עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני יצחק חלק ב

פני יצחק חלק ב קמז

Pnei Yitzhak part 2 147 · פני יצחק חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

הפוס' ז"ל המחמירים בקידושי ע"א אפי' היכא שחבירו מכחישו בחק"וד או בעיקר הקידושין וכנז"ל הנה אמת דמ"מ כיון דאית לן השתא הכא הני תרי ריעותי וספיקי בתראי הנז' מצד הפקעת הקי' ופסלות העדים מפאת חרם ההסכמה וכנז"ל הא ודאי שפיר מקילינן ויש להתירה לגמרי בלי שום פקפוק כלל וכהסכמת שני המאורות הגדו' הרב אביר יעקב והרב מהררא"ק ז"ל הנז' שכ"כ על נ"ד וכנז"ל ובהצטרף לזה כל הספקות והריעותו' דאיתנהו בנ"ד פשיטא ודאי דאין מקום לחוש עוד ולהחמיר משום צד ספק כלל וככל האמור ומדובר: ואתה תחזה עוד להגאון גדול הדור הא'ח מהרר"א קובו ז"ל הנז"ל שם בסי' כ"ט מ"ש מני"ר ז"ל בדין המקדש בע"א וברוחב מבינתו האריך למעניתו כיד ה' הטובה עליו יעש"ב נפלאות מתורתו ברוך שחלק מחכמתו ודבריו נאמנו מאד ואינם צריכים חיזוק כלל כ"ש ממני אני הדל באלפי וממנו נקח נובין ונדון לנד"ד דכל ד"ק מישך שייכי לנ"ד וכמ"שיר המעיין א"צ להכפיל הדברים מעצמם מבוארים ובפרט דבנ"ד דאשתכח ביה יותר מתלתא ספיקי טובא וכמש"ל הנה בודאי הגמור דגם הגאון מהריט"א ז"ל המחמיר וחייש לה מני"ר להקל אפי' בתלתא ספיקי לפי מה שהבין בדעתו ז"ל הרב הגדול מהרח"ף ז"ל במ"ש בסי' ע"ה ולזה גם מני"ר מהרח"ף ז"ל גופיה רהיט אבתריה להחמיר גם בג' ספקות וכמ"ש בספרו הבהיר חיים ושלום בסי' א' וכ"ב יעש"ב עכ"ז הנה הוא עצמו שם בס"סי כת' להדיא דבד' ספיקי גם הוא יורה יורה ידין ידין דיש להקל בשופי לגמרי כיעו"ש כ"ש דיתיר בשופי כדאיכא טפי מד' ספיקי טובא וכגוונא דנ"ד כנז"ל וכ"ש לדעת הגאון מהררא"ק ז"ל בס"סי כ"ט הנ"ל שכתב ע"ד הרב מהרח"ף ז"ל שחילק בדעת מהריט"א ז"ל דדוקא באיסור ערוה החמורה הוא שהסכימה דעתו ז"ל להחמיר בג' ספקות וכנדון מהריט"א ז"ל דבסימן ע"ה משא"כ בשאר איסורי תורה שאינם איסור ערוה וכנדון מהריט"א ז"ל שבסי' י"א התם יש להקל בג' ספיקי וע"ז כתב עליו הרב מהררא"ק ז"ל שם דלא השגיח היטב וכו' יע"ש שהסכימה דעתו הרחבה בדעת עליון מהריט"א ז"ל דגם באיסור ערוה יסבו"ר ול"ו ידע מהריט"א ז"ל דיש להקל בג' ספקות אלא דשאני בנדונו דסי' ע"ה דהתם איכא דעת מרן ז"ל דס"ל להחמיר וס"ל למר מהריט"א ז"ל דלא עבדינן ס"ס להקל נגד דעת מרן ז"ל יעש"ב: והנה אמת שגם אני עני בס"הק פני יצחק ח"א סי' י"ג דע"ב ע"ד ובסי' ט"ז דצ"ח ע"א כן חילקתי בעניותי בדעת עליון מהריט"א ז"ל להשוות דברי עצמו יחד ככל מ"ש הרב מהרח"ף ז"ל וכנז"ל ובו בפרק אנכי לא ידעתי שכבר קדמני בחי' זה הר"הג מהרח"ף ז"ל גם בתר הכי נד"מ ספר הבהיר נדיב לב ח"ב למוה"ר ראש"ל מהרד"ח ז"ל וחזיתינהו לרבנן גאוני דורנו רבני ירוש' ת"ו יצ"ו שם בא"הע סי' ח' שכ"כ בדעתיה דהגאון הרב מהריט"א ז"ל כיעו"ש גם כעת נד"מ ס' ישמ"ל וראיתי בב' תשו' א"הע שכ"כ משמיה דמני"ר הגאון ראש"ל גדול הנאמר באברהם נר"ו שהוא עצמו החותם ראשון באותה גדולה תשו' שבאה בנדיב לב סי' ח' הנז' יע"ש מעתה חלה על כולנו יחד תמיהת הגאון מהררא"ק ז"ל אשר תמה ע"ד הרב מהרח"ף ז"ל מדברי התוס' ז"ל אשר הגאון מהריט"א י"ל גופיה כבר הביא דבריהם בדמ"ט ע"ג דס"ל להתוס' ז"ל דגם חליצה חשיב דבר שבערוה יע"ש והא ודאי אתמהא נמי טובא ע"ד הגאונים רבני ירוש' ת"ו יצ"ו ועלי דידי נמי דנתכוונו לדעת אחת עם הרב מהרח"ף ז"ל בחי' הנז"ל וכמדובר ועם שלענד"ן דיש לדחות קצת ועכ"פ באיסור יבמה לשוק ליבא רק לאו בעלמא דלא דמי לאיסור ערוה החמורה כאשת איש דאית. בה מיתת ב"ד וכרת וא"כ לכאורה נראה דאכתי החילוק הנז' בדעת עליון מהריט"א ז"ל בדוכתיה קאי וכדתי' אנן בעניותין בב' תשו' הנז' והוא הוא החי' עצמו שכתבוהו הרב מהרח"ף ז"ל והגאון ראש"ל אברהם בראש נר"ו וכנז"ל אכן מ"מ כיון דהגאון אייתי תחי' דברי התוס' ז"ל דס"ל דחליצה חשיב דבר שבערוה הגם דלית ביה רק לאו בעלמא ונטה דעתו ז"ל שם להקל בס"ס דפלוגתא דרבוותא ז"ל א"כ מוכרח דלא ס"ל לחלק בין הנושאים בדבר שבערוה גופה מהחמור לקל ועכצ"ל דשאני ההיא דסי' ע"ה דחש לה מר לדעת מרן ז"ל דמחמיר בנדון ההוא וככל מ"ש הרב מהררא"ק ז"ל ודבר ה' בפיהו אמת ולעולם בעלמא בדין דלא אשכחן למרן ז"ל דגילה דעתו בפשוט דס"ל להחמיר ומכ"ש כשדעת מרן ז"ל הוא מכת הסוברים להקל וכגוונא. דמקדש בע"א ובשני עדים המכחישים זא"ז דס"ל דבטלה עדותם לגמרי וכל כיוצא בזה בודאי הגמור דגם הגאון מהריט"א ז"ל מסכים הולך דיש להקל ולעשות ס"ס בג' ספיקי וכמ"ש הרב מהררא"ק ז"ל וכמדובר וכ"ש וק"ו אי אשתכח יותר מג' ספיקות וכנד"ד דפשיטא דיש להקל ולהתיר לגמרי בשופי בלי שום פקפוק כלל לכ"ע והדברים פשוטים וכן ראיתי כעת להרב משכנות הרועים ז"ל בדרצ"ז ע"א וע"ב שכתב וז"ל ואת"ל דאין כאן אלא עד אחד ואנן גרירי בתר מרן בש"ע דפסק שם דא"ח לקידושיו מ"מ מקובלני מגדול בדורו הרב ר"ן ז"ל דשמיע ליה דלא נפקא בלא גיטא אלא עד דמשתכח איזה ריעותא אחריתי אבל בלאו"ה חוששין לע"א ודבר ה' בפיהו אמת שכ"מ להרב דברי יוסף סימן ט"ו שכ"כ משם מהרי"ך ז"ל דא"ח כלל וכו' וכיון דא"צ גט אלא לכתחי' כשעדיין לא נשאת תסגי להו כל הנך סניפי להתירה לכתחי' ונתוועדנו יחד והסכמנו הס"ג מכאן והלאה דבתלתא ספיקי וכו' מקילינן לכתחי' וכו' עכ"ל הרי לפניו דגם רבני וגאוני עוב"י תונס המהוללה יע"א הקדמונים ז"ל כן עלתה הסכמתם דא"ח לקי' ע"א כלל כעדות הרב מש"דר ז"ל כ"ש בדאיכא תו ריעותא אחריתי בהדי הס' הא' הנז' דאזי לכ"ע לית דחש לקי' ע"א כ"ש כשחבירו מכחישו וכ"ש וק"ו בדאיכא כמה ספיקי וריעותי אחריני וכגוונא דנ"ד דלכ"ע אין מקום עוד לחוש ולהחמיר כלל וכמש"ל ועוד למדנו יפה מד"ק ז"ל ג"כ דבג' ספיקי נמי עלתה הסכמתם להקל ולהתיר לגמרי וככל הוראת הגאון מהררא"ק ז"ל הנ"ל וכ"ש ביותר מג' ספיקות וכגוונא דנ"ד