פני יצחק חלק ב קצג

כלל ועיניך תראינה להכ"ח ולהב"ד וש"פ ז"ל שכת' בענין שאיבת המים דאין דרכם של בנ"א להקפיד ואמרי' בתו' שאלה וג"ח הוא בידייהו ומכ"ש בנ"ד שהם מים הניגרים דלית להו פסידא וכנ"ל דאמרי' בתו' שאלה וג"ח והוי דומה ממש למ"ש מרן בסי' קל"ג בדין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר דלא טענינן להו טענת מכר ומתנה ומפקי' מנייהו גם אם היורשים מוחזקים ומכ"ש בנ"ד דהיורשים הם באים להוציא מתח"י בני החצר האחרת ולשאוב מים מאצלם ושאיבת מים ובפרט כשהיא מבריכה של מים הניגרים דהיא הויא מדברים דלא קפדי אינשי בהכי והויא כדברים העשויין להשאיל וכו' ובודאי הגמור דס"ל למרן ז"ל דלא טענינן להו כלל ואמרי' בתו' שאלה וג"ח הוא בידם ולא בתו' מכר ואינם נאמנים עפי"ד הקל עד שיהיה בידם שטר מכר ומח"י או עדים על ככה והחזקה שלהם ל"מ ול"מ ויכולים בני החצר הגדו' לעכב ביד בני החצר האחרת מליקח מאצלם מים דאמרי' מתחי' לא קפדי והאידנא קפדי וכנ"ל והוא פשוט וברור עו"כ מ"ע ה"ה נר"ו וז"ל ועוד דבנ"ד לדעתי כ"ע יודו דעלתה להם חזקה ואפי' הרב כפי אהרן נר"ו יען וכו' ע"כ לזאת נשיב דמלבד דמי שהגיד לו זה לא דיבר נכונה ועולה ל"ו נמצא בשפתיו דהאמת הוא דבעת שהוצרכו והוציאו הוצאות כנ"ל לא לקחו בני חצר הגדו' מבני החצר הקט' כי אם מועט מן המועט כמעט חלק אחד משמינית ממש דוקא ובפרט כשהוצרכו להוציא כדי לתקן מעבר המים שמהנהר עד שוק היאודים ויתרבו המים לכללות חצרות היאודים בני חצר הגדו' נתנו בהוצאות ההם מ"מ סך אלף גרוש ובני החצר הקט' לא נתנו בהוצאות ההם כי אם קרוב ל"מ גרוש וא"כ הוי סיוע שאין בו ממש עוד בה דהגם דיהיבנא ליה כל דיליה שהיו פורעים עמהם בהוצאות הנ"ל חלק כחלק ממש משא"כ הוא האמת עכ"ז אין ראיה מזה דיש לבני החצר הקט' חלק ואחוזה במים הניגרים הנ"ל והט' דמאחר דבני חצר הגד"ו אינם הם הבעלים ה"א ממש כי אם שהם כולם לוקחים וכשהיו מערערים ומעכבים על בני החצר הקט' שלא ליקח מים מאצלם היו בני החצר הקט' משיבים להם שהם יש להם שטר כדין שיש להם חלק במים ההם ובני החצר הגד"ו כדי למעט במח' לא באו עד תכלית הדבר לעמוד על האמת אם באמת יש להם לבני החצר הקט' חלק במים הניגרים הנ"ל ממש או מצד חו"ח ושאלה היו לוקחים מים מאצלם וכדי למעט במח' היו סומכים על דבריהם שהאמת הוא כמו שהיו אומרים ולכן לקחו מבני החצר הק"ט בהוצאות הנ"ל כן עכשיו שנתגלגלו הדברים ונתגלה הדבר שאין לבני החצר הקט' שום ראיה ועדים שיש להם חלק ואחוזה במים הניגרים הנ"ל א"כ ליכא הוכחה וראיה ממה שהיו נותנים בהוצאה ההיא דיש להם לבני חצר הק"ט חלק ואחוזה במים הנ"ל. ואמרי' דמה שנתנו בני חצר הקט' בהוצאה ההיא כדי ליקח מים לשעתו דוקא ויצאו אלו באלו דמה שנתנו נתנו ומה שלקחו לקחו ומעתה כ"ז שלא הביאו ראיה בשטר בעדים שי"ל חלק במים הנ"ל במכר או במתנה ומחי' בקנין יכולים בני חצר הגדו' שהם המוחזקים בקרקע לעכב על ידם ולומר להם בררו אכילתכם וקחו כי החזקה שלכם מגן שויא אם לא בשטר ועדים וכמ"ש רשב"ם וכנ"ל ובלאו"ה כבר כתבנו דהאמת הוא מה שהיו לוקחים בהוצאות הנ"ל הוא סיוע שאין בו ממש וכנ"ל: עו"כ מ"ע ה"ה נר"ו וז"ל אתאן למ"ש בשאלתנו כי טענו וכו' וכו' ע"כ הנה אנן יד ענוי לא יכולנו להתאפק בזה דמ"ש דטענו האלמנה וכו' כל לגבי דידן טענה זאת לא נשמעה מפיהם ולא העלו על דל שפתם דברים כאלו כלל ולא ידעי' מבטן מי יצאו דברים אלו וע"כ כדי ליתובי דעתין נאמר דהגם שהאלמנה מנה ובניה הנז' לא טענו עכ"ז מ"מ ה"ה נר"ו כדי לזכות אותם בדינם בא טעו"ן בטענה זאת דקי"ל טענינן ליורש וכו' האמנם כבר נודע דמאי דטענינן ליורש הוא דוקא להחזיק בחזקתם במה שהוא תחת ידם דוקא ולא טענינן להו כדי להוציא דבר מתח"י אחרים שהוא בחזקתם וכמו שמבואר הדבר בס' הפוס' ז"ל והבאנו דברי קצתם לעיל ועיין באורך מזה בס' נד"ל ח"ב וכנז"ל וא"כ בנ"ד דהיורשים הם באים להוציא מתח"י אחרי' מבני חצר הגדו' לא טענ"י להו. ותו דאעיק' דדינא טענה זאת לית בה ממשא כלל דהגם דקי"ל טענינן ליורש וכו' ה"ד טענה שהיא מצויה ושכיחא דמאחר שהיא מצויה ושכיחא אזי ט"ל מספק משא"כ מלתא דל"ש והיא רחוקה מדעת לא ט"ל דהו"ל כאלו היה שקר ולא ט"ל שקרא ועיין בזה במרן בש"ע ח"מ סי' ס"ט ס"ה וסי' ק"ח ה"ד וסי' ע"א סכ"כ ומ"ש הסמ"ע וש"ך והרב פתחי תש"ו בשם הנוב"י ז"ל במק"ו הנ"ל והכנ"הג וש"פ ז"ל ע"ע ובנ"ד לא ראינו ולא שמענו בכל העיר כולה מלתא כדנא דשני בנ"א שהם בעלי שני חצרות שמתח"י בנין וקיים והעמדת החצרות שלהם יסכימו יחד שניהם שיוציאו הוצאות מכיס שניהם ויעשו בריכה של מים הניגרים בין שניהם בחצר אחד מהם ובעל החצר הב' הוא עומד בחוץ והגם אם המצא ימצא אחד מעיר דבני חצר אחת הם שואבים מים מחצר אחרת היינו כששני החצרות הם סמוכים להדדי ממש וכותל אחד מפסיק ביניהם שמתחי' מקדם קדמתה היו חצר אחד ושוב אח"ז חלקו אותה ל"כ חצרות ש בכותל המפסיק ביניהם ונשאר לחצר ה"ב עדין חלק בחצר האחד אבל שני בעלי חצרות שיסכימו יחד שניהם מתחי' עשיית הבריכה וביאת המים שיוציאו הוצאות מכיס שניהם ויעשו בריכה של מים בחצר האחד והב' ישאר עומד בחוץ לא ראינו ולא שמענו כזאת מעולם ולמפורסמות אצ"ר ובפרט דבר כזה כנ"ד שהחצר שבו המים הוא באמצע המבוי ממש והחצר הקט' שרוצים לשאוב מים היא בסוף המבוי ממש ורחוקים החצרות זמ"ז כמו ן אמה מ"מ וגם יש ביניהם ב' ג' חצרות אחרים והחצר ההיא שרוצה לשאוב מים אינה סמוכה ולא כנגדה של החצר שבו המים הנ"ל כלל אינו עולה עה"ד לומר דאפשר דמתחי' וראש מיום הווסדה ארץ הבריכה שלהם וכו' וע"ת זה נכנסו כולם יחד וכו דבודאי הגמור אינו תחת האפשרות כלל. לומר כן ומלתא דל"ש ולא טע"ל דבר שקר וכ"ש כשהוא להוציא מתח"י אחרים דקושטא קאי ושקרא לא קאי ומה שנסתייע לדבריו מד' הרב דב"מ ז"ל ח"ב סי' אך וכו' אחהמ"ר פשיטותיה דמר לא