פני יצחק חלק ב קסז

בס"ס שלו אשר הולידו הרב ז"ל עפי"ד מהרח"ש ז"ל כלל דבלאו"ה הנה כאן נמצא וכאן היה ס"ס מרווח ומתהפך שפיר בשופי גמור בעיקר האי ספקא דמהרימ"ט ז"ל והוא זה ס' אי הלכתא אזלא כמהרימ"ט ודעימיה דחיישי לחומרא לבעל השם וא"נ שמא הל' כרבים הפוס' הלוחמים עמו ולא חיישי לבעל השם כלל ואת"ל דהל' כמהרימ"ט וסיעתיה דחיישי' שמא הלכתא דמהרי"ש והרב יש"מ והגאון מהררא"ק ז"ל דס"ל לחלק דבדאיכא שמו וש"א וש"ע בלשון זה גם מהרימ"ט וסי' יודו להקל וכמש"ל והאי ס"ס בר מיפך שפיר הוא וכמובן וא"כ בנ"ד דהאיכא שמו וכינוייו דהוי במקום ש"א ונקט ש"ע בל' זה יש לנו להקל שפיר מכח האי דס"ס דאמרן והוא ברור ושאני נדון הגאון מהררא"ק ז"ל דסי' י"ג הנז' דלא אשתכח בנ"ד שם אביו כלל מלת שמו וש"ע בהאי לישנא והט' דלא אתי עלה להקל בנ"ד בהאי ס"ס דילן ולזה הוכרח למיתי עלה בס"ס אחרינא הדומה לס"ס דהרב מהרח"ש ז"ל דבסי' ד' וגם בו לא בחר מט' כת המצריכים היפוך ומשום דאיכא מפקפקים בההוא ס"ס דמהרח"ש ז"ל בענין קברתיו וככל מ"ש הוא ז"ל יעש"ב: ולענד"ן דבלא"ה ליכא למילף מדברי מהרח"ש ז"ל דסי' ד' הנז' דעבד ס"ס לקולא כדין קברתיו ואין ללמוד הימנו להקל במ"א דוגמת הס"ס שלו משום דשאני התם בנדון מהרח"ש ז"ל דבסי' ד' בחסרון קברתיו דכבר הוכיח במישור מהרח"ש ז"ל שם דבדלא אמר קברתיו ליכא רק ספק איסורא מדרבנן מדפסק הרמב"ם ז"ל דבחסרון קברתיו אם נשאת לא תצא דש"מ דלית בה איסורא שא מדרבנן וז"ל מהרח"ש ז"ל דכד שם וירא' מעיינינן שפיר חזינן דהאי מילתא דבעי' קברתיו קלישא טובא בנ"ד ובמילתא פורתא יש לדחותה ותחילת הכל אומר דאפי' היה ספק זה שקול אי בעי' קברתיו או לא הוה צד מקום להקל מט' ס"ס שהרי אף להמצריכים קברתיו אינו אלא מט' ס' דילמא אמר בדדמי ולהרמב"ם גריעא משאר ספיקי דעלמא שהרי קאמר דא"נ ל"ת וא"כ ס' וכו' ואע"ג דלא הוי ס"ס דמתהפך וכו' איכא כמה מרבוותא דפליגי בדא וכ"ש וכו' עכ"ל יעש"ב הרי דמהרח"ש ז"ל גופיה יהיב טעמי תריצי למילתיה ע"מ שסמך להקל בנ"ד בס"ס דיליה הגם שאינו מתהפך דהוא משום דהוא ס' שאינו שקול וגרע טובא משאר ספיקי דעלמא מדקי"ל ביה דאם נשאת ל"ת ור"ל דאינו אלא מדרבנן וא"כ היכי מצינן למילף מניה בעלמא דינא דהוי ס' שקול ובדאורייתא וכנדון הרב מהרא"ק ז"ל ובנ"ד לעשות בהם ס"ס להקל דכוותיה דס"ס דמהרח"ש ז"ל וכן ראיתי להרב החסיד ראש"ל רב' אג"ן ז"ל בס' הבהיר חוקי חיים סי' י"ט דל"א ע"א ולהרב מהרי"ף ז"ל שם בדל"ז ע"ג שכ"כ להדיא בדעת מהרח"ש ז"ל ובהכי תי' שפיר דברי מהרח"ש ז"ל אהדדי מסי' ד' למ"ש בסי' ל' יעש"ב והדברים ברורים ודברי הגאון מהרא"ק ז"ל הנז' דיליף מר מד' מהרח"ש דבסי' ד' הנז"ל המה נפלאו ממני אלא דלכאור' כבר הוא ז"ל הדר ביה ולא סמך על ההוא ס"ס כלל וכנז"ל: תו מילתא בפומאי ואמינא לה דנלע"ד לחלק מנ"ד לנדון מהרימ"ט ז"ל בההיא דבאלי איזניזוטלי ולכל נדונות הפוס' ז"ל הבאים אחריו דחיישי לסברתו להחמיר והוא דשאני נדונות דידהו דעסקי בדברי הגוי או הגויה מסל"ת שהם אמרו לעד השומע מהם שהנעלם זה שמו וש"ע בלשון זה דהיינו איזנימיטלי או סופייאלי או סילאעקלי או מאנסטירלי או פיאיבילי וכדומה לזה דבכל כה"ג דהגוי המל"ת דהוא אמר שכן שמו וש"ע באנו לבית הס' שמא הוא בעל השם וכמ"ש מהרימ"ט ודעימיה וע"ז הוא דרבים לוחמים עמו ולא חיישי בזה לבעל השם כלל ברם בכה"ג דנ"ד שזה האיש המגיד אומר בפי' שהנעלם עצמו אמר לו שזה שמו וכינויו וש"ע בלשון זה שאמי הא ודאי דר"ל שהוא דר עתה בדמשק הנקראת בל' ערבי שאם בלתי ס' כלל משום דלא אשכחן מי שיאמר על עצמו שהוא מאניסטרלי או סילאנוקלי וכו' ולא יהיה דר עתה באותה העיר שהזכיר בפיו רק מפני שהוא בעל השם ובעבור שנולד בה הוא שאמר כן עתה אך גם זה מצינו בש"ס ברב הונא שאמר על עצמו בעל השם אני על שתאר את עצמו בשם רב כידוע אבל לתאר עצמו איהו גופיה בשם עיר אחת שאינו דר בה עתה רק נולד בה זו לא שמענו כלל אבל הזולת אשכחן דקרו ליה אזמירלי וכו' על שם כי נולד בה ואפי' שכעת איננו שם רק הוא דר במ"א עכ"ז אינשי דעלמ' יתארוהו כן כידוע ולענ"ד מילתא דמסתבר' היא דא לפלוגי בהכי ולפי"ז נמצא דבנ"ד שהנעלם עצמו אמר שכן שמו וכינויו וש"ע כ"ע מודו דליכא למיחש לבעל השם כדחיישי לה מהרימ"ט ודעימיה ז"ל וכמובן: אלא דלאפס הפנאי לא יכולתי לחפש היטב בס' ש"ץ הפוס' ז"ל אם המצא ימצא כה"ג דנ"ד ועכ"ז חיישי להא דמהרימ"ט ז"ל ולכך איני תוקע עצמי ואיני סומך על דעתי בחי' זה לחודיה אם לא אמצאהו מבואר בפוס' ז"ל אכן למאי דקמן בלאו"ה כבר אשכחנא טעמי תריצי למסמך עלייהו להקל בנ"ד שלא לחוש להא דמהרימ"ט ז"ל ודאי חילוקא דידי דנא דנ"ל חזי לאצטרופי נמי בהדייהו השתא הכא כל כמה דלא אשכחנא ליה סתירי מה' הפוס' ז"ל וכד אשכחנא איזה פוסק דסתיר ליה אפי' ממילא הריני אזי מבטל דעתי נגד דעתו כי מיראי הוראה אני ודי כעת בהערה זאת: ותו יש לנו לצרף עדות העד השלישי הוא הר"י בוקאעי יצ"ו שבקבלת עדות השלישית הנז' בשאלה דנ"ד דהעיד בפי' גמור מפי המגיד הראשון עצמו הוא אברהם הכהן הנז' שהעיד שבפי' אמ"ל אברהם הנז' שהנעל' עצמו אמ"ל שהוא מעיר דמשק ושנתקוטט עם אמו וכו' וא"כ בודאי הגמור שהוא ואמו הם דרים עתה בדמשק וילמד סתום מן המפורש: והגם שעדות חרי"ב הנז' יצ"ו מפי אברהם הכהן הנז' אין בה מועיל לפו"ד כיון דאברהם הנז' היה מומר ולא חזר בתשו' מעליא הראויה להכשירו לעדות וכדבעי' מימר קמן בס"ד ולא מהניא עדות כי אם בהיותו מסל"ת דוקא ובאותה עדות החרי"ב הנז' היתה עדותו ע"י שאלה והזכירו לו אשת הנעלם ונמצא דהוא בעדותו נתכוון להעיד ולהתיר וליכא בעדות חרי"ב הנז' שום ממש וכמו שאבאר לקמן בס"ד הנה מ"מ שפיר