פני יצחק חלק ב קעח

ומה מאד אני תמיה על הרב שער אשר ז"ל בתשו' סי' ך' דגם הוא נשאל באחד שהניח אשתו עגונה ונתכוון לעגנה שנשא אשה אחרת בין הגוים ולא רצה לחזור לדתו ומת ובע"א התיר את אשתו וגם הרב מהר"י ן' ברזילי הכי אמר מר שהסכים להתירה ולא זכר שר דהמרה הוי כמו קטטה ולא סגי בע"א וכמ"ש מז"ה ז"ל האמת אתמהא: איך שיהיה הרי מצינו כמה וכמה ס"ס להתיר העגנה הזאת אשת מוסא אל עג"ם אל שאמי מכבלי העיגון ועינא דשפיר חזי להרב פ"מ ח"א סי' ל"ו דעשה ס"ס בדעת הרא"ם ז"ל בעיקר הסוגיא באופן זה דנהי דבעיא דע"א לא אפשיטא מ"מ מידי ס' לא נפקא דדילמא הצד האמיתי הוא דטעמא דע"א מהימן בעיגונא הוא מ"ט מילתא דעבידא לאגלויי וכו' וא"כ אפי' בקטטה מהימן ואף את"ל דעיקר טעמא הוי משום דאתתא דייקא ומינסבא אכתי איכא ס' שמא לא מיקרי קטטה רק בא"ו לבעלה גרשתני ומטעמא דמשקרא וכו' והוא ס"ס המתהפך שפיר יעש"ב ואף אנן נמי נימא הכי ספק אם עיקר טעמא דע"א מהימן הוא משום מילתא דעל"א וא"כ גם בקטטה נאמן ואת"ל דעיקר טעמא דנאמנות ע"א הוא משום דאתתא דייקא וכו' ואכתי איכא ס' דילמא המיר דתו לא הוי קטטה כלל רק כשאומרת גרשתני בפני פו"פ והכחישוה ודו"ק: עוד ראיתי בדברי ה"ה פחד יצחק הי"ו שאשה זאת היא זקוקה ליבם ולא עלה על ניב שפתיו דג"ז בעיא היא בפ' האשה רבה דף צ"ג ע"ב ע"א ביבמה מהו וכו' ולא אכחד דהרמב"ם ז"ל בפ"ג דיבום פסק דאיפשיטא הבעיא ומהני להתירה ליבם וכתב הה"מ דפשוט הוא דכיון דע"א נאמן ה"ה בעדות הבעל וכ"פ הטור ומרן סי' קנ"ח וזהו דעת הרי"ף והרשב"א והרא"ם בח"א סי' ע"ה וכמעט כל הפוס' הסכימו דע"א מהני זולת בעדות ע"א שמת היבם הרא"ש ורי"ו מחמירים וגם בזה רוב האח' הסכימו דבמקום עיגון אין לנו לחוש לס' הרא"ש ורי"ו ז"ל וכמ"ש בס' כנ"תג סי' הנז' יע"ש: גם בעדות העד שהיה מומר כבר ה"ה פחד יצחק הי"ו האריך למעניתו אשרי יולדתו ולגבי דידי זה לא נקרא מומר כמש"ל ועיין מהרשד"ם אבן העזר סי' פ"א דמוכח דגם הוא ז"ל הכי ס"ל ובסו"ד כתב ואף אם אנו מחזיקים אותו לרשע גמור ופסול לעדות כבר כתבו הפוס' ז"ל דאפי' יהודי רשע מהני עדותו במס"לת יעש"ב ועין רואה להרב עז"ן ז"ל בדיני עיגונא סקל"ד שהבי"ד הרב תו"י סי' ע"ה שכ' בשם מהרי"ט הראשון ז"ל שכתב וז"ל ואפי' לדברי דהכשיר פסול לעדות מדאו' במס"לת ה"מ בישר' רשע לדבר אחד שאינו מוחזק להטעות את ישראל ולהכשיל בנ"א בעבירה אבל במומר שכפר בבורא להכעיס איך לא יעבור על ולפני עור לת"מ להתיר אשת איש לעלמא ח"ו לא עלתה ע"ד וע"ד שו"א עכ"ל הרי כמה תנאים הטיל הרב מהרי"ט ז"ל כדי לפוסלו ומינה נקיש לנ"ד דלא נעשה מומר להכעיס ולא כפר בבורא ואדרבא לפי נוסח השאלה שהיה כמו ן' יום נחבא בבית סי' ר"ב הי"ו ובודאי שהיה מתפלל שמ"ע בכל יום ונושא את כפיו וכיוצא בשמירת שבת ובאכילתו ודאי דכשר גמור והרב עז"ן ז"ל סיים דבריו וז"ל ולענין הל'. יראה דכיון דהרשב"א והר"ן וריא"ז ומהרי"א הסכימו דישראל מומר סומכים עליו במס"לת אע"ג דר"י הא' ז"ל ס"ל דאין סומכים עליו והרב תי' חשש לסברתו מ"מ הכרעת מרן היא הכרע' לפסוק כדעת המקילין ואפי' הרב תי' ז"ל לא החמיר באותו נדון אלא משום דהיה בו ריעותא דלא היה שם וקברתיו עכ"ל יעש"ב ואחר כל הדברים האלה דון מניה ואוקי באתרין נעשה סניגורין ושפיר מהני עדות העד אברהם הכהן דנ"ד בלי תפונה: כלל העולה הנה אנא ענ"י בא מסכים לשריות' דהך אתתא ע"פי הטעמים שכתב ה"ה פחד יצחק שיחל"א אף ידי תכון עמו בתוס' מ"ש בעניותי אך בזאת שלא יעשו שום מעשה ע"פי כלל זולת אם יסכים מני"ר גאון ירוש' הרה"ג מעוז ומגדול סבא דמשפטים מוה"ר ראש"ל גדול הנאמר באברהם יצ"ו ועל פיו יקום דבר כחה דהיתרא ואזהרה שמענו שכל מ"ש לחתור אחר צדדי ההיתר לא יועיל ולא יכול כלל להתיר הענוגה הנז"ל רק הדבר מסור לדייני מתא במקום החלל לברר כשמלה עדות העד אברהם הכהן הנז' בשאלה אי איכא ח"ו חלילה שמץ מנהו דנתכוון להעיד או להתיר כי בזה לא נוכל לידע האמת ובדידהו תלוי לפי ראות עיני צדיקים העי"א וצי"י י"מ וימ"ן ולא תצא תקלה מתחי' ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומע"י כוננה עלינו לעשות רצונו ולעובדו באמת וישר: הצעיר יעקב שאול אלישר ס"ט בא סי' יש"א ברכה ס"ט הסכמת הגאון המפורסם מוה"ר ראש"ל כמהרר"א אשכנזי נ"רו ירש"ל כיר"א על הפס"ד הנז"ל וז"ל הטהור: נדרשתי לחוות דעתי על האי פסקא דדינא דשדר לן מ"ע הרב המובהק זר"ק שלשלת יוחסין מר דיינא ונחית לעומקא דדינא כמהר"ר יצחק אבואלעפיא יצ"ו ואחריו לו קם חד מינן מ"ע הרב המופלא וכבוד ה' מלא ראב"ד מקודש הא"ג כמהר"ר יש"א ברכה יצ"ו אשר השתדל בכל עז להציל את האשה מכבלי העיגון איישר חילייהו ולעיקר הדין ה"ן דעתי מסכמת ואף ידי תכון עמהם ולהיות כי חביבין לי דבריהם אמרתי להשתעשע באמרותיהם וזה החלי בעז"ה צורי וגואלי: הנה מ"ע הידי"ן הרב הפוסק ר"א פחד יצחק הי"ו עלה ונס' ממ"ש מהרימ"ט א"הע סי' כ"ג בשם באלי איזנימטלי יע"ש וע"ז כתב לחלק דשאני נ"ד דכיון דשאל להם מהיכן אתם אם אנו או' שכיון שהוא בעל השם א"כ נמצא דלא