פני יצחק חלק ב קנ
Pnei Yitzhak part 2 150 · פני יצחק חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →דס"ל דאע"פי שנמצא אחד מהם קרוב או פסול לא אמרי' דנתבטלה כל העדות אלא דלא הוי בב' עדים אבל לעד אחד מיהא מהני וא"כ אכתי יש לחוש לכת המחמירים להמקדש בעד אחד וע"ע להגאון הרב שב יעקב ז"ל בתשו' א"הע סי' מ"ש בזה יע"ש מ"מ כבר הסכימו כל רבני האח' ז"ל דאין לחוש לס' זו כלל ובהוזמנו שניהם לעדות זאת ונמצא אחד מהם קרוב או פסול אין כאן קידושין כלל וכמו שראיתי הגאון מופ"הד מהרר"א קובו ז"ל בס' הנד"מ שער אשר בתשו' א"הע סי' ל"א שכ"כ בפשיטות ושכן ראה בתשו' אביר יעקב ז"ל בא"הע סי' כ"ד דקמ"ג שאסף וקבץ כל הצורך בזה יעש"ב עכ"ל: נמצינו למדים דגם מצד פיסול העד האחר בצ"ד בהודאת עצמו ובעדות העד אשר מוכן להעיד עליו שראהו כמה פעמים שותה יי"ן לפניו כנז"ל ודינו תלוי בפלוגתא דרבוותא קמאי ובתראי ז"ל כנז"ל הויא נערה זאת דנ"ד ס' מקודשת דוקא ובצירוף שאר הספיקות הנ"ל הדין פשוט להקל לגמרי להתירה בלא גט אפי' שלא במקום עיגון כלל וכמ"ש הגאון מהרא"ק ז"ל בס"ה שער אשר ס"סי כ"ט הנ"ל יעש"ב: והגם שהודאתו של העד הזה ועדות העד המוכן ומזומן להעיד עליו אינו אלא ששתה תה יי"ן לרוב מאד ואינו אלא סתם יינם ואנן קי"ל דהשותה סתם יינם בז"הז לא נפסל לעדות רק מדרבנן ואחר שיכריזו עליו דוקא כדין כל הנפסל לעדות מדבריהם דלא נפסל רק אחר ההכרזה דוקא והוא מוסכם מכל הפוס' ז"ל כידוע וכמ"ש בא"הע סי' ל"ו מהרשד"ם ז"ל והרב עדות ביעקב סי' י"ז דל"ה סע"ד דהשותה סתם יינם בז"הז אינו פסול לעדות אלא מדרבנן ואחר ההכרזה ואפי' לסברת רי"א שכ' הרב העיטור ז"ל דהמקדש בפיסולי עדות מדרבנן אין חוששין לקידושיו מלבד דרבו החולקים ע"ז וכל הפוס' ז"ל החמירו להצריכה גט כמ"שיר הרואה עוד זאת דגם הני י"א עצמם לא כתבו כן כי אם במקדש בפיסולי עדות מדרבנן אחר שהוכרז עליהם בדינם דוקא וכו' אתד"ק יעש"ב וא"כ כפי"ז בנד"ד אין לפסול העד הזה דנ"ד בעבור שתייתו יי"ן שהוא סתם יינם בז"הז שאינו אלא מדרבנן ועדיין לא הוכרז עליו כלל וכמ"ש גדולי הפוס' ז"ל הנז' וכן עלתה הסכמת כל האח' ז"ל וכמ"שיר המעיין ואכמ"ל: אמנם האמת יורה דרכו דאכתי העד הזה דנ"ד הוא פסול גם מדאורייתא בעבור שתייתו סתם יינם וצא בעי הכרזה כלל כדין כל הפסול לעדות מן התורה וכמ"ש רבני וגאוני דורנו ב"ד רבה דעי"הק ירוש' ת"ו יצ"ו בתשו' הרמתה הבאה בס' הבהיר נדיב לב ח"ב א"הע סי' ח' בדכ"ט ע"ג וז"ל מיהו כיון דמרן וב"ד וכמה רבני ישראל גזרו בחרם על השותה סתם יינם כמ"ש אבי התעודה רב חיד"א ז"ל בש"ב יו"ד סי' קכ"ד אות כ' א"כ הו"ל עובר על החרם דפסול מדאורייתא ותלוי בפ"ד דרש"י ור"ת וכו' עכ"ל יע"ש ודוק מינייהו ואוקי באתרין וכמובן: ועוד הא איכא קמן הודאתו של העד הזה לפני הרב הש"דר הנז' יצ"ו שבא על אשתו נדה כמה פעמים וביקש ממנו תיקון לנפשו ולעשות תשו' כנז"ל ואיסור זה הוא מדאורייתא בודאי וכיון שהודאתו היתה כדי לעשות תשו' ותיקון לנפשו לא אמרי' בכה"ג אין אדם משים עצמו רשע וכמ"ש התוס' ז"ל בכריתות די"ב ע"ב בד"ה או"ד וכו' יע"ש והרב החסיד מהר"י אלגאזי ז"ל בארעא דרבנן אות י"ז הביא ראיות רבות ונכוחות לדברי התוס' ז"ל הנז"ל יע"ש ועיין בכנ"הג סימן ל"ד סקס"ד ובשאר פוס' אח' ז"ל ועד אחרן אתה תחזה בתשו' הרב מהר"א חיון ז"ל כי באה בנדיב לב ח"ב א"הע סי' כ"ד בדנ"א ריש ע"ג שכ"כ יע"ש וא"כ גם צד זה הוא סניף גדול וראוי להצטרף בהדי שאר ספקות הנז"ל להקל לגמרי וכמדובר: עוד יש ספק וריעותא רבתי בעד הראשון דנ"ד והוא זה דהנה העד הזה מלאכתו לנגן עם שאר האנשים המנגנים בתוף ובכנור בשמחות וגיל בבתי ב"ב ושאב"ב ושוב נתחבר עם הנהו נשי רשיעי המצרי"ות העברי"ות המנגנות לפני אנשים ב"ב ושאב"ב כי חצופות הם ואין ידינו תקיפא עליהם למונעם מכח החירות שניתן להם בעו"הר אמנם הטלנו והכרזנו בחרם חמור ובגזירת נח'ש שלא ילך שום אדם מנגן עם הבנות והנשים המנגנות החצופות הנז' לנגן עמהם ולסייעם כלל ומי שיעבור וילך עמהם הוא מוחרם ומנודה והנה העד הזה הא' דבנ"ד לא שמע לקול מורים והלך עם אחת מהנה כדרכו ככל הקדום ובד"הץ יצ"ו כשומעם תכף הביאוהו לפניהם והניחוהו על פניו והתרו בו לבל ישוב עוד לכסלה ללכת עם האשה זונה החצופה המנגנת הנז' כלל ולא עם זולתה וקבל עליו כן לפניהם ושוב חזר לסורו הרע ודידיה עביד ולא הטה אוזן כלל וכ"ז היה מקודם שהעיד על הקידושין הללו בכמה חדשים כידוע לנו ולכל ח"ור עירנו יע"א יצ"ו א"כ הרי גם הוא נפסל לעדות מן אז והלאה ודינו תלוי בפלוגתא דרש"י ור"ת ז"ל ודעמייהו וכמו שהאריכו בזה ב"ד הגדול שבירוש' ת"ו הרבנים הגדולים הנז' יצ"ו בתשו' הרמתה הנז"ל יעש"ב וגם אנכי עפר הארכתי בעניותי קצת בפלוגתא דרבוותא הנז' בס"הק פנ"י סי' י"ג וט"ז הנז"ל יעש"ב והכא לא מצי טעין טענת אשתלאיי ושוגג הייתי וכיוצא מאחר שכשעבר על החרם הנז' בפעם הא' חזרו בד"הץ יצ"ו והוכיחוהו ע"פ והתרו בו מחדש כנז"ל ועכ"ז עמד במרדו ודידיה עביד כנז"ל ולא עברו ימים מועטים במספר ירחים שהעיד על הקידושין הנז"ל וא"כ ראוי והגון ס' זה ג"כ להצטרפו עם שאר הספיקות הנז"ל להקל לגמרי ושור"הד נותנת דאינה צריכה גט כלל וכמדובר: אלא דאכתי פש גבן לברורי אי חיישינן לקלא דנפק על האי בתולתא דנא דנתקדשה . לראובן זה דנ"ד ויצא שמה בעיר מקו' אי מבטלינן ליה להאי קלא ולא חיישינן ליה או"ד דלמיחש מיהת בעי וכבר איפליגו בש"ס ובפוס' ז"ל בהאי דינא דקלא וחזינא לכמה וכמה מהראשו' והאחרו' ז"ל דאזלי לחומרא בנדונות דידהו להצריכה גט משום קלא דקי' דנפק עלה כמ"שיר המעיין בטור ובש"ע ובב"י א"הע סי' מ"ו ובכנ"הג ויד אהרן שם נקבצו באו כל סברות הפוס' ז"ל הם המדברים בפרט זה ע"ע הלא בספרתם גם מע' רבני וגאוני עי"הק