פני יצחק חלק ב קעד

נהרג וכאשר יתבאר להלן בס"ד זאת שנית מ"ש בד"ק שבעדות החרי"ס יצ"ו לא הזכיר המגיד שם עירו ובעדות חרי"ב הי"ו העיד בפי' שאמ"ל שם עירו מדמשק יע"א גם לזה יסלח כת"ר שהרי בעדות המוצג לפניו בהעתקה כתוה"ק כתוב בז"הל ונתחברנו עמו יען אמר לנו שהוא דמשקי הנה דברים אלו כתובים בעדות החרי"ס הי"ו והרי העיד בפי' מפי המגיד שאמ"ל שם עירו והיכן ההכחשה (א"ה יא"ה ס"ט גם פה נשמט מקולמוסי בההעתק' ששלחתי ליה"ק יותר משורה אחת ככתוב בקבלת עדות החרי"ס יצ"ו שהועתקה פה בשאלה שהיא האמיתית והועתקה בדקדוק גדול מהעיקרית כנז"ל וד"ב ואל ה"ג לו בא בד"ק כתוב למ"ר שמעדות החרי"ס יצ"ו מוכח שבאו דברי המגיד בלתי שום שאלה ומעדות החרי"ב יצ"ו העיד בפ"י בהפך גם לדבר הזה יסלח כבודו אף שמשמעותו מוכח שלא היה ע"י שאלה יכולים אנחנו לכוין עדותם שלא יהיו מוכחשים ולומר שמ"ש התרי"ס הי"ו וסיפר לנו וכו' אפשר היה ע"י שאלה מאחר שלא אמר בפי' שהיה מס"לת באופן דאיני רואה שום הכחשה בעדיות הללו כלל ויכולים אנו לפרש דבריהם לכוין עדותם שוה בשוה: ואולם אם באמת כך העיד רחמים סרוגו מפי המגיד שהמלחמה שמת בה מוסא אל עג"ם היתה בגירי"ד באמת יש לעמוד בזה כי דבר כזה לא מצאתיו בשום פוסק שיהיו ב' עדים או ג' מעידים מפי ע"א ויהיה הכחשה כזאת ביניהם שיועיל העדות להתיר א"א לעלמא ודפקתי על שערי הרב שער אשר ז"ל שציין רו"מ כת"ר ואין הנדון דומה לראיה דהרי אם יש ב' עדים א' אומר מת ו"א אומר נהרג דפסקו מרן ז"ל סי' י"ז דאעפ"י שהם מכחישים זא"ז הואיל שזה וזה מעידים שאינו קיים ה"ז תנשא וכמה דיות משתפכות על דין זה דמתנ"י דיבמות דקי"ז ע"ב לא נאמר רק בצרות ודעת מרן ז"ל דה"ה בעדים ואדרבא תמה בב"י על הטור ז"ל למה הביא דין זה משם א"א הרא"ש ז"ל ולא הביא משנה ערוכה יע"ש: וטרם נבא אל המטרה אשר אנו מבקשים ניחזי אנן מה שיש להתבונן בדברי מרן ז"ל והוא דבש"ע ח"מ סי' ל' מנה בכלל החקירות דאם הוכחשו במקום שעד אחד העיד דבירוש' הלוהו וע"א העיד דבלוד הלווהו הויא הכחשה בחק"י ועדותם בטילה ולזה י"ל דבע"א אומר מת וע"א אומר נהרג לא הוי הכחשה בחק"י דהוי כמו מנה שחור ומנה לבן דלא הויא הכחשה וכמ"ש הרב בית שמואל ז"ל בס"ק כ"ה דזהו דעת מרן ז"ל יע"ש: ברם דא עקא דמרן ז"ל שם בס"ק כ"א כתב וז"ל אין בודקין עידי נשים בדו"ח וא"פי אם הוכחשו בבדיקות כשרים וכתב הב"ש ז"ל בסק"סד דדוקא בבדיקות אבל בח"קי בטלה עדותם דלא עדיפי מד"מ וכו' יע"ש ועפ"י יסוד שיסד הב"ש ז"ל ד"א אומר מת וא"א נהרג לא הויא הכחשה בחקירות כנז"ל אתו דברי מרן ז"ל מכוונים להדדי: אך אנן מה נענה דמרן ז"ל בתש"ו א"הע בדיני יבום סי' א' כתב וז"ל וכן אע"פי שהם מכחישים זא"ז במקום שז"א באנקונא מת וז"א במ"א כיון ש"ב מעידים שאינו קיים ה"ז תנשא וכדתנן א' אומרת מת וא"א נהרג וכו' עכ"ל הרי להדיא הגם בהכחשה בחקי' משוי לה כא"א מת וא"א נהרג הכשרים ולא הויא הכחשה מוכח דס"ל דגם בחקי' אם הוכחשו כשרים דלא כמ"ש הב"ש ז"ל ב"ד מרן ז"ל דדוקא בבדיקות כשרים כנז"ל. ותמיהת הרב"ח ז"ל בתש"ו סי' צ"ד על מרן ז"ל במ"ש בסכ"א אפ"י אם הוכחשו בבדיקות כשרים דמאי אפי' דנקט וכו' יע"ש תמיהתו קיימת אחרי ראותנו דבריו של מרן ז"ל בתשו' הנז"ל ואין מקום למה שהשיגו הרב ח"מ ז"ל שם בסקי"ט והב"ש בסקכ"ה עד שכתב דמ"ש הרב"ח שגגה היא וכו' יע"ש ודרך אגב י"ל להעיר על הרב חוות יאיר ז"ל בס"י קנ"ט שהרבה להפליא ע"ד הב"ח ז"ל וחשב בדמיונו שתמיהת הב"ח ז"ל היא על רמ"א ז"ל וכתב עליו וקמי שמיא גליא יראתי לשלוח ידי נגד משיח ה' ב"ח ז"ל רק מפני שדיבר קשות על רבן שכה"ג רמ"א ז"ל וכו' וביקש לישב ולמשוך דעת רמ"א לדעתו מפני שזה עלה בעיונו דרמ"א יסבור דפסול וכו' ודברי רמ"א ז"ל כפשטן וכו' עכ"ל יעש"ב כי הזכיר יו"ד פעמים רמ"א ז"ל גם חשב שתמיהת הב"ח ז"ל היא על רמ"א ז"ל משא"כ האמת והוא טעות הניכר כי תמיהת הב"ח ז"ל היא על מרן מהריק"א ז"ל ועל הרוב דכל מ"ש הרב חוו"י ז"ל הוא פליטת הקולמוס המדפיסים בלי דעת בעלים ופשוט וכבר ראיתי ב"ס הנד"מ שער אשר להרה"ג מהר"א קובו ז"ל בדמ"ט ע"א וע"ב בד"ה תוב בתר דנא ראו עיני וכו' שהאריך הרחיב בתמיהת דברי מרן ז"ל הללו יעש"ב: איך שיהיה הגם דנימא דבעדות אשה אף אם הוכחשו בחק"י עדותם קיימת כיון ששניהם מעידים שאינו קיים עכ"ז לא יגהה מזור לנ"ד דמאחר דהעד ה"א וגם ה"ב עדים האחרונים הם מעידים מפי ע"א ולפ"ד העד ה"א שאמר המגיד דהמלחמה היתה בגירי"ד ולפי"ד הא"ב עדים הא"ח שאמר המגיד שהמלחמה היתה בבולגאר נמצא דזה העד המגיד הוחזק שקרן ובטלה כל העדות לגמרי ונדון כזה כי הך דנ"ד לא מצאתי לשום פוסק דאיירי בהכי: ואם נפשך לומר דדמי הך דנ"ד להיכא דהוכחש העד מפי עצמו דבזה איכא מרבוותא דמכשרי כאשר הבי"ד הרב שע"א ז"ל הנז' בדמ"ט ע"ב דהרב ב"ח שם סי' צ"ד נסתפק היכא שהעדים מוכחשים מדברי עצמן ואסיק דלמעשה צ"ע יע"ש ומ"ש מדבריו דדוקא בדאיכא ב' עדים שמעידים שמת שזהו גוף העדות אזי חשבינן להכחשתם זא"ז או הוכחשו מדברי עצמן לדברים בטלים וכאלו ל"א דבר אבל בדליכא רק ע"א שמעיד על המיתה ומוכחש מדברי עצמו בזה לא שמענו זולת הרב מהר"א צרפתי ז"ל הו"ד ברא"ם ח"א סי' ע"ג נדונו היה בראובן קנה בגדים מהחמרים שהם היו הרוצחים שהרגו ל"ג אנשים שיצאו מירוש' ושמע מהם שאמרו שהרגום סמוך למים ואח"ך שלחו עוד הפעם לראובן בעצמו שיברר הדבר מפי החמרים הללו ואמ"ל ככל מש"ל בפ"א רק ששינו ואמרו שהרגום סמוך לכפר ונמצאו שהוכחשו מפי עצמן וכתב דאין זו הכחשה דמתחי' בפ"א הגיד במילתא