פני יצחק חלק ב קמט

באנו לס' המרדכי ודעימיה דס"ל דאי עביד לא מהני ובטלי קידושין וכנז"ל ועם דחזינא להגאון החק"ל ז"ל בא"הע חי' שדחה הראיה הנז' מדברי התוס' ז"ל הנ"ל יע"ש ותו חזינא להרב נשמת חיים ז"ל שם שהכריע דליכא ראיה מד' הת"הד והרב ב"ז ומהריב"ל ז"ל ודלא כהרב כנ"הג יעש"ב מ"מ מידי סברת הכנ"הג ומהריט"א ז"ל לא יצאנו ולדעתם ז"ל הנה אמה דהתוס' ז"ל וכל גדולי הפוס' ז"ל סברי מרנן דאירוסין בכלל נישואין כנז"ל ותו דגם הרב נשמת חיים ז"ל שם הודה למרן החבי"ב ז"ל שדעת מהר"מ ז"ל ודאי דהכי הוי דאירוסין בכלל נישואין יע"ש: נמצינו למדים דהאי כללא אי אירוסין הוי בכלל נישואין בל' בני אדם או לא במח' הוא שנוי בין גדולי הפוס' ז"ל ולדעת כת הפוס' ז"ל דס"ל דאירוסין נכלל בלשון נישואין א"כ כשנשבע שלא ישא גם הקידושין הוו בכלל ואם עבר וקידש באנו לסברת המרדכי ודעימיה ז"ל דאי עביד ל"מ וכמש"ל וע"ע להרב הקדוש מהרח"פ ז"ל בס' הבהיר חיים ושלום א"הע סי' כ"ב שהביא לנ"ד מח' הפוס' הנז' אי אירוסין בכלל נישואין או לא עפי"ד הכנ"הג יע"ש וע"ע בס' זוכרנו לחיים ח"ב א"הע אות ג' סי' כ"ט מ"ש בזה יע"ש והגם דבאמת רוב ככל הפו' ז"ל חולקים ע"ז וס"ל דבכה"ג דבדה האיסור מלבו אי עביד מהני ומרן ז"ל מכת הסוברים כן כמ"ש בש"הט ח"מ סי' ר"ח יע"ש מ"מ למאי דקמן סניף גדול מיהא הוי וכדאשכחן הכי לכמה פוס' ז"ל דעשאוהו סניף וצירפוהו לס' זה עם שאר ספקות דנפלו בנדונותט והסכימו להקל לגמרי וכמש"ל ודון מנייהו ואוקי באתרין וככל האמור ומדובר: עוד יש בנ"ד סניף אחר להקל לגמרי בצירוף כל הנז"ל והוא זה דאחד מן העדים הנז"ל בתוך עדותו שהעיד בב"ד הנז' הודה בעדותו הנז' ששתו שכר בהיותם בגינה ההיא ביום הקי' הנז' מאצל הערל בעל הגינה והוא עשוי מסתם יינם בלתי ס' כלל וגם עדות הרב הש"דר מעיה"ק צפת"ו יצ"ו הבאה בשאלה שהעד הנז' הודה לפניו ולא בוש ששתה יין נסך וכמה עבירות חמורות רח"ל והגם דנימא דלא נפסל לעדות בהודאת עצמו משום דאין אדם משים עצמו רשע וכידוע מ"מ הרי יש לפניו עוד עד אחד שלא נתקבלה עדותו עדין והוא מוכן להעיד על העד הנז"ל שלפניו שתה יין נסך גמור כמה פעמים מקודם שהיו מעשה הקידושין הנז' ובדאיכא הודאת עצמו ועד אחד מעיד עליו כנז"ל הנה נודעה סברת ראב"ן ז"ל בסי' ז"ך די"ד ע"ג ובדק"א ע"ד דס"ל למר התם דבהודאת הבע"ד ועד אחר המעיד עליו ג"כ משים עצמו רשע ופסול לעדות ולשבועה עפ"י עצמו ועד אחד שעליו יע"ש וכ"כ בשמו המרדכי בפ' חזקת דנ"ג סע"ג יע"ש וכ"כ מרן החבי"ב ז"ל בח"מ סי' ל"ד הג"הט אות ז"ן משם הרשב"א ומוהרי"ק ומהרשד"ם והמש"פץ ז"ל יע"ש וכ"כ הרב חש"ש ז"ל שם דהכי ס"ל נמי להדב"מ ז"ל בא"ח סי' ה' דלא כהרב"ד ז"ל בא"ח סי' כ"ט דפליג בזה יע"ש וכ"כ הרב ערוך השולחן ז"ל בח"מ סי' ל"ד הנ"ל שכ"ן שהוא דעת הרי"ף ז"ל בתשו' הביאה הטור בסי' פ"ז וכמ"ש הכנ"הג שם ושכ"כ הרב דברי אמת בקונט' ד"ל בדעת הרי"פ וכו' יע"ש וכן ראיתי להרב בני משה מגא"ה ז"ל בהל' עדות סי' ו' דאייתי התם מ"ש הרב כנ"הג בסי' ל"ד וכתב עליו דאשתמיט מניה דברי ראב"ן ז"ל הנז"ל וגם שם תמה ע"ד הרב ד"א ז"ל שלא זכר מ"ש הכנ"הג בסי' ל"ד וגם תמה על מ"ש הגאון הרב נודע ביאודה ז"ל בסי' ע"ב דפ"ג ע"ד שכתב בפשוט דלא כראב"ן ז"ל יעש"ב הרי לפנינו ראב"ן וכל גדוצי הפוס' ז"ל הנז"ל דס"ל בפשיטות דבעד אחד והודאת עצמו משים עצמו רשע ונפסל לעדות וכנז"ל וה"ה והוא הטעם בנד"ד דבהודאת עצמו לפני הב"ד והרב הש"דר הנז' נר"ו ועד אחד המוכן להעיד עציו ששתה יין הנה הוא נפסל לעדות ובטלה עדותו זאת לגמרי וכמבואר: אלא שראיתי בס' ש"ץ הפוס' ז"ל שאין דין זה מוסכם רבים לוחמים ע"ז עד שאני תמיה ע"ד הרב בני משה מגא"ר ז"ל הנז' ש ששב דאין חולק ע"ז ודיבר קשות כנגד הגאון הנו"בי ז"ל דח"ו טעה בש"ה וכו' ומי לנו גדול מראב"ן דסל"ה לענין דינא עכ"ל יע"ש והוא פלא עצום עציו ועל דבריו ז"ל הללו שלא זכר שר דרבו החולקים ע"ד ראב"ן ז"ל הלא המה התוס' ז"ל בפ"ק דסנהדרין וכמ"ש הרב פ"מ ז"ל בח"א סי' פ"ט יע"ש וכן דעת הרב בית שמואל בסי' קט"ו סקכ"ד והח"מ שם סקכ"ח יע"ש וכל הפוס' ז"ל שנדחקו בדברי הרי"ף ז"ל שבתשו' הנז"ל שם בח"מ סי' ע"ז כולם חולקים ע"ז ולא אחד בהם שכ' כדעת הרי"ף ז"ל דס"ל כראב"ן ז"ל זולת הרב כנה"ג ז"ל שכ"כ בדרך אפשר ונמשך אחריו הרב ד"א ז"ל וכנז"ל גם מ"ש הרב כנ"הג בסי' ל"ד שכן דעת הרשב"א וכו' כנז"ל כבר תמהו עליו הרב חש"ש והגאון החק"ל ז"ל ביו"ד ח"א סי' קצ"ג שדברי הרשב"א ומוהרי"קו וגדולי הפוס' ז"ל הנז' אינם ענין לשיטת ראב"ן ז"ל כלל דלא איירי אינהו ז"ל לענין לפוסלו לעדות כלל רק לענין לפסלו לשחיטה וכיוצא מאחר שאינו מכחישו יע"ש וכ"כ הגאון האור"ות ז"ל סי' פ"ז בתומים סקכ"ז שדעת ראב"ן הוי הפך סתמיות דברי הרמב"ם והרשב"א וש"פ יע"ש הנלמד מזה דרבו החול' ע"ד ראב"ן ז"ל ודעימיה הנ"ל ונמצא דפיסול העד הזה דבנ"ד ע"פי הודאת עצמו יעד אחד המעידו במח' הוא שנוי ולרבוותא הנ"ל ז"ל אינו נפסל כלל ובחזקתיה קאי כיון דליכא רק עד אחד והודאת עצמו ואין אדם נפסל לעדות ע"פי עד אחד וגם לא ע"פ הודאת עצמו דאין אדם מע"ר וכשיטת רוב הפוס' ז"ל הנ"ל ודלא כראב"ן ודעימיה ז"ל וכמבואר: אכן מ"מ מידי ס' דפלוגתא דרבוותא ז"ל לא נפקא ולשיטת ראב"ן וסייעתיה ז"ל הרי העד הזה הוא מאיר דבנ"ד נפסל לעדות זאת ע"פי הודאת עצמו ועד אחד המעיד עליו וכנז"ל ובכן ממילא בטלה כל העדות דנ"ד לגמרי כיון שהוזמנו ונתיחדו בתר הכי שניהם יחד להעיד כנ"ל וכיון שנפסל אחד מהם בטלה גם עדות העד הב' כדקי"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול בטלה כל העדות ואין כאן אפי' מקדש בעד אחד כלל והגם שהרב כנ"הג ז"ל בח"מ סי' ל"ו הג"הטו אות א' הביא סברת יש מורים שלמדו מדברי התוס' ז"ל