פני יצחק חלק ב קסט

הגאון החק"ל ז"ל במפ' א"הע סי' ו' שהאריך להכריח כן בראיות נכוחות ועצומות ודחה שם דברי הרב מהר"א גירון ז"ל שהורה להקל ולהכשיר עדות המומר שחזר בו בסתם מבלתי עשות כל התיקונים. הנז' יעש"ב נפלאות מתורתו: ותו חזינא לרבני וגאוני דורנו ב"ד רבא דעי"הק ירוש' ת"ו בתשו' הרמתה הבאה בנדיב לב ח"ב א"הע סי' ס' דאייתו בידייהו לנ"ד תשו' הגאון החק"ל ז"ל הנ"ל והמה בחכמתם הוסיפו עוד להצריך ג"כ שני עדים כשרים שיעידו עליו שעשה תשו' גמורה שלקה וטבל וכו' ואי ליכא סהדי אינו חוזר לכשרותו כלל יע"ש: אשר מזה אני תמיה טובא על הגאון מהרר"א קובו ז"ל במ"ש בס"ה שער אשר א"הע סי' ו' הנז' שעמד שם בנ"ד על עדות העד יצחק ברוך דנ"ד שהיה משומד והרב ז"ל שם כתב עליו סתם שחזר בתשו' יע"ש ולא הודיענו אם חזרתו בתשו' היתה בכל התיקונים הנ"ל או לא ומסתמא ודאי שלא עשה אותו העד שום תיקון לנפשו מכל הנז"ל רק שחזר לתקנו ונתערב עם בני עמנו ותו לא מידי ואם כך היתה תשובתו ודאי דלא הוכשר כלל ככל אשר העלה הגאון החק"ל ז"ל וכנז"ל ותמ' אני עליה דמני"ר איך לא נרגש מכל סברות הפוס' הראשו' ואח' ז"ל דאייתי בידיה הגאון החק"ל ז"ל. דמחמירי טובא בהכשר המומר להעיד דאינו ראוי להעיד עד דעביד כל התיקונים הנ"ל דלפי"ז אפי' סופו בכשרות ליכא בנדונו כלל והוא פלא: ושו"ר להרב ידי דוד קאראסו ז"ל בתשו' סימן י"ג שעמד על יצחק ברוך הנז' עצמה דאתשיל עלה הגאון מהרר"ק ז"ל ועלה ונסתפק בו אי כשר לעדות כיון שהיה מומר והסכימה דעתו ז"ל להכשירו לעדות אפי' שלא חזר בתשו' גמורה בכל התיקונים הנ"ל יעש"ב והרואה יראה שיותר מזה כתב הרב מהר"א גירון ז"ל בתשו' להגאון החק"ל ז"ל להכשירו והגאון החק"ל ז"ל דחה כל ראיותיו בטו"ד ובראיות עצומות כיעוש"ב: איך שיהיה לפי"ז אנן בדידן לא מצאנו ידינו ורגלינו בב"המד להכשיר עדות העד הזה הוא אברהם הכהן הנז' מתורת עדות גמורה משום שחזר לדתנו בסתם ונאמר דלא בעינן תחי' וסופו בכשרות בעדות עיגונה וכהסכמת מהריב"ל בח"ג סי' ע"ה ומרן החבי"ב ורבני דורו ז"ל כנז"ל דהא ודאי אין בידינו ובכחנו להקל מטע"ז כלל כיון דהרדב"ז והרב צ"ץ ז"ל מחמרי ביה טובא ופסלי יתיה גם בעדות עיגונא ומי יוכל להקל נגדם באיסור ערוה החמורה ותו דאפי' סופו בכשרות מיהא ליכא בנ"ד כיון דלא עשה תשו' בכל התנאים הנ"ל: ועם דמהרשד"ם והרב מים רבים והכנ"הג ז"ל מכשרי ליה בעדות אשה הגם דלא עשה תשו"ש ככל הנז"ל וכן הסכים הרב ידי דוד קאראסו ז"ל כנז"ל מ"מ מאן ספין ומאן רקיע לסמוך עליהם להקל באיסור ערוה החמורה נגד כל הפוס' ז"ל דאייתינהו הגאון החק"ל ז"ל בסי' ו' הנ"ל דפסלי יתיה מדאורייתא כל עוד שלא עשה התשובה בכל התיקוני' הנז"ל וכמ"ש כן הגאון החק"ל ז"ל בדעתם ז"ל וכמ' שיר המעיין: אמנם בקושטא יש להכשיר עדות העד הזה דנ"ד ולמסמך עלה להתיר אשת הנעלם דבנ"ד מטעם שהיה מסל"ת גמור בכל מה שספר והגיד להעד השומע ממנו הוא רחמים סרוגו הנז"ל שמעדותו של זה העד השומע ממנו ניכר ומוכח להדיא שאברהם הכהן המגיד לו היה מסל"ת גמור בלתי ששאל הוא ממנו שום שאלה כלל לא על זה הנעלם דנ"ד ולא על זולתו כלל וגם באו דבריו של אברהם הנז' בקשר דברים לפניו ולאחריו ובזה יצאנו יד"ח דעת הר"ן ז"ל ודעימיה המצריכים במסל"ת שיהיו דבריו בקשר דברים לפניו או לאחריו כידוע וכאן נמצאו תרוויהו קשר דברים לפניו שכן העיד העד השומע ממנו שהיה מספר עמו בתחי' סיפורים רבים ואתיא מכללא הגיד לו את כל הקורות אותו ובכלל הדברים הגיד לו על הריגת האיש הנעל' בהיותו במלחמה איתי עמי ואין לך קשר דברים לפניו גדול מזה וגם לאחריו שסיפר ג"כ שנשרף בו ביום הנעלם הנז' לעת ערב עם שאר ההרוגים במלחמה וג"ז הוי ק"ד ממש לאחריו כמו שיראה המעיין בס' ש"ץ הפוס' ז"ל ועד אחרן החכם עיניו יחזו בתשו' הגאון מהרר"ק ז"ל בשער אשר סי' ט' דהאריך הרחיב בזה כיד ה' הטובה עליו יעש"ב: ועם שזה העד השומע ההוא אמר שבכלל הדברים סיפר לו ג"כ וכו' כנז' בקבלת עדותו אין לדקדק מזה שהוא שאל אותו ע"ז הנעל' ובכלל הדברים דידיה סיפר לו ג"כ ע"ז הנעלם דהא ודאי ליתא ועיין בתשו' הרב בני משה שלטון ז"ל סי' ז"ך שכתוב קי בינ"ו לה פלאטיקא וכו' ושק"וט הרב ז"ל שם בתשו' ואסיק דהוי מס"לת גמור יעש"ב כ"ש וק"ו בנ"ד שכתוב דבכלל הדברים וכו' דודאי פשטן של דברים מורין להדיא דבכלל דבריו של המגיד עצמו הוא אברהם סיפר לו ג"כ וכו' וזה פשוט וברור: והגם דבתר הכי שאל אותו זה העד השומע שהוא רחמים סרוגו הנז' לאברהם כהן הנז' מהיכן אתה יודע וכו' הנה עכ"ז לא נפיק מתורת מס"לת גמור כיון דהתחיל להסיח ל"ת וגם גמר כל דבריו במל"ת שוב אין השאלה מזקת כלל כהסכמת הפוס' ז"ל כולם כאחד פה אחד הכי ס"ל בפשוט ועד אחרן עיין בתשו' הרב ידי דוד קאראסו ז"ל בסי' י"ב יעש"ב והדברים פשוטים אין צורך להאריך בזה כלל: ובכן מאחר שכן שכל דבריו של זה המומר שהיה כבר לזה העד השומע ממנו הנז' היו במסל"ת גמור וכנז"ל הא ודאי דמקבלי' עדותו והגדתו במסל"ת כדין גוי גמור דודאי לא גרע מגוי וכמ"ש כן להדיא הר"ן ז"ל בתשו' סי' ג' שכן הדין פשוט לדעת הרי"ף והרמב"ם ורוב ככל הפוס' ז"ל וכן פסק מרן ז"ל בא"הע סי' י"ז יע"ש: ועם שכתב שם הר"ן ז"ל בתשו' הנז' דיש שחלקו על הרי"ף בדין המומר שאינו נאמן אפי' במסל"ת דחיישי' ביה דאערומי קא מערים לדבר דבריו במל"ת כדי להאמינו יע"ש והיא סבר' הרימ"ט הראשון ז"ל כמ"ש בשמו הרב תומת ישרים ז"ל בסי' ע"ד וסיים הוא ז"ל שיש להחמיר לחוש לסברתו יע"ש וכ"כ בשמו הכנ"הג ויד"א ז"ל שם וכמו כן כל האח' ז"ל חשו לסברתו להחמיר כמ"שיר הרואה