פני יצחק חלק ב קפב

לשאר עבירות ושוב כתב כיון דהוחזק לחלל שבת דבזה פשיטא די"ל דין מומר כמו בע"ז ואין חי' בין עע"ז למחלל שבת וז"פ בכוונתו: נמ"ל דעיקר סמיכתו להתיר אשה זאת מכבלי העיגון הוא מכח עדות ה"א אמנם ידי"ן בני הי"ו יצא לדון בדבר חדש דגם בעדות ה"א י"ל במ"ש בלשון העדות וז"ל ושאלתי אותו מהיכן אתה יודע לזה מוסא אל עג"ם אל שאמי ואמ"ל ראשו גדול והוא שמן וקצר עכ"ל והרואה יראה דאין לו שום קשר השאלה וגם התשו' אם לא שנאמר דכוונת השאלה דלאחר שנהרג מהיכן הכירו שזה שנהרג הוא מוסא ובלשון ערבי אמר אינו האדה ובמקום שהיה צריך לכתוב שזה העתיק לזה ואם הכוונה כן יש להעיר דכיון דלא אמר סימנין מובהקים וסימנים אלו לא מעלין וא"כ נפל פתא בבירא האמנם מצאנו סמך להצילה גם מחששה זו דמאחר שכבר הזכיר שלשתם יחד שמו וכינויו וש"ע יכולים אנו לסמוך על סימנים אלו אף שאינם מובהקים וכן מצאתי להרב בעי חיי א"הע סי' ז' שהביא משם מהראה"ב בתשו' סי' ב' דאם הזכיר שמו וש"ע ואמר יוסף אל סיסקו הוי סי' להצטרף ובתשו' הובאה בתשו' הרשב"א ח"ב בסופו דה"ה אם אמר יפה תואר וקצר הקומה ויראה דה"ה אם הזכיר שמו וש"א ואמר סי' אחר בינוני הוי כמזכיר ש"ע ומשיאין את אשתו עכ"ל וכ"ש בנ"ד ועיין בכנ"הג סימן י"ז הגהט"ו ס"ק שכ"ח וביד"א ס"ק תכ"ד ואף דאף דהמצא ימצא חולק על ס' זאת וכמ"שיר הרואה ועי' בתשו' מרן הנז' דיש סמך להתיר יע"ש הגם דהוא מוכחש ואינו מועיל לענין העדות וכמ"ש מע' ה"ה הב' יצ"ו ואף דבזה איכא פלוגת' דרבוותא מ"מ בצירוף ב' הס' שפיר יש סמך להתירה א"ד ידי"ן בני יצ"ו וחפץ הייתי להאריך האמנם נחיצות השואל לא נתנני השב רוחי ומ"מ לעיקר הדין תורה יוצאת כמ"ש הרבנים הפוסקים יצ"ו כוותייהו ומטעמייהו הכ"ד המעתיר לאל צורי עזי ומעוזי. הצעיר אברהם אשכנזי ס"ט חלק חשן משפט שאלה שתי חצרות במבוי אחד זה כנגד זה ובחצר אחת מהנה אין להם מים בחצירם כלל כי אם זה דרכם תמיד לשאוב מים מהבריכה ומן המים הניגרים אשר בחצר השנית שכנגדם במבוי הנז' שכן נהגו והוחזקו תמיד כל הימים משנים קדמוניות מיום הווסדה ארץ שתי החצרות הנ"ל ועד עתה וכעת נשתנו בעלי ב' החצרות הנ"ל כי נמכרו מקונה לקונה עד הגיע עתה כל אחד מבעלי ב' החצרות הנ"ל בעלים חדשים להם והחצר אשר אין להם מים כעת הוא ביד אשה אלמנה אחת היא ובניה יתו"ק וגם השכיר' עמה בביתה שכנים לדור עמה בחצר שלה הנ"ל והן עתה קמו בעלי החצר הב' הנ"ל ומנעו אותם מלשאוב מים מאנלם לגמרי באומרם לנו המים ומה לכם לבא בגבולנו לרמוס חצרנו ולהזיקנו בראייה ולקחת את מימינו והאלמנה ובניה הנז' צועקים במרה תנו לנו מים ונשתה כי חזקה גדולה אית לן בגווייכו לשאוב מהבריכה שבחצרכם זה שנים רבו' דור אחר דור ואין מוחה ביד בני החצ' שלנו ואנו קנינו זה החצר עם החזקה הנ"ל כי מה מכר ראשון לב' וכו' וישובו המים ובני אותה חצר משיבים ע"ז כי חזקה זאת מגן שויא כיון דגם בני חצירנו הראשונים ואח' ג"כ הם שואבים מים מהבריכה הנ"ל דין גרמא שלא הקפידו עליכם ועל המוכר לכם ולא מיחו בידם כלל ובדרך שאלה וחו"ח היו מניחים לבני חצר שלכם לשאוב מים מחצירנו והאלמנה ובניה טוענים כי שמא מתחילה וראש כשנבנה זה החצר שלכם אדעתא דהכי ועל תנאי זה נבנה ונמכר מבעליו יו הראשונים להניח לבעלי חצר שלנו לשאוב מים מחצר שלכם ואין אתם יכולים לבטל תנאי של בעל החצר שלכם הא' שמכר לכם ושטר היה לנו ואבד ולא נמצא כעת כדי לברר האמת ובני אותה החצר משיבים ואו' שהם ניזוקים מהם בכניסתם אצלם לשאוב מים בהז"ר ובחסרון המים והניזק הוא המוחזק ועליכם לה"ר שתנאי זה היה באמת והאלמנה ובניה טוענים אדרבא הם חשיבי מוחזקים הן מחמת חזקתם הא' לשאוב מים והן מחמת שהם חשיבי מזיק והמזיק הוא המוחזק והם באים להוציא מידם תשמיש זה של שאיבת המים ועליכם לה"ר עוד טוענים בני החצר שיש להם המים דאפי' את"ל דהדין עם האלמנה לשאוב מים מחצירם מ"מ הי"ד לה ולבניה אמנם השכנים אשר איתה עמה בביתה אינו מן הדין להניחם לשאוב מים כי מתרבה עליהם הנכנסים והיוצאים. יורנו המורה הדין עם מי ויבא שכ"מה: תשובה הן אמת הענין זה הוא סובל אריכות כי הוא מקצוע גדול בתורה ולשאת ולתת בהלכה בדברי הפוס' ז"ל המדברים בפרט זה ואולם לאפס הפנאי ושעת הכושר וצילותא דדעתא דלא אשתכח גבאי בימים האלה מכמה הרפתקי בישי דעדו עלי דין גרמ'א דלא אוכל לארו'ך במלין ולמשקל ולמיטרי בדברי הפוס' ז"ל כמדתי לכל רוח מאז ומקדם אשע"כ בחרתי לי דרך קצרה מאד ולא אכתוב כי אם ראשי מלין הנוגע לענין דינא דנ"ד דוקא וספרין פתיחו כאשר ירדוף הקורא וזה החלי וה"א יעזור לי: ואומר עם קנ"י כי הנה נודע דבדין היכא דהמחזיק משתמש עם הבעלים אי ליכא תו טענת חזקה ולא טענת מכר ומתנה כמה דיות נשתפכו בדברי הפוס' ראשו' וא"ח ז"ל וסו"ד עלתה הסכמת גדולי הפוס' ז"ל דמידי פלוגתא לא נפקא ואוקי ארעא בחמ"ק וכבר ראתה עיני ולמדתי ברוב ככל ספרי הפוס' ז"ל אשר דיברו בפרט זה ובא לציון הכנה"ג ז"ל בס"י ק"ם הגהט"ו והגב"י והרב מש"ש ז"ל שם הגב"י אות ק"ד וקי"ד והרב לחם שלמה בולא ז"ל בדקי"ו יעש"ב וכבר ראיתי הדברים בשורשם בסש"ץ אשר הסכימו בחכמתם דעיקר דין זה הוא פלוגתא דקמאי בין רשב"ם וסייעת מרחמוהי עם הריף' והרמב"ם ודעימייהי ועיקר פלוגתייהי בפ"י ההיא עובדא דאיתא בבתרא דכ"ט ההוא