פני יצחק חלק ב קלו

הכחישו ממש זא"ז בחקי' עדותם קיימת וכתבו ע"ז גדולי הפוס' ז"ל הנז' דלא כ"כ כי אם בד"מ ברם בעדות נשים דג"וק מיהו דאם הכחישו זא"ז בחקי' דבטלה עדותם לגמרי יע"ש והבאתי ד"ק אני עני בס"הק פני יצחק ח"א סיו"ד הנז"ל יעש"ב הרי דהגם דהרמב"ן ז"ל הוא ראשון בק' לכת הסוברים דלא בעינן ד"וח בעדות נשים אפי' בג"וק כלל דדמי לד"מ ובד"מ ס"ל ז"ל להדיא דאם הכחישו זא"ז בחקי' עדותם קיימת הנה עכ"ז כתבו ז"ל בדעתם ז"ל דמ"מ בעדות ג"וק אם הכחישו זא"ז בחקי מודו דעדותם בטילה כנז"ל א"כ אף אנו נאמר כן דעת הגאונים האור"ות והרב"י עייאש ז"ל הנז"ל דלא פליגי ע"ד הש"ך באומר איני יודע רק בקנסות ובד"מ אבל בעדות נשים ג"וק מודו להש"ך ז"ל דאם אמר העד איני יודע אפי' באחת מהחקי' עדותם בטילה וכנז"ל אמנם לומר כן ג"כ בדעת הי"א והרמב"ן ז"ל ה"נ דמצו סברי דגם באומר איני יודע בא' חקי' דעדות ג"וק דבטלה עדותם הא והאי דלא מצ"ל ה"נ בדעתם ז"ל כיון דבעיקר הדין אי בעי' ד"וח בעדות נשים אפי' דג"וק ס"ל להרמב"ן ז"ל דלא בעי' בהו שום ד"וח כלל דדמי טפי לד"מ ואשכחן להרמב"ן והי"א ז"ל בדיני ממונות דס"ל להדיא דאפי' הכחישו זא"ז בחקי' עדותם קיימת א"כ דיינו לומר בדעתם ז"ל דאם הכחישו זא"ז בחקי' דעדות ג"וק מודו דבטלה עדותם דסלקינן חד דרגא לחוד ברם למיסק תרי דרגי ולומר בדעתם ז"ל דגם באומר איני יודע בעדות ג"וק דבטלה עדותם ג"כ לא מצינא למימר הכי דבהא אפשר דס"ל כהריב"ש ודעמיה דאם אמר איני יודע דעדותם קיימת וכנז"ל אבל בדעת הגאוני בתראי ה"ר האור"ות והרב"י עייאש ז"ל הנז"ל שפיר מצינן לחלק בדעתם ולומר דבעדות קי' אזלי ומודו לה' ש"ך ז"ל דגם באומר איני יודע עדותם בטילה כיון דאיכא כמה רבוותא קמאי דס"ל ז"ל בעיקר עדות נשים דגו"ק דבעי' בהו ד"וח כדי"ן ממש אפי' שאינו דין מרומה וכ"ש כשהוא די"מ דלכ"ע בעי' בהו ד"וח וגם רוב ככל הפוס' ז"ל ס"ל דגם בד"מ אם הכחישו זא"ז בחקי' עדותם בטלה דלא כס' י"א והרמב"ן ז"ל הנז' עד שכתבו הרב"א ומהרשד"ם ז"ל שם דסברת הי"א והרמב"ן ז"ל יחידאה הויא ולית דחש לה כיעו"ש א"כ מוכרח דה"נ ס"ל להני גאוני בתראי האור"ות והרב"י ז"ל הנז' ולא סלקינן בדעתייהו רק חד דרגא דוקא וכמובן: וחזיתיה למרן ז"ל בתשו' א"הע דיני קי' סי' ב' שכתב וז"ל אבל יש מקום לבטלה מפני שהעד הא' אמר שא"י אם שמעה היא תהי לי מקו' ואם אינו ברור לו ששמעה אין כאן עדות שה"ז מכחיש את חבירו בחקי' בדבר שהוא עיקר העדות עכ"ל יע"ש והנה מדברי מרן ז"ל הללו נראה לכאורה דס"ל למרן ז"ל כס' הריב"ש ודעימיה דאם אמר איני יודע בחקי' עדותם קיימת ודלא כדס"ל להרש"ך ז"ל דאל"כ ק"ט ע"ד מרן ז"ל הנז"ל דמאי אירייא משום דמכחיש את חבירו תפ"ל דאפי' דאין כאן הכחשה לחבירו אין כאן עדות משום שאמר אחד מהם איני יודע בחק"י ובטלה עדותם לגמרי לדעת הש"ך ז"ל כדעת רוב ככל הפוס' זולת הריב"ש ז"ל אלא ודאי עכצ"ל דמרן ז"ל ל"ש ליה כלו' לא ס"ל בהא כהרב ש"ך ז"ל אלא כהריב"ש ז"ל ולזה הוכרח מרן ז"ל לבטל עדותם מט' דהו"ל הכחשה גמורה בין ב' העדים בחקי' גופה וכנז"ל ותמהני מהרב במ"ח מיצירי ז"ל בח"א א"הע סיו"ד ומרבני קושטא ז"ל שם סי' י"א והרב מהרא"ק ז"ל שם סי' י"ב דשק"וט בד' מרן ז"ל הנז"ל וגם נקטי להלכה בפשיטות גמור כס' הרב ש"ך הנז"ל דאפי' אמר אחד מהם א"י בא' מהחקי' עדותם בטילה כיעוש"ב ולא נרגשו כלל מדברי מרן ז"ל הנז"ל ממה שלא ביטל עדותם רק משום דהו"ל מכחישים זא"ז בחקי' דמוכח דאלו משום אומרו איני יודע לא בטלה עדותם וכדס"ל להריב"ש ז"ל ואולי י"ל לדעתם דמרן ז"ל קושטא קאמר דהו"ל מכחישים זא"ז בחקי' ואנה"ן דס"ל נמי דגם באו' א"י עדותם בטילה לד' הרמב"ם ורוב ככל הפוס' ז"ל אלא דבפלוגתא לא איירי מרן ז"ל כיון דהריב"ש ומהר"י בי רב ז"ל ס"ל דבאו' א"י עדותם קיימת א"כ ס"ל למרן ז"ל דיש לחוש לסברתם להחמיר וכמ"ש הרב דברי יוסף ז"ל בסי' ט"ו דבאיסורא נקטי' להחמיר כהריב"ש דלא כהש"ך ז"ל יע"ש וגם כבר כתב הבמ"ח ז"ל שם דמרן ז"ל לא סמך על טע"ז לחוד שכבר כתב שם כמה סניפים ועליהם סמך לבטל אותם הקי' יע"ש ומיהו אכתי ק"ט ע"ד הרבנים ז"ל הנז' דאיך נקטי בפשוט דאם אמר איני יודע ג"כ עדותם בטילה דלא כהריב"ש ודעימיה וכנז"ל והוא פלא: איך שיהיה עכ"פ דבר זה מידי פלוגתא לא נפיק וסמי בידן למעבד בנ"ד ס"ס להקל והוא זה ס' אי הלכתא אזלא ככת הסו' דעדות נשים דג"וק בעי' בהו ד"וח כדי"ן ממש הגם דאין האשה מכחישתם ואת"ל דה"ל ככת החול' דלא בעי' בהו ד"וח וכדיני ממון ממש דמיין טפי אכתי איכא ס' שמא הלכה כרוב הפוס' ז"ל דס"ל דגם בד"מ וקנסות אם נחקרו העדים ואמר אחד מהם באחת מהחקי' איני יודע עדותם בטילה וכס' הרב ש"ך ז"ל ומינה ה"ה לעידי קי' דעדותם בטילה: והגם דנימא דאין כאן ס"ס בהא ובכל גוונא פליגי הריב"ש וכת דעימיה ז"ל משא"כ האמת לענ"ד וכמש"ל א"נ אפי' נאמר דאין להקל לגמרי בהאי ס"ס לחודיה וכמו שכן הוא האמת לענ"ד דאפי' בג' ספקות אין להקל כי אם בארבעה ספיקי וכהסכמת הרבנים האח' ז"ל מ"מ עכ"פ כ"ע מודו ואין מי שיוכל להכחיש דודאי ספיקא חדא חשיב האי ספיקא באין חולק כלל ובצירוף שאר ספיקי דבעינן מימר קמן בס"ד ודאי דחזי לאצטרופי בהדייהו האי ספקא רבתי דנא הנז"ל להקל לגמרי בלתי שום פקפוק כלל והדברים ברורים: עוד החכם עיניו יחזו שיש הכחשה גדולה ועצומה בין שני העדים הללו דנ"ד באחת מז' חקירות והיא זאת שהעד הראשון אמר במעשה שהיה ביום ג' או ביום ד' בשבת והעד השני קרי בחייל שהענין הזה היה ביום ב' בכ"ה אלול נמצא שהם מכחישים זא"ז ביום הקי' עצמו דע"כ לא נסתפק העד הא' אלא דוקא מיום ג' ליום ד' אבל ביום ב' לא נכנס אצלו לבית הס' כלל דבריא ליה שלא היו הקי' ביום ב' כלל אלא או ביום ג' או