פני יצחק חלק ב קמג

ככל הפוס' ז"ל ולכל הדברות והצדדין וצידי צדדין שכתבנו בעניותנו לעיל מידי ס"ס ומידי הכחשה ביניהם לא יצאנו ובצירוף האי ספיקא בהדי שאר ספיקות דאיתנהו בנ"ד הנאמרים באמת מה למעלה ומה שאני עתיד לבארם בס"ד יש לנו להקל לגמרי ולפוטרה בלא גט כלל וככל האמור ומדובר מה למעלה והדברים ברורים: עוד יש דיעותא רבתי אמתני ותקיפא וספק גדול ועצום הוא מאד בקידושין הללו דבנ"ד מצד מ"ח גדולי הפוס' ז"ל שנחלקו בקי' כה"ג דנ"ד שהיו בב' עדים לבד הפך ההסכמה אי אפקיענהו רבנן לאותם הקי' מניה או לא כידוע וגם פה עיר עז לנו עוב"י דמשק יע"א כן הסכימו הרבנים הקדמונים מארי דאתרין ז"ל שלפני פנינו נ"ן בחרם חמור ובכל אלות הברית על כל המקדש בצנעא בב' עדים לבד שלא ביו"ד מישראל ומתוכם יהיה בראש הרב המרביץ תורה או גברא בחריקיה אשר יורשה ממנו וגם מכללות היו"ד יהיו שני יחידי הק"ק והאיש אשר יעשה בזדון ע"פי ב' עדים ולא יהיה באותו מעמד יו"ד מישראל כנז' לא יהיו קידושיו קי' לא שרירין ולא קיימין וליהוו כעפרא דארעה וכדשא"מ ואותו כסף שנותן לאשה לשם קידושין הרי כאם הפקירוהו הפקר גמור בכח ב"ד יפה שבהם והפקיעו את קידושיו הפקעה גמורה וכו' כמו שבאה מבוארת הסכמת עירנו זאת בתשו' בירך משה להרב הגדול מארי דאתרין מהרמ"ג ז"ל ברסי' ג"ל יעש"ב וכבר כתבתי בעניותי בס"הק פני יצחק סי' י"ג וט"ז דחזרה ונתייסדה והוכרזה הסכמה זאת עצמה בזמן הרבנים מארי דאתרין מהרא"י ומה"ריפ ז"ל הקודמים לנו והכרזנו בהסכמה זאת בתוס' נופך חוזק ותוקף ובחרמות ונידויים בב"הכנ הגדולה ק"ק הלועזים תכב"ץ ביום שב"ק אחר חזרת התפילה ועלינו לתיבה יותר מיו"ד ת"ח הרשומים שבעיר כידוע ובכן הנה המקדש הזה דנ"ד הנה הוא עבר על חרם ההסכמה הלזו בזדון בנכל ובתרמית ואחר שכבר התרו בו בד"הץ יצ"ו שלא יעשה כזאת ואם יעבור יחרימוהו וכו' וגם הודיעוהו בפי' מתוקף ההסכמה הזאת ועכ"ז עבר על התראתם והסכמתם והודעתם הנז' והלך וקידש בב' עדים לבד והם ג"כ ריקים ופוחזים ביודעם ומכירם קאמינא אנא וידועים ג"כ לכל תושבי עירנו יע"א יצ"ו הנה בודאי הגמור דעבריינא ורשיעא יתקרי ואתאן לפלוגתא וגתא דרבוותא קמאי ובתראי ז"ל דאפליגו אם נפקעין הקידושין מכח ההסכמה הנז' שבאו דבריהם ז"ל בהסכמתם זאת בפי' גמור שהפקיעו והפקירו כסף הקי' בתוך הסכמתם הנז"ל דבכה"ג לרוב ככל הפוס' ז"ל הופקעו והופקרו קידושיו לגמרי וכבר אני עני הארכתי בעניותי בב' תשו' הנז"ל ושוב נד"מ ס' הבהיר נדיב לב ח"ב לגאון דורנו ראש"ל הרב מהרד"ח ז"ל ושם הובאה תשו' ארוכה ורחבה משני גדולי הדור רבני וגאוני עיר"ק ירוש' ת"ו יצ"ו ושם האריכו למעניתם ברוחב מבינתם בהסכמת עירנו זאת יע"א הנז"ל עצמה ושק"וט בה טובא וצללו במים אדירים וסו"ד זו הלכה העלו דהסכמה זאת דבאתרין הנה היא מוסכמת מכל הפוס' ז"ל והרי היא שר"וק לפו"ד ולדברי הכל יצאה נערה זאת מאיסור תורה לגמרי דאפי' כת הפוס' ז"ל המחמירים להצריכה גט אפי' בהפקיעו כסף הקי' בפי' בתוך הסכמתם אינו אלא מדרבנן ומשום חומרא בעלמא דוקא הוא דחיישי להחמיר וכמ"ש הפו' ז"ל הו"ד בכנ"הג ויד אהרן א"הע סי' כ"ח הגב"י ובתשו' רבני וגאוני ירוש' ת"ו הנז' יצ"ו ובס"הק פני יצחק בב' תשו' הנז"ל ובס"הק לב נשבר סי' נ"ד ובשאר ספרן ש"ץ האח' ז"ל ע"ע הלא בספרתם והדברים עתיקים ופשוטים ומבוארים לעין כל חוזה: והגם דהמקדש דבנ"ד אינו מתושבי עירנו זאת כלל ואיכא למימר דלא חלה עליו הסכמת עירנו זאת הנז' כלל דלא נכלל בתקנות ובהסכמות עירנו יע"א כי אם התושבים שבעיר דוקא וזה דהוא בא מארץ אחרת אינו נכלל ולא גזרו עליו הקדמונים ז"ל גזירתם והסכמתם הנז' כלל וגם ליכא למימר בכה"ג דנותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם כיון דהוי חומרא דאתיא לידי קולא וכמ"ש המבי"ט ז"ל בח"א סי' ר"ו יע"ש וכ"כ ג"כ ש"פ ז"ל עיין בכנ"הג שם מ"מ בנ"ד ליכא למימר הכי כלל מתרי טעמי חדא דכבר נתבאר בשאלה דהתרו בו הב"ד הי"ו שאם יעבור ויתקדש בצינעא וחרימוהו וגם הודיעוהו מהסכמת עירנו זאת ואת כל תוקפה וגבורתה והוא סבר וקביל עליו לפניהם ולעיניהם א"כ הרי נכלל עתה הפעם בהסכמתנו זאת מכח ההתראה וההודעה הנז"ל ועיין במהר"י אדרבי ז"ל סי' יע"ש: ועוד דכיון דהמקדש הזה דנ"ד הוא מעוב"י צובה יע"א הרי גם בצובה יע"א איכא הסכמה קדומה בח"ח ששום אדם לא יקדש כי אם ביו"ד כמבואר בתשו' המבי"ט ז"ל בח"א סי' ר"ו הנ"ל יע"ש א"כ ודאי דעבריינא יתקרי וחלה עליו הסכמת עירו ועירנו זאת יע"א בלתי ס' כלל וקידושיו ק"י ספק מדרבנן נינהו וכמדובר וזה פשוט: באופן דמצד ריעותא וספקא דנא לחודיה יצאת נערה זאת דבנ"ד מקידושי תורה ואינה צריכה גט רק מדרבנן משום חומרא בעלמא דוקא ובצירוף שאר ספקות דאשתכחו בנ"ד הא ודאי דשרינן לה לגמרי בלתי גט כלל כמו שכן עלתה הסכמת כל הפוס' ז"ל להקל לגמרי בריבוי הספקות כידוע והוא פשוט וברור: עוד יש בנ"ד ריעותא רבתי אחריתי וגם היא גדולה אצלי עד מאד והוא מצד העדים שהעידו על הקידושין דנ"ד עצמם שגם הם עברו על חרם ההסכמה הנז"ל מאחר שגם על העדים גזרו רבנן מתקני ההסכמה הזאת בגזירת נח"ש על המעידים בקידושין הללו שיהיו בהחבא שלא ביו"ד וכו' כמבואר בתוך הסכמתם הבאה בבירך משה כנז"ל יעש"ב: והנה הכא בנ"ד ברור הדבר מאד ששני העדים הללו דבנ"ד הוזמנו להעיד בודאי חשיבי דהגם דלפי דבריהם שמתחי' וראש נראין דבריהם שלא הוזמנו הם עצמם להעיד למקדש עדותם זאת מ"מ אחר זה הרי הם הוזמנו ונתייחדו לעדותם זאת כמבואר בדבריהם שבקב"ע הבאה בשאלתנו וזה ברור שהוזמנו להעיד אח"כ מיקרו באין ס' כלל. ומה גם שכבר כתבו הפוס' ז"ל דאין להאמין