פני יצחק חלק ב קס

קונה כיון דבה שעתא חזיא לביאה וה"ה בכל הני וכמובן אמנם בקושטא הא ודאי ליתא דשאני פירסה נדה אחר החופה דעכ"פ חזיא לביאה אחר שתטהר משא"כ במורדת ואטומה ואין לו גב"א דלא ידעינן מתי תהיה ראויה לביאה ואין לדבר סוף ולא גבול וקץ ותכלית יש לזה וכדכתב הרב מהר"ש גאון ז"ל בתשו' סי' ל"ו על נדונו דמרדה בו מלילה הראשונה וגם נמצא שאין לו גבו' אנשים ובתר דשק"וט בבעיא דתלמודא דבפ' אע"פי דאבע"ל את"ל חופה קונה חופה דחזיא לביאה בעינן או לא וסלקא בתיקו והאריך בזה ושוב כתב וז"ל אמנם נלע"ד דאפשר לחלק בין חופה שאינה ראויה לביאה דנ"ד לחופה שאינה ראויה לביאה האמורה בגמ' דבנ"ד אפ' דכ"ע מודו שאינו יורשה וה"ט הוא דשאני ההיא דנדה דכיון שי"ל זמן מוגבל לנידותה והיום או מחר תטהר משו"ה ס"ל דחופה כ"ד קנה משום שאם היום לא בא עליה למחר י"ע וחיבת חופה שלמחר איכא חופת ביאה גומרים הנישואין יורשה אמנם בנ"ד דמה שאינה ראויה לביאה הוא מט' שהיא חולנית חולי שאין יכולים לעמוד ביחוד בבית אחד כמ"ש השואל וגם אין לחתן גב"א ולזה אין זמן מוגבל מתי יבואו לידי יחוד נראה דכ"ע יודו דהוי ממש כאלו לא נכנסה לחופה כלל וכו' עכ"ל יעש"ב ועם דהוא ז"ל בחילוקו הנז' מיירי בגוונא דבעיא דש"ס דהיינו בפירסה נדה ונכנסה לחופה דאיכא רבוותא דס"ל דהבעל יורשה ולא מבע"ל לתלמודא אלא לענין התוס' לבד דהכי ס"ל להרא"ש ודעימיה וע"ז בחלקות ישית דבנדונו כ"ע מודו דהבעל אינו יורשה מטעמו הנז"ל ואולם בכה"ג דנדון הרדב"ז וזולתו הנז"ל דבכניסתם לחופה לא הויא חופה דלא חזיא לביאה כלל רק דבתר הכי הוא דאתרע דמרדה בו או שאין לו ג"א או שנמצאת אטומה וכיוצא מנ"לל דהוא חופה דלא חזיא לביאה הנה מלבד מ"ש עוד הרב מהרש"ג ז"ל שם בדע"ז ע"ב בסוד"ק וז"ל בד"ה איברא וכו' דנרגש מזה בנ"ד יע"ש עוד זאת כתב שם עוד וז"ל אמנם מטעמא שכתבתי דהיכא דהיא חולה ואינה ראויה לביאה דלא קנה ואינו יורשה נראה דה"ה והוא הט' היכא שהוא חולה ואינו ראוי לבעול דאינו יורשה דמה לי אם העיכוב של הביאה הוא משום חולייה מ"ל אם העיכוב הוא מחמת חולייו וא"כ בנ"ד שהיה חולה שאין לו גב"א א"כ הוי כמו כינסה לחופה שאינה ראויה לביאה מחמת חולי ואינו יורשה וכו' עכ"ל יעש"ב הרי דאפי' אירע המרדות והעדר גב"א אחר החופה עכ"ז חשיב להו הרב ז"ל דהוי חופה שאינה ר"ל ואינו יורשה לכ"ע מכח טעמו וחילוקו הנ"ל כ"ש דלא קנתה התוס' כלל לכ"ע דבתוס' לית מאן דפליג כלל כיון דהבעיא דש"ס בהכי מיירי וסלקא בתיקו וא"כ ל"מ באטומה ושאין לו גב"א דבודאי לא קנתה התוס' דנמצא מקחו מק"ט לגמרי אלא אפי' במורדת בכה"ג דנדון הרדב"ז ז"ל אפשר דבכה"ג מ"רי נדון הרדב"ז כנדון הרב מהרש"ג ז"ל ולא קשיא עליה תו ולא מידי וכמובן וע"ע להגאון מהר"י ז"ל בס' בני אהובה בדכ"ז סע"ד שכ"כ גם הוא ז"ל לה' הרא"ש ז"ל דבחולנית שאינה ראויה לביאה דגרע מחופת נדה כמ"ש הרמ"א בסי' ס"א ול"ק מדיש חופה לפסולות דהתם דעתו לבעול אפי' באיסור וא"כ יש כאן חיבה משא"כ בחולנית אין דעתו לבעול כלל וכו' יע"ש וע"ע לו ז"ל שם דמ"ט שע"כ דימה הרב ז"ל דין מי שאין לו גב"א לדין חופת נדה יע"ש והוא ממש כדס"ל למר מהרש"ג ז"ל וכמ"שיר המעין: ואולם בעיקר חילוקו דהרב מהרש"ג ז"ל הנ"ל אני תמיה מדברי התוס' ז"ל ביבמות דס"ה ע"ב בד"ה כי הא ודאי דכיון וכו' שכתבו משם ריצב"א ז"ל וז"ל והיכא שהודה הבעל שאינו יכול לבעול פסק דצריך ליתן גט וכתובה ואפי' אינה באה מחמת טענה כיון דאינו יכול כלל לקיים לה עונה ודוקא מנה מאתיים אבל תוס' לא יתן דהא בנכנסה לחופה ולא נבעלה עמדה בתיקו בריש אע"פי דשמא לא כתב אלא על חיבת ביאה וכו' עכ"ל וכ"כ עוד התוס' בשלהי נדרים בד"ה גרשתני וכו' יע"ש הרי להדיא דס"ל להתוס' ז"ל דגם בכה"ג דאין לו גבורת אנשים ולא בעל כלל הוא בכלל בעיא קמייתא דריש אע"פי דבעי הש"ס נכנסה לחופה ולא נבעלה וס"ל להתוס' ז"ל דהאי בעיא נמי סלקא בתיקו כדס"ל להגאונים ז"ל בתשו' שערי צדק מח"ד סי' ל"ד שהשיב רב הילאי גאון ז"ל על יבמה שלא רצתה ליבם ואינו חולצה שגובה כתובה ותוס' מנכסי בעלה הראשון שכבר הכניסה לחופה ובעלה וכיון שבעלה קנתה כל מ"ש לה בעלה הא' היא גובה עכ"ל יע"ש ומדהצריך הגאון ז"ל לבעילה ש"מ דס"ל דלא אפשיטא בעיין קמייתא נמי ומשו"ה לא קנתה עד שיבעול ג"כ כיון דסלקא בתיקו ובהכי אין מקום כלל למ"ש הרב שבט בנימין ז"ל בהשמטותיו דקס"ז ע"א יע"ש דליתא אלא העיקר הוא דס"ל להגאון ז"ל דגם בעיא קמייתא לא אפשיטא וכדס"ל הכי להתוס' ז"ל הנז' ולא ס"ל דאפשיטא באת"ל או מדרב יוסף כדס"ל לשאר רבוותא קמאי ז"ל כידוע והשתא אי איתא לחילוק הרב' מהרש"ג ז"ל הנז"ל א"כ אפי' אם נאמר דבעיא קמייתא אפשיטא מדר"י או באת"ל. ולא סלקא בתיקו מ"מ תפ"ל דהויא חופה דלא חזיא לביאה כלל כיון דמעיק' אין לו גב"א ואינו יכול לבעול כלל וכמ"ש מהרש"ג ז"ל הנ"ל אל"ו דלא שמיע להו להתוס' ז"ל כלו' לא ס"ל הך חי' דמהרש"ג ז"ל גם את הב' וכמובן וכן נראה מסתמות כל הפוס' ז"ל מדלא חי' בהכי כלל כמ"שיר המעין בס' ש"ץ הפוס' ז"ל: וראיתי להרב זכות אבות למהר"אק ז"ל בסי' פ"ב אות ט"ו שכתב על מי שאין לו גבורת אנשים דאם לא בעל כלל מחמת שאינו יכול אם הוא מגרשה מעצמו ישלם הכל ואם היא תובעת לגרשה אין לה תוס' וכו' עכ"ל ולדברי מהרש"ג ז"ל בחי' הנז' היה הדין נותן דאפי' אם מגרשה מעצמו לא יתחייב בתוס' דכיון דאין לו ג"א ואינו יכול לבעול כלל במאי קנתה התוס' אי מכח החופה הא לדידיה הויא חופה דלא חזיא לביאה ולכ"ע לא קנתה התוס' אלא צ"ל דלית ליה הך חילוקא דמהרש"ג ז"ל וכמובן: ועם שדברי הרב ז"א ז"ל המ"ל הם הם דברי הרא"ש והטור ופסקם מרן ז"ל בסי' קנ"ד ס"ז דאם טוענת שאין לו גב"א ומגרשה מעצמו בלא כפיה יתן לה כתובה יע"ש אין להוכיח מהם דס"ל דלא כמהרש"ג בחי' הנז"ל דמצ"ל דאינהו ז"ל איירי בבעל ואח"ך אירע שאין לו ג"א משו"ה בדין היא