פני יצחק חלק ב קלה

ובכל כה"ג הנ"ד הדבר ברור דכ"ע אזלי ומודו דמקבלים העדות שלא בפניו וקבלת עדות זו עלתה לרצון לפי"ד דכולהו איתנהו בה וה"ה שר"וק ועליהם נאמר כיון שהגיד שום אינו חוזר ומגיד וע"פי כל האמור ומדובר הנה נתבארו צדדי הס' והס"ס אשר חלו להיות בנ"ד וכו' עכ"ל שם: והנה הבאתי פה הכתוב אצלי שם הצ"לע פה כל הני טעמי הנ"ל דשייכי שפיר גם בנדון זה דכולהו איתנהו נמי גם בנדון זה ונוסף עליהם פה בנ"ד שקודם שהגידו עדותם הני סהדי לפני בד"הץ מקבלי עדותם נשבעו נ"ב ש"ח בנק"ח בתפילין שיגידו האמת מה שנעשה לפניהם ובחרם חמור ככל הנז' כקבלת עדות דנ"ד הנז' בשאלה וא"כ אחר שנשבעו וקבלו עליהם ח"ח והעידו כזאת הגם שהיתה עדותם שלא בבע"ד המקדש הנז"ל שוב אינם יכולים לחזור ולהגיד בפני הבע"ד בסגנון אחר כלל וגם בלא"ה אינם יכולים לשנות עדותם ולהוסיף או לגרוע ממ"ש בתחי' וע"י השבועה והחרם חשיבי שפיר כאלו העידו בתחי' לפני הבע"ד ממש כידוע בפוס' ז"ל וכמ"שיר המעיין ואכמ"ל. והחכם עיניו יחזו בתשובתי דסי' יו"ד הנ"ל בדס"ד ע"ג וע"ד הסכמת רבני וגאוני עי"ק טבריא ת"ו ומר ברישא מני"ר הרב מהרח"ש הכהן ז"ל על כל הפס"ד הנ"ל בשריותא דההיא בתולתא בלא גט כלל ע"פי אותה הקבלת עדות הנז' שהיתה שלא בפני בע"ד וכן נעשה הלכה למעשה שהותרה אותה הנערה לגמרי והלכה והיתה לאיש אחר ע"י הרבנים ז"ל הנז' עצמם כידוע: ובכן מאחר שגם קבלת עדות הלזו דנ"ד איתנהו בה כל הס"ס הנז' א"כ הנה היא שר"וק לפי"ד ע"פ כל הטעמים הנז"ל הגם שנתקבלה שלא בבע"ד מכל הנהו טעמי תריצי הנז"ל ויותר מהמה כמ"ש בעניותי שם בדמ"ז ע"ד יע"ש א"כ עתה אקום אבא אעיר כל הריעותות והספקות דאתרעו בהדי סהדותא דנ"ד אשר מחמת רובם מתוך כולם סמי בידן להקל על הנערה הזאת דנ"ד ולהתירה ממאסרה ומכבלי עיגונה ובפרט לשבר מלתעות עול ראוי לנו להקל עליה לפוטרה בלא גט כלל וכאשר לימדונו להועיל הראשו' והאח' ז"ל דבכגו"ד למצוה רבה תחשב להם ולנו משום תיקון העולם ושלא יחרוך רמיה צידו כידוע וכבר הארכתי בעניותי קצת בזה בס"הק סיו"ד הנז' ובשאר תשו' שם כמ"שיר המעיין ואלו הם הריעותות אחד באחד יגשו וכמו שיתבארו לפנים בס"ד: זה יצא ראשונה ששני העדים הללו לא ידעו לכוין ולומר באיזה שנה וכמה היא לשנות השמיטה והני תרי הוו מז' חקירות הצריכים לחקור את העדים בהם בדין כדתנן בפ' היו בודקים כידוע. והעד הראשון לא ידע ג"כ לכוין באיזה יום היה המעשה הרע הזה אם היה ביום ג' או ביום ד' מהשבוע נמצא שגם באיזה יום לא ידע לכוין אמריו בדקדוק גם באיזה יום בחדש ובאיזה חדש לא ידע העד הא' לכוונו והגם דמתחי' אמר בחדש סליחות וכו' עכ"ז אינו מספיק כ"כ לענ"ד וכששאלוהו ב"ד על שם החדש עצמו מה שמו השיב שאינו יודע כלל. וגם עם דבתחי' אמר ג"כ קודם ר"ה שעבר ג"ז אינו מספיק כלל דקי"ל בדין דאפי' אמר העד אמש הרגו או היום הרגו עכ"ז צריך שיכוין היום מהשבת ומהחדש והחדש עצמו והשעה והשנה והשבוע כידוע וגם העד הב' הגם דידע וכיוון היום והשעה והחדש מ"מ השנה והשבוע השיב ואמר שאינו יודע כלל ועם שנאמר דכיון דידע לכוין השנה עפ"י תש' הישמעאלים ידע מיקרי הגם דלא ידע לכוין השנה עפ"י חשבוננו לב"ע מ"מ באיזה שבוע לא ידע כלל ובפה מלא ההוא אמר שאינו יודע כלל נמצא ששני העדים יחד אמרו איני יודע בחקירות גופייהו וכמבואר: ובכן לדעת כת הפוס' ז"ל דמצרכי דר"וח גם בעידי גיטין וקי' כדין ממש אפי' שאין האשה מכחישתם כלל כאשר הבאתי ד"ק בס"הק הנז' סיו"ד הנ"ל יעש"ב הא ודאי הדבר פשוט דלדעתם ז"ל כל שאמרו אפי' באחת מז' חקי' איני יודע עדותם בטלה לגמרי וכדקי"ל הכי בדין ממש כידוע וא"כ ודאי דדינא הכי הוי בנ"ד דבטלה עדותם לגמרי כיון ששניהם אמרו איני יודע בחקי' עצמם וכמש"ל: ולא עוד אלא דגם לרוב הראשו' ז"ל דפליגי ע"ז וסברי מרנן דעדות ג"וק דמו טפי לדיני ממונות ואפי' בארוסה דלית לה כתובה נמי לד"מ מדמינן לה ולא בעי' בהו ד"וח כלל וכבר ראיתי והבאתי ד"ק ז"ל בארוכה בתשו' יו"ד הנ"ל יעש"ב הנה מ"מ זאת מצינו להרב ש"ך ז"ל בח"מ סי' ל' ק"ה ובסי' נ"ד סקט"ז דס"ל למר להדיא דגם בדיני קנסות וממונות ובדין מרומה דממונות כי היכי דקי"ל התם דאם אירע שנחקרו העדים בד"מ והכחישו זא"ז בחקי' דעדותם בטילה ה"ה נמי אם אמר אחד מן העדים אינו יודע בא' מהחקי' דעדותם בטילה לדעת רוב הפוס' ז"ל זולת הריב"ש וכו' יעש"ב וא"כ כ"ש בעדות נשים דג"וק דהכי הלכתא לדעת הש"ך ז"ל דאם אמר אפי' אחד מהעדים איני יודע אפי' באחת מהחקי' דעדותם בטילה וכ"ש בדאמר אחד מהעדים באחת ושתים ושלש מהחקי' איני יודע וכ"ש בדאמרי תרוויהו אפי' באחת מהחקי' איני יודע דבטלה עדותם לגמרי לדעת רוב ככל הפוס' ז"ל כסברת הרב הש"ך ז"ל וכנז"ל: ועם דחזינא להגאון הרב או"רות ז"ל בסי' הנז"ל ולהרב בית יאודה עייאש ז"ל בח"מ סי' ו' דפליגי ע"ד הרב ש"ך ז"ל בדינו הנז"ל יעש"ב מ"מ אפ"ל דלא פליגי עליה אלא בדיני ממונות אם אירע שחקרו ב"ד את העדים ובקנסות ובדי"מ דד"מ דבעי' בהו מדינא ד"וח בהו הוא דפליגי על הש"ך ז"ל וס"ל דלא מבטלינן לסהדותיהו לגמרי משום שאמר איני יודע בחקי' ברם בעדות נשים גיטין וקי' אזלי ומודו להש"ך ז"ל דאפי' אמר אחד מהם איני יודע אפי' באחת מן החקי' עדותם בטילה כ"ש אם אמר אחד מהם בשתים ושלש מן החקי' איני יודע וכ"ש אי אמרי תרוויהו באחת מן החקי' איני יודע דבטלה עדותם לגמרי וכדחזינן להרב"א ז"ל בתשו' סי' ה' ולמהרשד"ם א"הע סי' ל"ד הו"ד בכנ"הג ח"מ סי' ל' שכ"כ בדעת הי"א שהביאה הרב בע"הת ז"ל בשכ"ט ח"ד סי' א' והם דברי הרמב"ן ז"ל בתשו' סי' מ"ג דס"ל דאפי'