פני יצחק חלק ב קסה

וכתחז"ל והועתקה עדותו מלשון ערבי אשר דיבר בו לל"הק א"בא ת"בת ממש וע"ד אמו"ץ כתבנו וח"ש פה מתא דמשק יע"א בשלהי חדש אייר שנת התרט"ל ליצירה: הצעיר פ' דיין הצעיר פ' דיין ס"ט ס"ט במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד דח"ל כד אתא קדמנא הח"ר יעקב סוכרי יצ"ו והעיד לפנינו בתע"ג ע"ן וע"י וכך היתה עדותו שיום אחד היינו יושבים אני וחבירי הח"ר יעקב נסים בוקאעי יצ"ו בב"המד של סי' מאיר ליזבונה יצ"ו כמנהגינו והנה בא אצל סי' מאיר הנז' אורח אחד זה שמו אברהם הכהן בן יאושוע הכהן מעי"ת אזמיר יע"א כדי לקחת נדבה מן הכולל יכב"ץ וכשהוא יושב שם סיפר לנו וכך היו דבריו איך הייתי אני ואחד מעירי שמו יאודה ארדיתי שנינו לבשנו בחייל בזמן המלחמה והלכנו למלחמה עם שארית החייל הגענו לעיר שמה אל בזלגאר ונעשה המלחמה שם ושם ראינו איש אחד ונתחברנו עמו יען אמר לנו שהוא יאודי והודיענו על שמו מוסא אל עג"ם והוא קצר קומה ושמן ומן צורת פניו ודיבורו ידענו אני וחבירי יאודה שהוא שאמי ונתחברנו עמו במלחמה ויום אחד נעשית מלחמה חזקה הרבה ולעת ערב אספו כל ההרוגים שנהרגו באותו יום כדי שישרפו אותם יען שכך הוא המנהג בכל יום ויום ובעת אשר אספום נתקרבתי אני וחבירי יאודה הנז' כדי לראות את ההרוגים אשר רוצים לשורפם ומכללם ראינו למוסא אל עג"ם הנז' שנתחברנו עמו שהוא ושהוא הרוג ואכל מכת מות של עופרת בצוארו מצד ימין והבטנו יפה ונתאמת לנו שהוא מוסא אל עג"ם הנז' מבלתי ספק כלל ואח"ז שרפו כל ההרוגים ומכללם שרפו למוסא הנז' אשר היה הרוג עמהם אלו דברי אברהם הכהן הנז' אשר סיפר לנו אני וחבירי במדרש עד כאן באה עדות העד החרי"ס הנז' יצ"ו מה ששמע מפי אברהם הכהן הנז' אב"א תב"ת ואנן ב"ד קבלנו עדותו כהוגן וכתחז"ל והועתקה מלשון ערבי לל"הק ממש והיה זה ביום י"א לחדש סיון שנת התר"לט ליציאה וקים: הצעיר פ' דיין הצעיר פ' דיין במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ה"ד דח"ל כד אתא קדמנא הח"ר יעקב נסים בוקאוי ישמרהו צורו ויחייהו והעיד לפנינו וכן היו דבריו שפעם אחת היה יושב הוא וחביריו חר"י סוכרי וח' דוד פינטו הי"ו בב"המד של הגביר סי' מאיר ליזבונא הי"ו ובא אורח אחד זה שמו אברהם הכהן בן יאושוע הכהן מעי"ת אזמיר וששאלו אותו על ענין מוסא אל עג"ם ולא רצה להגיד לנו כי הוא ירא מהמלכות יר"ה ואח"כ הפצרנו בו ואמרנו לו שצריך שיגיד לנו בשביל אשתו שלא תשאר עגונה ואנחנו לא נגיד הדבר ומרוב ההפצרות הגיד לנו וכה אמר לנו איך בחדש תשרי שנת תר"לח ראיתי למוסא אל עג"ם אני וחבירי יאודה ארדיטי מעיר אזמיר בקישלא שמה פירי פאשא ואח"כ נסענו מן פירי פאשא אני והוא יחד והלכנו לפוזנא עם החייל ושם היתה המלחמה בבולגאר והיינו יושבים בטאבור אחד רביעי אלאי אני והוא והמנהג אשר יהרג במלחמה לעת ערב ימשכו אותם וישרפום ונתקרבתי כדי לראות ההרוגים וכשבאתי אצל ההרוגים ראיתי מוסא עג"ם הרוג והגיעו העופרת בצוארו מצד ימין וידעתיו שהוא הוא יען היה מתהלך עמי ואמר לי ששמו מוסא עג"ם והוא קצר הקומה ושמן ומשכו כל ההרוגים ומכללם מוסא הנז' ושרפי אותם לפניו וגם הוא הגיד לנו מה סיבת ביאתו לחייל יען היה במחלוקת ובקטטה עם אמו ונתכעס אלו דב"י אברהם הכהן הנז' ע"כ באה עדות העד ח"ד נסים בוקאעי הי"ו הנז' וקבלנו עדותו אנן ב"ד דח"ל כתחז"ל והיה זה ביום י"א לחדש סיון שנת התרט"ל ליצירה. גם העיד לפנינו החר"י הנז' יצ"ו שאמר להם אברהם הכהן הנז' שהוא שאל אותו על שמו ועל עירו והוא מפיו אמר לו ששמו מוסא עג"ם ועירו מדמשק והש"וב וקים: הצעיר פ' דיין הצעיר פ' דיין ס"ט ס"ט הצעיר פ' דיין ס"ט יורנו מ"ץ אם הותרה אשת הנעלם מוסא אל עג"ם ע"פי כל העדיות הנ"ל אם לאו ויבא שכמ"ה: תשובה עם שיודע אני בעצמי שאיני כדאי להורות ובפרט באיסור ערוה החמורה מ"מ להיות המאורע הרע הזה חל להיות פה עירנו דמשק יע"א ונדרשתי לאשר שאלוני א"כ מוכרח אני לטפל עצמי לחוות דעתי בהיתר העגונה האומללה הזאת ולהפך בזכותה ובפרת דכבר אזהרה שמענו מרז"ל גודל חיוב האדם להפך בזכות העגונות ובפרת אם רכות בשנים כנ"ד אי לזאת באתי לחוות דעתי מה שנלע"ד בהיתר זאת האשה העגונה אך בתנאי אם יסכימו עמי חכמי ישראל ורבני הדור ישצ"ו דוקא ואם לאו דברי לעו והיו כלא היו וזה החלי ו"ה אלדים יעזור לי: ואומר דנלע"ד ברור דעפי' עדות העד הראשון