פני יצחק חלק ב קעא

וכן מוכח להדיא מעדות החרי"ב הנז' יצ"ו ששאלו אותו להודיעם מענין מוסא אל עג"כ כדי שלא להניח אשתו עגונה כנראה בבירור שקדמה להם הידיעה מכבר שזה האיש אברהם כהן יש לו ידיעה ממנו שנהרג מחמת שכבר הגיד דבריו לאחרים קודם לכן שנהרג הנעלם הנז' וכעת שאלוהו עליו כדי לדעת ממנו הדברים על בוריין כדי להתיר אשת הנהרג וגם הוכחה אחרת איכא בנ"ד שעדות רחמים סרוגו יצ"ו הנז' היא קודם לזה יען שזה האיש המומר ברח מן החייל של המל' יר"ה ותכף נחבה בבית סי' רחמים ברוך מערבי יצ"ו להיותו מעם לועז ונשאר כלוא בבית ימים רבים ושם בבית נמצא תמיד עם רחמים סרוגו הנז' יצ"ו להיותו שמש בבהמ"ד שבבית סי' רחמים ברוך הנז' יצ"ו א"כ מסתמא ודאי שסיפר לו כל המאורעות שלו בתחי' שבתו שם מזה ודאי מוכח שקדמה הגדתו של זה אברהם הנז' לרחמים סרוגו הנז' במ"לת למה שהעיד אח"כ להחרי"ב הנז' וחביריו יצ"ו באין סי' כלל ובכה"ג תורה יוצאה מפ"ק מהרי"בל ז"ל דכיון דכבר חדא זימנא לא נתכוון להעיד כלל רק היו כל דבריו במ"לת שנהרג זה הנעל' הגם דבתר הכי נתכוון להעיד ולהתיר לית לן בה וכנז"ל וה"ה והוא הטעם בנד"ן וכמדובר: ועוד דהגם דנימא דאנן בדידן ספוקי מספקא לן הי מנייהו קדים ברישא אם עדותו לפני חרי"ב וחביריו יצ"ו או עדותו של רחמים סרוגו הנז' יצ"ו עכ"ז תלינן לקולא ואמרי' דמה שהגיד דבריו לרחמים סרוגו יצ"ו היא היתה בתחילה דכיון דהדבר בספק אצלנו מי קדם ברישא אמרי' דהדברים שהגיד במ"לת המה היו בתחילה דמאן לימא לן דלא הוה הכי באמת וכמ"ש כן להדיא מהרי"בל ז"ל גופיה בח"א כלל א' ס' כ"ב וז"ל ואפי' שנאמר שהמספר ה"א הוא בעצמו סיפר גם ל"ב מאן לימא לן שבתחי' סיפר בתשו' שאלה ולבסוף סיפר במ"לת עכ"ל ומניה יליף הרב מהר"ש גאטיניו ז"ל בתשו' כי באה בידי דוד קאראסו ז"ל סי' ט' שעמד בזה בנ"ד שעדות ה"א היתה ע"י שאלה ועדות ה"ב היתה במ"לת ופקפק בזה לפסול גם עדות העד ה"ב מ"ט שכבר העיד בתחי' ע"י שאלה וע"ז כתב וז"ל אבל נראה דהא ליתא דזה ר"ס יכול להיות אם היה יהיה באמת וברור דברי הגוי להרש"ח המה היו דבריו ה"א וא ואח"כ היו דבריו עם העד ה"ב הח"ב הנז"ל אז איכא לספוקי בזה אבל מאן לימא לן דהיה כן דילמא תח"י דברי הגוי היה עם הח"ב הנז"ל ואח"כ היו דבריו עם הר"ש הנז' וכדברים האלה חמותי ראיתי למהרי"בל וכו' אתד"ק יע"ש: והגם דהרב ידי דוד ז"ל גופיה שם בסיו"ד השיגו בזה וכתב ע"ז דכ"ז ל"ש לנ"ד כיון דאפשר למיקם עלה דמילתא דלייתו סהדי ונישיילינהו היכי הוה עובדא ולחקור ולדרוש איזה מהם קדים ברישא לדבר עם הגוי והוי ס' שיכול להתברר ולאו ס' הוא וכו' וכ"ש הכא שהעדים בתוך העיר והו"ל הך ס' כמאן דליתיה ועוד דלא סמך מהרי"בל על טע"ז לחוד וכו' עכ"ל יעש"ב הנה בנ"ד כבר שאלתי וחקרתי ודרשתי להני סהדי באיזה זמן היו דברי אברהם הנז' עמהם ומהם אמרו שאינם זוכרים ולא יודעים לכוין דבריהם על הזמן בבירור גמור ועם שבאמת גם מהרי"בל ז"ל לא סמך על טע"ז לחוד מ"מ בנ"ד מוכחא מילתא טובא שדברי אברהם כהן הנז' עם רחמים סרוגו יצ"ו אינהו הוו ברישא ואין כאן ס' כלל וכמש"ל ובכה"ג דאיכא הוכחות נכוחות גם מהרי"בל והרב ידי דוד ז"ל אזלי ומודו דיש לסמוך על טע"ז לחוד וברור: ועוד יש לי ללמוד ג"כ מדברי הרב מהרש"ג ז"ל הנז"ל לנ"ד לומר דגם עדות חרי"ב הנז' יצ"ו שהעיד מה ששמע מפי אברהם כהן הנז' עצמו הגם שהיו דבריו ע"י שאלה ובהזכרת אשת הנעלם ונתכוון להעיד ולהתיר כנז"ל הנה מ"מ מהניא לן עדותו ג"כ ולא משגחינן לבטולה בעבור שהיו דבריו ע"י שאלה וכו' כנז"ל כלל והוא ממ"ש עוד הרב הנז' ז"ל שם בתר הכי סמוך ונראה וז"ל עוד אני אומר דאף אם היה באמת דתחי"ד מהגוי היה עם הר"ש ואח"כ היה עם רח"ב אפי"ה נראה דאין לפקפק בנ"ד בזה הס' והוא דע"כ ליכא לספוקי בזה אלא דוקא היכא דבדבריו ה"ב בעי' נמי שיהיה דבריו במ"לת ובאמת היה מס"לת מ"מ כיון דדבריו ה"א לא היה מס"לת היה מקום לומר דגם דבריו ה"ב בטלים הם וכלא חשיב וכולהו הוי כאלו לא היה מס"לת ברם היכא שבדבריו ה"ב אנן לא בעינן שיהיה מס"לת אלא אף שלא יהיה מל"ת מהני וכיוצא דנ"ד דח"ב העד הנז' הזכיר למבוקשים בחזקת מתים דבזה אף דהוא ע"י שאלה ודאית מהני הגדתו של גוי אף דאינו מס"לת בכה"ג ליכא לספוקי בזה כיון דאפ"י דאינו מל"ת ממש באותו דיבור מהני ופשוט הוא וכו' עכ"ל יעש"ב וה"ה והוא הטעם בנ"ד דכיון דהעיד חרי"ב יצ"ו דשאל אותו הוא וחביריו על ענין מוסא עג"ם ואמרו לו שצריך שיגיד להם בשביל אשתו שלא תשאר עגונה וכו' דמוכח בדברי עדותו הנז' בשאלה א"כ כיון דהזכירוהו לזה הנעלם בחזקת מת רק רוצים לידע ממנו הדברים על בוריין כדי שלא תשאר אשתו עגונה כי טעו בדין וחשבו שבדבריהם אלו אליו יועילו ויצילו לאשת הנעלם ולא ידעו הבן דאדרבא בדבריהם אלו אזוקי מזקי לה כמובן עכ"פ הרי ברור להם מקודם לכן שהוא בחזקת מת א"כ אפ"ל דלא בעינן תו שיהיה מס"לת כלל וככל מ"ש הרב הנז' ז"ל וכן מתבאר מדברי שאר הפוס' ז"ל דכל ש שהזכירו לו שם הנע' בחזקת מת אף דבאו דבריו ע"י שאלה חשיב שפיר מס"לת וכמשי"ר המעיין בס' ש"ץ הפוס ז"ל לא ע"ט האסף פה: ומה גם בעד הזה שהיה מומר דאיכא רבוותא טובא דמכשרי ליה לעדות עיגונא כל שחזר בו לדתנו הגם דלא עבד תשו' גמורה כדבעי ליה למעבד וכמש"ל: באופן ד' לע"ד ברור דמלבד דעדות החרי"ב הנז' יצ"ו אינה מזקת לעדות רחמים סרוגו הנז' עוד זאת אפ"ל דגם עדותו לחודה אפי' שהיתה ע"י שאלה ונתכוון להעיד ולהתיר נמי אינה מזקת כיון שהזכירוהו לו בחזקת מת וכנז"ל אלא דמטע"ז לחודיה איני סומך עליו להתירה זולתי העיקר אצלי עדות רחמים סרוגו יצ"ו הראשונה כל שהיא עיקר ועמו טפלה הטעם הזה האחרון וכמובן ועיין בתשו' הרב נאמן שמואל סי נ"ו ומ"ש עליו