פני יצחק חלק ב קסו

הוא רחמים סרוגו יצ"ו יש בה כדאי וחותר להתיר אשת מוסא אל עג"ם הנעלם מכבלי ברזל העיגון וכאשר אבאר בס"ד: תחילה וראש הנה נודע בס' ש"ץ ז"ל דאפי' לא ידע העד או הגוי המסל"ת את שם הנעלם ואת שם אביו ושם עירו כי אם מפי המת או הנהרג עצמו שהוא צייר לו ששמו ושם אביו וש"ע כך וכך מהני סגי ומסגי כאלו היה ידוע לו מברר את שמו וש"א וש"ע מפי הזולת וכבר האריך הרחיב בזה הרב דבר משה ז"ל בא"הע סי' יו"ד ואסף איש טהור שם כל להקת הפוס' ז"ל הם המדברים בפרט זה יעש"ב ואין מקום עוד להאריך בזה כלל והדברים עתיקים: עוד זאת הנה נודע הסכמת כל הפוס' ראשונים ואח' ז"ל דהכינוי עולה וממלא במקום שם אביו ולא עוד אלא דכמה מרבוותא ז"ל דס"ל דכינויו עדיף משם אביו וכבר נקבצו באו סברות הפוס' ז"ל בפרט זה בכנ"הג ויד אהרן א"הע סי' י"ז ועד אחרן הרואה יראה להרב ידידיה קאראסו ז"ל בדרי"א ע"ד יעש"ב והדברים פשוטים ואפי"ז הנה נמצא בעדות העד הראשון הוא רחמים סרוגו יצ"ו הנז' שמו ושם אביו ושם עירו דהיינו שמו וכינויו וש"ע וכמבואר: והן אמת דלכאורה היה מקום להסתפק בנ"ד ולומר דליכא ש"ע הכא בעדות העד הא' הנז' כיון דלא אמר בפי' שהוא מעיר דמשק הנקראת בערבי שאם רק אמר שאמר לו ששמו מוסא עג"ם שאמי ותיבת שאמי ר"ל דמשקי וא"כ אתאן למ"ש מהרימ"ט ז"ל בא"הע סי' כ"ג על באלי איזנימיטלי דבנ"ד שעלה ונסתפק הוא ז"ל שם דשמא הוא בעל השם ואין זה המבוקש אצלנו עתה רק איניש אחרינא הוא ששמו כשמי ונולד באיזנימיט ושוב חלף הלך לו לדור בעיר אחרת ואינו דר עתה באיזנימיט וחייש מר לחומרא כיעו"ש וכל הבאים אחריו ז"ל איכא מנייהו טובא דחיישי לסברתו להחמיר בכה"ג כמ"שיר הרואה וכבר אני עני הארכתי בעניותי בפרט זה בתשו' אחרת בהתר עגונה אשת שעבאן חאצבאני הנעלם ושם הבאתי סברות הפוס' ראשו' ואח' ז"ל דמחלקי בדעת עליון מהרימ"ט ז"ל מאי דשייך לההוא נידון כיעו"ש ועם המהרימ"ט ז"ל גופיה בא"הע סי' ל"ד באחד שאמלי דחשביה בפשוט לשם עירו ולא נסתפק בו כלל שם שאני התם דסיים דבריו המגיד ואמר שנשא אשה שם מקרוב יע"ש וכ"כ הרב קרית ארבע נר"ו בנימיקיו על תשו' הנז' יע"ש והוא פשוט. אמנם אחר ראות היטב בס' ש"ץ הפוס' ז"ל ראה ראיתי דגם פה בנ"ד ניצולים אנחנו מספיקו של מהרימ"ט ז"ל הנז"ל מכמה טעמי תריצי דאשתכחו בנ"ד לומר בשופי דבנ"ד גם מהרימ"ט וכל החוששים לסברתו להחמיר אזלי ומודו בנ"ד דאין לחוש חששת מהרימ"ט ז"ל הנז"ל כלל חדא דכיון דזה המגיד הראשון הוא אברהם הכהן הנ"ל ששאל אותם מהיכן הם ולא שאל אותם. על שמם כלל והם השיבו לו על שמם וכינויים וש"ע א"כ מוכרח דמה שאמר לו אחד מהם שזה שמי מוסא עג"ם אל שאמי ודאי דר"ל שהוא מעיר דמשק הנקראת בערבי שא"ס ודר בה עדיין דאל"כ נמצא דלא השיבו כלום על שאלתו ששאל אותו מהיכן הוא וחילוק זה פשוט הוא אצלי וקיימתיהו מסברתי ושוב מצאתיו בפי' בתשו' הגאון מהרר"א קובו ז"ל בספרו הבהיר שער אשר הנד"מ בא"הע סי' י"ג שיצא לחלק כן בנ"ד ואייתי ראיה מתשו' הרב בני אברהם ז"ל סי' ג' יעש"ב והגם דנדון הרב ז"ל מיירי דהיאודי ישאל לגויה על הנעלם מאיזה עיר הוא והשיבתו הגויה מאנסטירלי ואנן בנ"ד עסקינן דזה אברהם הכהן שאל להנעלם עצמו מהיכן והשיבו שהוא פב"פ שאמי ונמצא שלכאו' יש לחלק בין הנדונות ולאו כל אפיא שוים מ"מ לענין דינא לא שנא לן ואין לחלק בין דא לדא אפי' כמלא נימא וזיל בתר טעמא וסברא וההכרח דלמדו הרב ז"ל מדברי הבנ"א ז"ל איתיה נמי בנ"ד וכמ"שיר המעיין ופשוט וע"ע להגאון מהררא"ק ז"ל שם סי' ו' מאי דיליף מד' מהראנ"ח ז"ל ח"א סי' ך' יע"ש ולדעתי המעט היא דבנ"ד כ"ע יודו כיון דהשאלה היתה להנעלם עצמו מהיכן הוא וכנז"ל וברור: זאת ועוד אחרת טעמא רבה איכא בנ"ד שלא לחוש האי חששא דמהרימ"ט ז"ל הנז' ממ"ש עוד הגאון שער אשר ז"ל שם סי' ו' סמוך ונראה לטעמו הא' הנז' וז"ל ואף את"ל דלא בדא חשיבנא למלת סילאניקלי דר"ל שדר עתה מ"מ זיל לאידך גיסא דכיון דק"אל לאיש משאלוניקי הוי כהזכרת ש"ע כתשו' מהרשד"ם וש"פ ז"ל כידוע עכ"ל ודון מנייהו ואוקי באתרין כיון דזה האיש אברהם הכהן הוא מדבר עם איש תושב דמשק ודאי דהוי שפיר הזכרת ש"ע באין ס' כלל ובנ"ד ניצולים אנחנו ממה שהשיג הרב מהרי"מ ז"ל ע"ד הגאון מהררא"ק ז"ל הנז' שם בהסכמתו לדינו הנז"ל במאי דיליף מני"ר מהרא"ק ז"ל מתשו' מהרשד"ם ותמה עליו דל"מ מידי דע"כ ל"ק מהרשד"ם ז"ל אלא כשהמגיד היה בעיר הנעלם המבוקש או תוכה וכו' יע"ש ובנ"ד הרי דבר המגיד בתוך עיר הנעלם המבוקש והוא ממש כסברת מהרשד"ם ז"ל וכמבוא' ואין אנו צריכים לנ"ד למ"ש עוד הרב מהררא"ק. ז"ל הנז' שם בתר הכי לתרץ דברי עצמו יע"ש דלפי דק' נפק"ל נמי לנ"ד פתח היתר גמור לאפוקי דינא בשופי כמ"שיר המעיין וברור.: ותו איכא בנ"ד ס"ס להקל גם למהרימ"ט ז"ל ז"ל והוא דחזינן לגאון מהרר"ק ז"ל באותה תשו' הנז' בסי' י"ג שיצא לחלק מדיליה והכי אמר מר דבדאיכא שמו וש"א ונקט ש"ע בלשון זה גם מהרימ"ט ודעימיה אזלי ומודו דאין להסתפק כלל בש"ע כיון דלאו מכח חיפוש אתינן עלה להקל רק משו' דלא חיישי' תו לאתרמי כ"כ ובהכי מיירי הרבני' גדולי הפוס' ז"ל דלא חיישי בנ"ד לחששת מהרימ"ט ז ל ושוב אייתי בידיה שכדבריו ממש כ"כ הרב מהרי"ש ז"ל בהון רב סי' ז' והרב ידיו ש"מ בס"ג אלא דבתר הכי דק ואשכח לרבנן בתראי הבנ"א וכה"ע ומהר"ש בולה ז"ל דלא חילק ידעי בזה והם אמרו דרבים לוחמים עליה דמהרימ"ט ז"ל וא"כ אכתי מיירי פלוגתא ל"ן ומטע"ז הוכרח הוא ז"ל להקל בנ"ד בס"ס כדמהרח"ש ז"ל סי' ד' ושוב חזר בו מלהקל בס"ס הנז' משום דעת המצריכים היפוך וגם ראה לכמה פוס' שפקפקו ע"ד מהרח"ש ז"ל בס"ס שלו יעש"ב ובנד"ן אין אנו צריכים להקל