פני יצחק חלק ב קפו

ד"ב לוקחים וכנז"ל ושאני נדון הרבנים ז"ל הנ"ל דמיירי כי אתרייהו דתפסי דגל הקי"ל כנודע א"כ בנ"ד פשיטא דיודו הרבנים הנ"ל דמהניא חזקת בני החצר השואבים מים מחצר שכנגדם כאורחייהו מקדם קדמתה אי מ"ט קבלתנו להוראות מרן ז"ל ואי מ"ט דהוו ב' לוקחים וכמדובר: עוד יש לסנף לנ"ד ס' הכנה"ג ז"ל ש"כ בסי' ק"ם הגב"י אות ח"י דבהאי פלוגתא דרשב"ם עם הרי"ף והר"מ ז"ל הנ"ל המחזיק הוא המוחזק ולא מארי ביתא יע"ש והכ' חזינא למהרש"פ ז"ל שם שנסתייע לנ"ד מ"ד הכנה"ג הנ"ל יע"ש והגם דגם בזה חלקו עליו מהרא"ק והדב"מ ז"ל שם וכתבו עליו דהכנה"ג גופיה לא אמרה אלא לד' מהריב"ל וליה לא ס"ל הכי אלא ס"ל כ"ד רובא דרבוותא דס"ל דמאריה קמא הוא המוחזק יע"ש בדכ"ו ע"ג ובד"ל ע"א הנה אמת אנכי לא ידעתי מנ"ל הא למהרא"ק ז"ל כיון דהכנה"ג ז"ל כ"כ בסתם ולא חלק בזה מוכח להדיא דהכי ס"ל למני"ר גופיה ומ"ש עוד הדב"מ ז"ל שם שדברי הכנה"ג בזה אינם מובנים. הרואה יראה שהם מובנים שפיר למעיין היטב בהם וה"ה כמבואר ועוד בה שהרי הכנה"ג גופיה שם סי' ק"ם הגהט"ו אות י"ר כתב בסתם משם הרב מהר"ש יפה ז"ל וז"ל בפלוגתא דרבוותא לא אמר"י קרקע בחמ"ק עומדת אלא המחזיק בה ידו עה"ע וכו' עכ"ל יע"ש הרי להדיא דלא ס"ל להכנה"ג ז"ל כרוב הפוס' דס"ל אוקי ארעא בחמ"ק אלא מוקמינן החזקה ביד המחזיק בה דאין לומר דכ"כ משם מהרש"י ז"ל וליה לא סל"ה דכיון דהביאו בסתם ולא חלק עליו מוכרח דהכי ס"ל למני"ר גופיה ופשוט וע"ע למרן החבי"ב ז"ל גופיה בתשו' בע"ח ח"מ סי' ר"ו יעש"ב ושו"ר במטה אשר סי' הנז' דכ"ב ע"ג מ"ש בזה ובמט"ש סי' ק"ם הגהט"ו אות י"ז שכתב ע"ד מהרש"י הנז' דהכי אזלא סוגיין דעלמא ואסף איש טהור להקת הפוס' ז"ל הם המדברים בפרט זה יע"ש וע"ע לה' כנה"ג בסי' כ"ר בכללי הקי"ל ובמ"ב סי' ק"מ מ"ש עוד בזה עש"ב ואכמ"ל בפרט זה עכ"פ נמצינו למדים דרבים אשר איתנו דס"ל דבפלוגתא דרבוותא ל"א קרקע בחזקת בעליה עומדת אלא כל המחזיק בה ידו על העליונה וכנז"ל ודון מנייהו ואוקי באתרין : הן אמת דמצינן לפלוגי דלא דמי כל כה"ג דנ"ד למ"ש הרב מהרש"י ז"ל הנ"ל דהתם שאני דהמוחזק הוא מחזיק בקרקע חבירו והוא לבדו דר וחבירו נעדר ואית בחזקתיה פלוגתא דרבוותא בהא הוא דס"ל למהרש"י ז"ל ודעימיה דמוקמינן ארעא בידא דמחזיק בה וידו עה"ע ויד המערער כנגדו ע"הת דארעא היכא דקיימא תיקום ברם בכה"ג דנ"ד דהמערער דהוא מ"ק הוא לבדו בגוויה דארעיה והמחזיק בתשמישי חצירו הוא בחוץ ורוצה להחזיק בתשמישו בחצר חבירו בהא אפשר דגם מהרש"י ודעי' יודו דמוק' ארעא בחזמ"ק שהוא מארי ביתא והוא דקאי בגו ביתיה ולא המחזיק ברם חזינא להרב משכנות הרועים ז"ל במ"ע ה"ח אות ב' דנשאל הוא ז"ל בנ"ד על בני מבוי דהחזיקו בהשלכת הזבלים על קרן זוית שבצד כותל חצר אחד מהם וע"ז ראו הביא לנו פלוגתא דרשב"ם והרי"פ ודעימייהו הנ"ל וע"ז הביא סברת מהרש"י ז"ל הנ"ל דמוק' ארעא ביד המחזיק כנ"ל ואלו ההיא שכתב הכנה"ג בסי' ק"ס הלב"י אות ח"י על הפלוגתא הנ"ל עצמה דהמחזיק הוא המוחזק לא הביאה כלל ש"מ דלא ס"ל לחלק בהכי כלל וע"ע לו ז"ל שם דהסכימה דעתו בתחי' דמרן דהשמיט דינא דרשב"ם משה"ט ש"מ דס"ל למר דגם לדינא פליגי הרי"פ והר"מ עם רשב"ם ודעי' וכדהוכיח כן מ"ד הרשב"א והרמב"ן והנמק"י הו"ר בא"ז יע"ש אלא דשוב יצא לחלק מדיליה כחי' הב"ד והדב"מ הנ"ל ובתר הכי הביא כת הסו' לח"י הנ"ל שהם מהרמ"א והב"ח ומהרימ"ט וכו' ואסיק להלכה דכיון דפלוגתא דרבוותא הוי מוק' ארעא בחמ"ק ול"מ חזקת המחזיקים בה יעש"ב ואנכי לא ידעתי אמאי חזר בו ממ"ש בתחי' בדעת מרן ז"ל דודאי מדהשמיט מרן דינא דרשב"ם בודאי דס"ל למר דהרי"פ והר"מ פליגי ע"ד רשב"ם גם בדין וממילא יוצא לנו דגם בכה"ג דיד בעה"ב והמחזיק שוים בתשמישי החצר ג"כ פליגי וס"ל דמהניא חזקת המחזיק גם בכה"ג כיון דאין שום ראיה מכרחת מן הש"ס לומר דל"מ חזקת המחזיק א"כ מאין לנו לבדות מדעתנו לומר דבכה"ג מודו כ"ע דל"מ חזקת המחזיק וא"ת דהכי מוכח מד' הרמב"ן וכמ"ש מהרימ"ט הנה כיון דמרן ז"ל לא הביא דברי הרמב"ן בב"י וגם בש"ע השמיטו לגמרי מוכרח דלא ס"ל כוותיה א"נ מצ"ל כמש"ל והדברים ברורים: ואחרי כותבי כ"ז חזיתיה למר הרב כפי אהרן נר"ו הנד"מ בסי' ח' דקל"ב ע"ג שעמד בזה בנד"ד וחקר בדעת מרן ז"ל כמאן ס"ל ואייתי בידיה מ"ש הכנה"ג ז"ל בסי' ק"ם הגב"י אות חי' דדעת מרן דפליגי וכתב עליו הוא נ"רו וז"ל ואני הדל באלפי אומר דאלו ראה הכנה"ג ז"ל דברי מהרמ"א שכתב דין זה בפשיטות והוכיח כן מתו"ד הרמב"ם וכו' א"כ כפי"ז אין הכרח לומר בד' מרן ז"ל דסובר דחולקים כמ"ש הכנה"ג דאי משום שהשמיט מרן דין זה אפ' דסמך אמ"ש בסט"ו וכו' עכ"ל יע"ש: ונוראות נפלאתי על יופי עיונו ובקיאותו ביודעו ומכירו קאמינא היאך אשתמיט מניה השתא הכא דברי הכנה"ג ז"ל גופיה באותו סי' עצמו שם בהגהט"ו אות ר"ט ודי"ב כי שם זכר עשה ובא לציו"ן תשו' מהרמ"א ז"ל הנ"ל גופה כיע"ש וא"כ איך אפש"ל דאלו ראה וכו' גם מה שנתחזק מאד ממה שהוכיח כן מהרמ"א לסברתו מתו"ד הרמב"ם וכו' ותרגמה הדב"מ וכו' תמהני עליו טובא כי כעת יאמר אטו גברא אגברא קרמית מאחר דכבר בא חכם הוא הרב מ"מ ז"ל שדחה הראייה הנז' בטו"ט ודעת א"כ מה נשאר הכרח לומר דהכי ס"ל להרמב"ם ומרן ממ"ש מקום מסוים וכו' להכריח מזה כסברת מהרמ"א ז"ל והא ודאי דגם תשו' המ"מ ז"ל היא נעלמה מעיני קדשו נ"רו בו בפרק הגם דבסוד"ק הביאה בקיצור יע"ש ובכן כל מ"ש בזה הוא נ"רו להכריח בד' מרן דלא דהכנה"ג ז"ל אין להם מקום כלל וכמובן: גם מ"ש עוד בתר הכי הרב הנז' נ"רו עפי"ד הרב ב"ד והדב"מ ז"ל והעמיס כן בד' הכנה"ג ואסיק להלכה בנ"ד עפי"ד הרבנים ז"ל הנז'