פני יצחק חלק ב קעב

הרב פרמ"א ז"ל בח"ב סי' ק"ז יעש"ב: ואם כנים דברי אלה בטע"ז האחרון הנז"ל ניצולים אנחנו ג"כ ממאי דעלה ונסתפק מהרי"בל ז"ל גופיה בח"ג סי' ד' וע"ו דהגם דבתחי' העיד הגוי במ"לת גמור ואח"כ חזר והגיד במתכוין להתיר אפשר דגם הגדתו ה"א שהגיד במ"לת אין בה מועיל דאימור הוכיח סופו על תחילתו ואעיקרא אדעתא דהכי מתכוין ואזיל להתיר את האשה ומכח ספקו זה אזל מר לחומרא יע"ש ורהטו אבתריה להחמיר כמה וכמה פוס' ז"ל הבאים אחריו כמו שיראה המעיין בס' ש"ץ הפוס' ז"ל ובכן בנד"ן הגם דנימא דמה שהגיד בתחי' לרחמים סרוגו העד ה"א הנז' יצ"ו במ"לת גמור הוא היה בתח"י וראש קודם שהגיד לפני חריס' ורי"ב יצ"ו באין ס' כלל מ"מ כיון דבתר הכי העיד לפני הת"ח הנז' יצ"ו במתכוין להתיר ממש כנז"ל עי"ז אפסדן להגדתו קמייתא עם שהיה שם מס"לת גמור דאימור הוכיח סופו ע"ת ואזלינן בה לחומרא וכ"ס מהרי"בל ז"ל הנז' וכמדובר: ועם דחזינא להגאון מהרר"א קובו ז"ל בס"ה שער אשר סי' כ"ב בדע"א ע"ד שעמד לחוש בנ"ד מכח ספקו דמהרי"בל ז"ל הנז"ל ושוב הוכיח במישור דרבים לוחמים עליו בזה ופשיט להו לקולא לגמרי ה"ה מהר"מ די בוטון ז"ל סי' י"ב משם מהרא"ק ז"ל והפרמ"א ז"ל בח"ב סי' ל"ח והצ"ץ בס"י מ"ה ומהר"ש בולה ז"ל בבמ"ח סי' ה' ומהרמב"ח ז"ל בעז"ן סק"קיא והכר"ש בק"ע דל"ז והוא ז"ל עצמו בס"י ה' וכיון שרבו החולקים ע"ד מהריב"ל ז"ל בספקו הנ"ל שפיר הדרינן להתיר הכא מ"ט ס"ס כיון דאעיקרא גם מהריב"ל בס' אמרה והגם דלאו מתהפך הוא כבר נודע דלא בעינן מתהפך וכו' עכ"ל יעש"ב: ולפי"ז תורה יוצאה לנד"ן שלא לחוש עוד לספקו דמהריב"ל ז"ל הז' ושפיר יש להקל מ"ט ס"ס וככל דברי הגאון מהררא"ק ז"ל הנז"ל וכמבואר: ברם מ"מ אנכי עפר לא מלאני לבי להקל בנ"ד ולדחות ספקו דמהריב"ל ז"ל הנז' לגמרי מכח הס"ס דהוליד הרב מהררא"ק ז"ל הנז' דהא ודאי כל חיליה דמר למעבד הס"ס הנז' הוא מכח הס"ס דהוליד מהרח"ש ז"ל בא"הע סי' ד' בענין חסרון קברתיו וכמ"ש הוא ז"ל באותה תשו' דסי' י"ג הנז"ל וכבר כתבתי בעניותי לעיל דאעיקרא נא אמרה מהרח"ש ז"ל למנתיה רק בחסרון קברתיו דאינו אלא מדרבנן וראייתו מדקי"ל בחסרון קברתיו דאם נשאת לא תצא וככל מש"ל והוא ברור: ותו דהא חזינא לגאון מהררא"ק ז"ל גופיה בסי' י"ג הנז' חזר בו מלהקל בס"ס הדומה לס"ס דהרב מהרח"ש ז"ל הנז' מתרי טעמי תריצי אי משום דראה מפקפקים בעיקר ס"ס דמהרח"ש ז"ל ואי משום דחייש"י טובא לדעת הפוס' המצריכים ס"ס המתהפך כיעו"ש וא"כ תם אני ולא אדע מדוע השתא הכא בסי' כ"ב הנז' לא חייש מר להנהו תרי טעמי הנ"ל דאתאמרו מפומיה דמני"ר גופיה בסי' י"ג ומה גם דהיכי פסיק ותני הכא בפשיטות גמור שכבר נודע דלא בעי' מתהפך הפך שיטת רובא דרבוותא המצריכים היפוך לעיכובא וכמ"ש מר החבי"ב ז"ל בתשו' בע"ח א"הע סי' ז"ח אשר מזה הגדיל התימה ע"ד הרב מהרח"ש ז"ל הנז"ל הא ודאי אתמהא טובא: איך שיהיה כשאני לעצמי ניכר שפחמי זחלתי ואירא להקל בנ"ד בכח הס"ס הנ"ל מתרי טעמי הנ"ל ואחרון הכביד וכנז"ל: אמנם עפ"י האמור מ"ל מצינן שפיר למעבד ס"ס אחרינא להקל לגמרי בנ"ד באופן זה דהיינו ס' אי הלכה כמהריב"ל דחייש להחמיר מכח ספקו הנז"ל או שמא הלכתא אלא כרוב הפוס' דפליגי עליה דמהריב"ל ז"ל ופשיט להו לקולא לגמרי וכנז"ל ואת"ל דהלכה כמהריב"ל ודעימיה דחיישי להחמיר שמא בנ"ד גם בעדותו האחרונה לפני חדי"ב וחביריו יצ"ו חשיבא שפיר מס"לת כיון דהזכירו לו להנעלם בחזקת מת וכנז"ל והגם דהזכירו לו ג"כ אשת הנעלם עכ"ז לא נפיק מתורת מס"לת וככל הנז"ל: אי נמי את"ל כמהריב"ל ודעימיה שמא גם מהריב"ל ז"ל לא אמרה למילתיה דחייש"י לחומרא אינו אלא בגוי גמור המס"לת בתחי"ד ובתר הכי חזר והעיד במתכוין להתיר משא"כ אם המגיד הוא ישראל שהיה מומר כבר וחזר בו לדתנו הגם דלא עשה תשו' שלמה בכל תנאיה הנז"ל דבזה כבר אשכחן למהריב"ל ז"ל גופיה בח"ג סי' ע"ה דמכשירו לעדות אשה הגם דלא הוי תחי' וסופו בכשרות ושמא הלכתא אזלא כוותיה בהא וכמו שהורו כן הל"מ מרן החביב ורבני דורו ז"ל וכמש"ל ודלא כהרדב"ז והרב צ"ץ ז"ל דפסלי ליה משום דבעו תחי' וסופו בכשרות גם בעדות אשה וכנז"ל וכבר כתב הגאון החק"ל ז"ל במ"ב א"הע סס"י ו' ע"ד מהרשד"ם ז"ל סס"י פ"א והכנה"ג ז"ל הנז"ל דסברי מרנן דזה דבעינן טבילה ומלקות וסיגופים ותעניות וקבלת ד"ח למומר שחזר לדתנו כדי להכשירו לעדות אינו אלא מדרבנן ובעדות אשה עגונה הקלו להכשיר פסולי עדות מדרבנן יע"ש והגם דרוב הפוס' ז"ל פליגי ע"ז ומי יוכל להקל באיסור ערוה נגדם וכנז"ל מ"מ בדאיכא ס"ס שפיר מקילינן והא אשכחנא ס"ס מרווח ומתהפך שפיר ועם דבחד צד אינו ס' שקול מ"מ בצד ה"ב הוי איפכא דרובא פליגי ע"ד מהריב"ל בספקו הנ"ל וכנז"ל ובכן אין מקום עוד לחוש ולהחמיר כלל בנ"ד וכמו שנתבאר: עוד מצאתי ראיתי טעם נכון להסכים גם למהריב"ל ז"ל להקל בנד"ן והוא עפ"י החילוק אשר חילק ידע הרב פרמ"א ז"ל בס"י ל"ח מדברי מהריב"ל ז"ל הנז' לנ"ד שהוא כנ"ד ממש והוא זה דכיון דמתחי' הסיח הגוי במס"לת בלי הזכרת אשה ושוב אח"כ שסיים דבריו והותרה לינשא שאל השואל ממנו אם כנים הדברים שסיפר בהריגת היאודי ושסיבת שאלתו היתה לפי שבד"ת א"א לאשה שנעלם בעלה שתנשא אם לא אחר שיתברר בירור גמור שמת בעלה וע"ז באה התשו' הגוי עפ"י מדותיו שאין לספק בדבר כלל וכו' עכ"ל יעש"ב וע"ע להגאון מהרר"א קובו ז"ל בס"ה שער אשר סי' כ"ו דאחר שהאריך ב"ס מהריב"ל ז"ל הנז"ל הביא לנ"ד חי' הרב פרמ"א ז"ל הנז' וסמך עליו לנ"ד שהוא כנ"ד ממש דהוי ב' הגדות ל"ב בע"א