פני יצחק חלק ב קמה

ההסכמה ולא נרגש מד' הרב מר אביו ז"ל בחי' הנז' דס"ל למר דבמשודכת לו לא תקנו כלל כנז"ל עם דבכל הסכמות עוב"י שאלוניקי ומ"ר קושטא יע"א לא כללו בפי' בהסכמתם גם על המקדש המשודכת לו ג"כ ועכ"ז הסכימה דעת עליון מהרימ"ט ז"ל שם להפקיע הקי' ולפסול העדים מכח ההתכמה דלא כחי' המבי"ט מ"א ז"ל הנז"ל והוא פלא אם לא שנאמר הרב תנא הוא ופליג עליה ומפני הכבוד לא רצה להביא דבריו ולחלוק עליו בפי' רק מסתמא דדוחק עצום הוא לומר שלא ראה דברי הרב מ"א ז"ל ואלו הוה שמיע ליה וכו' כי מי לנו גדול ובקי במילי דאבוה כוותיה דמהרימ"ט ז"ל כידוע א"נ דמהרימ"ט ז"ל ס"ל למר דגם הרב מר אביו ז"ל לא סמך בתשו' הנז' דסי' ר"ו על טע"ז לחוד להחמיר אלא בהצטרפות שאר הטעמים שכתב שם שהם העיקר אצלו ועליהם סמך באותו נדון להחמיר כיעו"ש: באופן דנמצינו למדים דמשנה זו דהמבי"ט ז"ל בחי' לא נשנית בב"המד אבל שאר כל הפוס' ז"ל דהמעיין עוד בספרן ש"ץ הפוס' ז"ל בעיניו יראה כמה וכמה שנדון דידהו דעסקי ביה רבנן גם במשודכת לו כבר ומ"מ אתו עלה לבטולי ולאפקועי הנהו קידושי ולפסול עידיהן מכח ההסכמה ולא עלה על זכרונם חילוק המבי"ט ז"ל הנז' כלל וכמ"שיר המעיין: ולא עוד אלא רואה אנכי דגם המבי"ט ז"ל גופיה תבריה לגזיזיה בח"א סי' מ"ט דשם יצא לישע להרב מהר"י בי רב ז"ל שביטל ופסל הקי' דאותו נדון מכמה טעמים ואתיא מכללא איתי בידיה טע"ז להפקיע הקי' מכח התקנה וההסכמה כמבואר דבריו ז"ל שם ובתשו' מהריב"ר ז"ל גופיה בסי' מ"ב ובתשו' מהרלנ"ח סי' קל"ו ובתשו' מהר"מ אלאשקר ז"ל סי' ס' והנדון ההוא היה במשודכת לו כבר כמ"שיר הרואה שם ועכ"ז אתו עלה מהריב"ר והמבי"ט ז"ל להפקיע הקי' גם מכח ההסכמה הגם שלא נזכר בפי' הפקעת הקי' בהסכמתם ומכ"ש שלא נכלל בפי' בהסכמתם גם המקדש למשודכת לו כיעו"ש ותשו' זו דהמבי"ט ז"ל דסי' מ"ט הלזו אישתמיטיתינהו לרבני וגאוני עי"הק ירוש' תו' יצ"ו בתשו' הרמתה הבאה בנדיב לב ח"ב א"הע סי' ח' שכתבו מדעתם הרחבה בדעת עליון מהר"י בי רב ז"ל בדרך ארוכה ככל מ"ש הרב המבי"ט ז"ל שם כדעת רבו מהריב"ה ז"ל במיעוט שיחה נאה יע"ש וכיוונו לדעת המבי"ט ז"ל כיעו"ש ומזה למדנו ג"כ דכל גדולי הפוס' ז"ל הנז' שהם מהריב"ר ומהרלנ"ח ומהרמ"א והמבי"ט ז"ל עצמו כולהו ס"ל דאין לחלק בתקנה ממשודכת לו כבר או לא וכל אפייא שוים בזה וע"כ לא פליגי אלא אם נפקעים הקי' מכח ההסכמה או לא אבל לא פלוג רבנן בין משודכת לו לאיזה משודכת לו כלל דלא כס' המבי"ט ז"ל בסי' ר"ו הנ"ל וא"כ נמצא דכל גדולי הפוס' ז"ל הנז' חלוקים בזה ע"ד המבי"ט ז"ל שבסי' ר"ו הנ"ל וגם המבי"ט ז"ל גופיה ה"ן נסת"ר ממ"ש איהו גופיה בסי' מ"ט הנז' וא"כ דינא יתיב דאין מקום עוד לחוש ולהחמיר בנ"ד מכח חי' המבי"ט ז"ל הנז' ואין להכניסו בכלל ס' להחמיר מאחר דלית דחש ליה כלל וגם המבי"ט ז"נ עצמו לא עמד טעמו בז בסי' מ"ט הנ"ל וגם כבר מלתי אמורה לעיל דגם בסו' ר"ו הנ"ל לא סמך על טע"ז לחודיה כי אם בצירוף שאר הטעמים שכתבם שם בתחי"ד ובסוד"ק וכמש"ל וברור: ועוד נלע"ד ברור דבכל כה"ג דנ"ד גם המבי"ט. ז"ל בסי' ר"ו הנז' שחילק כנז"ל שם עכ"ז אזיל ומודה בנ"ד דחיילא ההסכמה בחרם על המקדש דנ"ד ועל העדים דידיה אפילו שהיא משודכת לו משום דזיל בתר טעמיה דהמבי"ט ז"ל עצמו שם שנ"ט לחילוקו הנז"ל הכי אמר מר דה"ט משום דכבר היא משודכת לו ועומדת להתקדש לו למחר תוך קהל ועדה וכו' כיעו"ש משא"כ בנ"ד דגם השידוכין שלו היו בהחבא אך אם יום או יומים קודם הקי' והיה במחשך מעשיהם שלא כרצון ה' ורצון יריאיו ואינה עומדת להתקדש לו למחר תוך קהל ועדה כלל מאחר דכבר הוא נשוי אשה ראשונה בעירו ומושבע לה שלא ישא אא"ע ושלא יגרשנה בע"כ כלל וגם פה העירה כבואו לפה התרו בו בד"הץ יצ"ו שאין לו רשות לקדש בצינעא אשה אחרת כלל עד שיגיע לידם כתב מרבני עירו יצ"ו שכבר גמר עם אשתו הא' והיתה הרש"ת ממנה ואם יעבור ויקדש בצינעא יכריזוהו בח"ח וגם הודיעוהו מחרם ומתוקף ההסכמה דבאתרין ועכ"ז איהו דידיה עבד ושם בסתר אהלו לשדך ולארס בתולת ישראל ע"י הפתויים והסתות להנערה ולאביה ולאמה אשר לא כדת ש"ת א"כ איפא בודאי הגמור דמשודכת כזאת אינה עתידה להתקדש לו למחר תוך קהל ועדה כלל דלא יתכן שיניחוהו בד"הץ לעשות כרצונו הפך הדין הפשוט בלתי ס' כלל ובודאי הגם הרבנים הקדמונים מתקני ההסכמות הנז' דעירנו זאת ודצובה יע"א וכל שאר ערי ישראל טרם כל היתה כוונתם כתקנתם ובהסכמתם במכ"ש על נדון כזה וכיוצא בזה מלבד שאר בחורי ישראל הפנויים והשרויים בלא אשה כלל ופשיטא לי מילתא טובא דבכל כה"ג דנ"ד גם המבי"ט ז"ל בסי' ר"ו הנ"ל אזיל ומודה בנ"ד דחלה ההסכמה על המקדש זה דנ"ד ועל העדים דידיה הגם דשדיך כבר באין ס' אצלי מהטעם האמור והוא פשוט וברור: וגם מאי דדייקינן בעניותין לעיל מלשון הסכמת עירנו יע"א בהצעת ד"ק שלא תקנו והסכימו להפקיע ולהפקיר כסף הקי' וגזרו נח"ש על העדים והמקדש כי אם באינה משודכת לו וכמש"ל גם את זה יש לדחות בנקל דליכא מהצעתם הנז' שום הוכחה לזה כלל דאל"כ בואו ונוכיח ג"כ מהצעת ד"ק על העדים ג"כ שהרי כתבו בהצעתם שמביאים עדים ריקים ופוחזים כיעו"ש וא"כ היתכן בעולם לומר שלא תקנו והסכימו וגזרו רק באופן שהעדים הם ריקים ופוחזים דוקא הא לאו"ה לא תקנו כלל הא ודאי בדותא היא וא"כ ה"ה והוא הטעם במשודכת לו: אלא דבהצעתם הנז' המה בחכמתם באו להודיע ברבים טעמם ונימוקם לתקנתם ולהסכמתם הלזו ועל מה אדניה הוטבעו ולמה באו לידי מדה זו ומאיזה סיבה וסיבות ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם לתקן ולהסכים כזאת להפקיע ולהפקיר כסף הקי' לגמרי ולגזור נח"ש