממש וזאת שנית דכיון דבתריה דמר הרב מ"מ ז"ל קבלו עליהם הוראות הרמב"ם ומרן ז"ל א"כ אי לאו דקים ליה הכי בד' הרמב"ם ומרן ז"ל לא הוה פליג הוא ז"ל ע"ד מהרמ"א ז"ל בדינו ומשו"ה כתבתי אני עני שכ"כ הרב מ"מ בד' מרן ז"ל והוא מוכרח ופשוט: ומה שדחו עוד למ"ש אני עני בדעת מור"ם ז"ל דגם הוא ז"ל ס"ל דפליגי מדכ' בל' וי"א וכו' והם אמרו דהא דכתב י"א וכו' משום דעתיד לכתוב ת"ה סברת מהר"מ דפליג על י"א קמא וכו' ככתוב בד"ק המעיין יראה דאין מקום דחייתם כלל דאי איתא דס"ל לדמ"א ז"ל דלא פליגי הו"ל לאתויי לן דין הראשון בסתם להודיענו דהכל מודים בו ואין בו מח' כלל ובתר הכי הול"ל וי"א וכו' דהוא מוסיף על הדין הראשון המוסכם כדרכו של מרן ז"ל בכמה מקו' למינקט הכי בתחי' דין המוסכם מכל בסתם ואם יש עוד איזה חילוק דין על דינא קמא מאיזה גאון מביאו בתר הכי בל' וי"א וכו' כידוע ואתה תחזה במאי דקמן בסי' קמ"ו סי"א וי"ב שכ"כ יע"ש וא"כ מה היה חסר המקרא אם היה מור"ם ז"ל כותב דין הראשון בסתם ואח"כ היה כותב וי"א וכו' אל"ו דמשום דס"ל לרמ"א ז"ל דפליגי הרי"ף והרמב"ם על דינא קמא משו"ה הביאו בל' י"א וכו' וברור ועיין ביד מלאכי בכללי הש"ע אות ו' וע"ע להרב דב"מ ז"ל ח"ב סי' ל"א דל"ז ריש ע"ד שהביא גם למהריק"ש ז"ל דס"ל דפליגי יע"ש: עוד השיגו עלי דידי עמ"ש א י עני דמהרמ"ג ז"ל פליג ע"ד מהרמ"א וכו' והם כתבו שאינו כן ככל הכ' בד"ק הנז' ואנכי הרואה שאין כוונתם כי אם לדחות דברי כאשר יהיה האופן ובתר דידי קאזלי דכיון דמהרמ"ג ז"ל פליג על מהרמ"א ז"ל בדין מי שהחזיק להשתמש פעם אחת בשבוע לשטוח בגדי כביסה בגג חבירו דמהרמ"א ז"ל ס"ל דל"מ חזקתיה משום דבעי' שיחזיק תמיד ביום ובלילה ומהרמ"ג ז"ל פליג עליה וס"ל דאפי' בפ"א בשבוע הויא חזקה ולא בעי' ביום ובלילה א"כ ממילא ודאי דפליג נמי עליה דמהרמ"א ז"ל גם מאי דס"ל למהרמ"א דכל דמשתמשים יחד בע"הב עם המחזיק דל"מ תו חזקתיה ודאי דמהרמ"ג ס"ל דגם בכה"ג הויא חזקה כיון דס"ל למר דשטיחת בגדים אפי' פ"א בשבוע הוי חזקה הגם דבודאי גם בעל הגג משתמש ג"כ בשטיחת בגדיו בלתי