פני יצחק חלק ב קמח

דודאי ופשוט הדבר מאד דאין שום מקום עוד לחוש להחמיר כלל וכל המחמיר עליה בגט אינו אלא מן המתמיהים ועוונו ישא כמ"ש הגאון רש"ל ז"ל וכמדובר: עוד יש לצרף ולסנף לנ"ד סברת המרדכי ומהרי"ו ורמ"א והסמ"ע ז"ל בח"מ סי' ר"ח דס"ל דאם נשבע שלא למכור איזה דבר ועבר ומכרו המקח בטל דכל מילתא דאמ"ר לא תעביד אי עביד ל"מ יע"ש ומהראנ"ח ז"ל בח"א סי' כ"ד ומ"ב וס"ח יליף מזה למקדש בב' עדים לבד דכיון דאיכא הסכמה בחרם שלא לקדש בב' עדים וכו' ועבר וקידש לא אהנו מעשיו וסניף מיהא הוי אתד"ק יע"ש וכ"כ מהרש"ך ז"ל בח"א סי' זק"ן והרימ"ט ז"ל ח"א סקל"ח דעם דבתחי"ד מהרימ"ט ז"ל שם גמגם ע"ז מ"מ בסוד"ק עשאה סניף וס"ס להקל יע"ש וכבר מרן החבי"ב ז"ל בכנ"הג א"הע סי כ"ח הגב"י אות ג"ן דאריך בזה יעש"ב גם ראיתי לכמה מרבני וגדולי האח' ז"ל שעשו גם הם בנדונות דידהו סניף וס"ס ע"פי סברא זאת להקל כמ"שיר הרואה להרב שמן המשחה ז"ל בסי' ס"ח ושם בסי' ס"ו דמ"ג ע"ד בד"ה וכפי"ז נראה וכו' יע"ש ומה שנטה דעתו ז"ל שם לכאורה לדחות טעם זה ממ"ש הרב מהרש"י ז"ל דהרמב"ם ז"ל ס"ל דהלכתא כאביי דאי עביד מהני ושוב דחאו יעש"ב הנה עין רואה להרב שער המלך ז"ל בה' גירושין בדכ"א ע"ב שגם הוא ז"ל הכריח בפלפולו דגם הרמב"ם ז"ל פסק כרבא דאי עביד ל"מ יעש"ב גם מה שחשש עוד הרב שמן המשחה ז"ל שם לסברת הרב מהרש"ק והרב ד"ן והרב נודע ביאודה ז"ל דס"ל דבעדות גטין וקי' גם המרדכי וסייעתיה מודו דאי עביד מהני יע"ש הנה מלבד להקת הפוס' ז"ל דאייתי הוא ז"ל התם דפלגן בהדייהו וס"ל דכל אפייא שוים לדעת המרדכי ודעימיה ז"ל וגם בעדות גטין וקי' ס"ל דאי עביד ל"מ יעש"ב עוד זאת הרואה יראה לכמה וכמה פוס' ז"ל שהביאו האי סברא דהמרדכי ודעימיה לסניף להקל גם בעדות גטין וקי' כגוונא דנ"ד כדיראה הרואה להרב נשמת חיים ז"ל בתשו' א"הע סי' ז' ולהרב ויקרא אברהם ז"ל בא"הע ס"סי וכתב שם שזה סניף גדול להקל יע"ש וכן יראה הרואה עוד לכמה אח' ז"ל לא עת האסף פה וע"ע בתשו' נדיב לב ח"ב ח"מ סי' ט"ו ומ"ה מ"ש בזה מני"ר ורבני שאלוניקי ז"ל יע"ש וא"כ גם אנן בדידן נילף מנייהו לעשות סניף וס"ס להקל בנ"ד גם מצא טעם זה כיון דהמקדש הנז' עבר על החרם של ההסכמה שבעירנו ועירו יע"א ואם עביד ל"מ וכסברת המרדכי ודעימיה ז"ל הנז"ל וכמדובר: ומלבד דהמקדש הנז' דבנ"ד עבר על חרם ההסכמות וכנז"ל עוד זאת היתה יתירה בראובן זה המקדש דנ"ד שעבר ג"כ על השבועה שנשבע לאשתו רא' בכתובתה שלא ישא אשה אחרת עליה וכו' וכנז"ל וכעת עבר על שבועתו וקידש לעצמו אא"ע ובאנו לדעת המרדכי ודעימיה דס"ל דאי עביד ל"מ וכמש"ל: איברא דחזינן למרן ז"ל בתשו' א"הע דיני גיטין סי' י"ב ולהרב המבי"ט ז"ל בח"א סי' של"ד ולמהרשד"ם ז"ל ביו"ד סי' צ"א דס"ל להדיא דקידושין לאו בכלל נשואין נינהו יע"ש וכ"כ הרדב"ז ז"ל הבי"ד הכנ"הג ביו"ד סי' רי"ו אות י"ז יע"ש וא"כ לדידהו ולשטתייהו בכה"ג דנ"ד שנשבע לאשתו הא' שלא ישא אא"ע וכו' ולא נשבע לה שלא יקדש אא"ע א"כ אם עבר וקידש אא"ע ולא נשאה עדין לא הוי עובר על שבועתו כלל כיון דאין קידושין בכלל נישואין לדעת כל גדולי הפוס' הנז' ז"ל וכנז"ל וכן ראיתי להרב מכתב מאליהו ז"ל בשער ח"י סי' כ"ב שכתב שכן דעת הרשב"א והר"ן ז"ל יע"ש וכ"כ הרב שער המלך ז"ל בפ"ח מה"ג די"ב שכן דעת הרשב"א בתשו' הביאה מרן ז"ל בב"י א"הע סי' ז"ך דאומר הרי את נשואתי לא שמענו שתהיה מקו' דלא תקרא נשואה עד שתבעל או תכנס לחופה יע"ש הרי להדיא דס"ל להרשב"א ז"ל דקידושין לאו בכלל נישואין הוו יע"ש: ואגב אורחין הוק' לי לפי"ז עמ"ש הרב שער המלך ז"ל עצמו בפ"ו מה' יבום הי"א דאייתי התם מ"ש הרשב"א ז"ל בחי' בפ"ק דיבמות בההיא דהמגרש את אשתו ע"מ שלא תנשאי לפ' ועמדה ונשאת לאחיו ומת ונפלה לפניו שכתב' הרשב"א ז"ל שם דאפי' היא עצמה חולצת ואין אני קורא בה כל שאינה עולה ליבום וכו' דהרי זה כנודרת הנאה וכו' עכ"ל ותמה עליו הרב שע"המ ז"ל שם דשאני התם דקידושין תופסים בחייבי לאוין משא"כ בע"מ שלא תנשאי לפ' דלא תפסי בה קי' דקאי עליה באיסור ערוה וכו' עכ"ל יע"ש ואתמהא טובא דשכח ח"ו דברי עצמו מ"ש בה' גירושין הנז' בדעת הרשב"א ז"ל דס"ל דאין קידושין בכלל נישואין כנז"ל וא"כ באומר ע"מ שלא תנשאי לפ' וכו' הא ודאי דתפסי בה קי' אלא דחייב להוציאה דומה ממש לחייבי לאוין ולנודרת הנאה דתפסי בה קידושין ולכאורה דבריו צל"ע וי"ל בדוחק: ושו"ר להגאון החק"ל ז"ל ביו"ד ח"ג בד"פ ע"ג שהב"ד השע"המ ז"ל הנז' והשיגו בפשוט גמור דבע"מ שלא תנשאי לפ' אין אירוסין בכלל ושכ"כ הרשב"ש בסי' קל"ט יע"ש ולא זכר שר פה דזה במח' שנוי אי אירוסין בכלל נשואין או לא ועדיפא מנה הו"ל לאותובי עליה דהרב שע"המ ז"ל מיניה וביה וכמש"ל: עכ"פ לדאתן עלה לדעת כל גדולי הפוס' ז"ל הללו לא מיקרי ראובן זה דנ"ד עברין על שבועתו שנשבע שלא ישא וכו' ולא נכנס זה בסוג דכל מילתא דאמ"ר לא תעביד וכו' כיון דאין אירוסין בכלל נישואין וכנז"ל: אמנם הרואה יראה דאין זה מוסכם מכל הפוס' ז"ל דמלבד דמרן החבי"ב ז"ל בכנ"הג א"הע סי' א' והבי"ד הרב נשמת חיים ז"ל שם שכתב דהרב ת"הד ומ"הרמ והרב ב"ז ז"ל כולהו ס"ל דאירוסין בכלל נישואין הווי יע"ש עוד זאת דהרואה יראה להרב החסיד מהר"י אלגאזי ז"ל בתוס' דרבנן סי' ולהגאון מר בריה הרב מהריט"א ז"ל בשמחת יו"ט סי' צ"א הוכיחו במישור מדברי התוס' ז"ל שבפ' המגרש דפ"ב דס"ל להדיא דקי' בכלל נשואין יע"ש א"כ הרי אשכחן דהתוס' ז"ל וכמה גדולי הפוס' ז"ל דס"ל דאירוסין בכלל נישואין ולדידהו נפק"ל לדינא דאם נשבע שלא ישא ואירס לבד מיקרי עובר על שבועתו ולדעתם ז"ל