פני יצחק חלק ב קצה

דעתנו בזה דאף אם יהיה האופן דתועיל חזקתם לבני החצר הקט' לשאוב מים מאצלם משא"כ לענ"ד וכנז"ל עכ"ז הדין עם בני החצר הגדו' בטענה ההיא דאינם מניחים לשאוב כ"א בע"הב אחד דוקא דמאחר דיש בזה ריבוי הנכנסי' והיוצאים וגם שמתרבה הוא בלקיחת המים שאינו דומה לקיחת מים לבע"הב אחד כמו לשני בעלי בתים אפי' שיהיה מנין הנפשות של שני בע"ב השוכנים עתה בב' דיורים כמנין הנפשות שהיו שוכנים מקדם בבית דירה אחת עכ"ז זהו ידוע ומפורסם דכשהם ב' בע"ב בשני דיורים הם נצרכים ולוקחים מים כמעט על חד תרי מו"מ ועוד בה שמנין הנפשות שהיה לבע"הב שהיה שוכן מקודם לבית דירה הנ"ל אינם קבועים תמיד מנינם כמה שפעם הם מתרבים ופעם הם מתמעטים כמו שכן הוא הדרך בכל הבע"הב ולכן אין אנחנו אחראים לזה למנין הנפשות ויכולים בני החצר הגדו' לעכב מליתן מים מאצלם לבני החצר הקט' כי אם לבית דירה אחת דוקא ולא לשאר השוכרים שנתוספו מחדש מאחר שהם רוצים עתה להקפיד בכך ולא כמ"ש מע' הרב הפו' נר"ו דגם בזה דאזלינן בתר מנין הנפשות והדברים פשוטים ותל"מ ובלאו"ה אעיק' דמילת' כבר מלתנו אמורה דליכא בזה דין חזקה לבני החצר הקט' כלל ויכולים בני החצר הגדו' לעכב מלתת מים לשום א' מהם כי אם עד שיביאו שטר וראיה ברורה ע"ז וכנ"ל זהו מ"ש מצודתנו לענ"ד להלכה ולה למעשה ועם כי נטה אשורנו מני הדרך של מע' הרב הפו' מני"ר נר"ו עליון למעלה עכ"ז עהס"ר כי כך היא דרכה ש"ת וכו' ע"כ באו דבריהם של מע' החכמים השלמים יצ"ו אשר את שמם לא הגידו לי יהש"ל כיר"א וקודם שישלחו לי תשובתם הנז"ל כאשר נכון לעשות שלחו הם יצ"ו את ב' הפס"ד שלי ושלהם הנז"ל לעי"הק ירושלים ת"ו להרב המחבר כפי אהרן נר"ו והסכימה דעתו עמהם וזאת אשר דבר להם והנני מעתיק כל ד"ק נר"ו הנל"ע ואח"כ אקומה נא ואש'ובבה תשו' נצחת והלכה רווחת לענ"ד תחי' וראש ע"כ דברי מע' החכמים השלמים כוללי תהלות ישר' הנז' יצ"ו ואח"כ אשימה עיני גם לכל דברי מע' הרב הנז' נר"ו לראות היעמדו ד"ק עה"ד ועל האמת כפי הנלע"ד המעט הוא וזאת היתה תשובת הרב כפי אהרן נר"ו העתק מהעיקרי ממש וז"ל: אמר הכותב יא"ה ס"ט להיות שכבר נדפסה תשובת ה' כפי אהרן ז"ל בספרו הבהיר ככי אהרן ח"ב בח"מ סי' ה' כי כן אין צורך עוד להדפיס דב"ק עוד הפעם בספרי זה הקטן ומשם בא'רה ועם כי דיבר איתי קשות עד מאד היו דבריו ברמות רוחא ובגדולות ונפלאות כיעו"ש עכ"ז אני הדל איני משיבו על דבריו הקשים כלל וזה חפצי להיות מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים זו בלבד אני אומר בפה מלא דהרב כפי אהרן ז"ל הנז' בתשו' זו שכח דברי עצמו ממ"ש בהודעתו הנדפסת בסוף ס' שער אשר ח"ב להגאון מהרר"א קובו ז"ל כיעו"ש ודי בהערה זו וזאת תשובתי ע"ד הרב הנז' במה שנוגע לענין דוקא ותו לא מידי וזה החלי וה' אלהים יעזור לי ע"ד כבוד שמו אמן כי"ר וז"ל: הן כל ראתה עיני מ"ש מע' החכמים השלמים כוללי תהלות ישראל יצ"ו בתשובתם הנז"ל בריש אמיר על מ"ש אני עני בפס"ד שלי הנז"ל והשיגו עלי וחלקו בדין כפי דעתם הרחבה והנה האלהים יודע ועד בשחק נאמן עלי דידי שאלו היה הדין עמהם בודאי הגמור כי הייתי חוזר בי מסברתי הראשונה והייתי מודה להם ולא הייתי בוש מלומר הדרי בי וטעיתי בהוראתי כי בן אדם אני ואתנחם ואדם עלול לטעות ושגיאות מי יבין ואפי' שכבר כתבתי בס"ד הנז' הייתי מבטל דעתי נגד דעתם ושבח הוא לי וזאת חובתי ואעשנה כמ"ש הגאון הרב חוט השני ז"ל בסי' סי' שדיין שטעה אפי' כתב בס"ד חייב לחזור ולהודות על האמת יע"ש וכזאת וכזאת כתב הרב זקן אהרן ז"ל סי' ג' וז"ל ופשיטא לי דמכל הני היה לי לחזור בי ולהודות על האמת ותיתי לי לו הייתי מבין שאין הדין עמי אם לא הייתי עומד בסוד ישרים ואומר טעיתי ואשגה הרבה מאד ואם שבעיני ההמון היה פחיתות בעיני כל חכם לב בריא לי שהיה מעלה וחשיבות ואעפ"י שחכמי לבב נתמעטו בעוונות בוחר אני באיש אחד חכם מיו"ד אלפים סכלים כמאמר הרב המורה אבל מה אעשה שאיני רואה חובה בדברי עכ"ל יע"ש: אמנם אנכי הרואה שאין בכל דבריהם יצ"ו כדאי לחלוק עלי כדין כלל וה"ן לי פה להשיב ע"כ ד"ק תשו' נצחת את כל ונוכחת כפי הנלע"ד המעט והמעיין יבחר ואיני אומר ח"ו קבלו דעתי רק כמ"ש רא"ש ז"ל בכלל מ"ו סי' ב' יע"ש וגם אני הדל איני מוכרח לקבל דעתם אם לא נלע"ד ולענין מעשה יעשו מה שלבם חפץ כי הם רשאים ולא אני ולא באתי עתה כי אם להשיבם בדבר הלכה שלדעתי לא כיוונו יפה בהוראה זאת אחהמ"ר הראויה להם וכמו שאבאר בס"ד וזה החלי וה"א יעזור לי: תחילת דב"ק כתבו וז"ל והנה פתח דבריו יאיר וכו' ואחהמ"ר וכו' ע"כ ואני אומר שאין זה דקדוק עלי כלל שהרי גם אנכי ידעתי זה וכתבתי בעניותי בתר הכי שם וזה לשוני והגם שכתבו הב"ד וכו' והדב"מ וכו' דהא דפליגי וכו' וא"כ מצ"ל דגם מרן הכי ס"ל וכו' וככל מ"ש הרב"ד והד"מ ז"ל וכמדובר ע"כ לשונם שם הרי להדיא שכתבתי כן כבר גם אני בפי' אתמר וא"כ מ"ש אני עני מ"ל דאף דהמחזיק דר עם הבעלים או שניהם יחד משתמשים וכו' הוא דרך כלל ואח"כ הפרדתי החלוקו' לדעת הרב"ד והדב"מ ז"ל וכתבתי והגם וכו' כנז"ל כדרך כל הפוס' ז"ל דבתחי' מדברי' בכללות ואח"כ מפרידים החלוקות בפרטות כידוע ואהה תחזה להרב מש"הר בסי' הנז"ל שכן עשה וכמ"ש הם עצמם יצ"ו משמו בתוך דבריהם הנז' לקמן כיעו"ש וזה פשוט מאד ומה שהבאתי ראיה מדברי הנמק"י ז"ל שהביא מרן ז"ל בב"י הוא להוכיח מזה דס"ל להנמק"י דהרי"ף והרמב"ם דעימייהו לא בפי' הסוגיא לבד פליגי עליה דרשב"ם והרא"ש ז"ל אלא גם בדינא דרשב"ם היוצא מפירושו נמי פליגי וכמ"ש כן אני עני בפי' בתחי' דברי הנז"ל וכמו שכן כל הפוס' ז"ל המדברים בפרט זה הוכיחו במישור מד' הנמק"י ז"ל הנ"ל וכמו שיראה הרואה והדברים פשוטים: