פני יצחק חלק ב קלד

עד כאן באה נוסח הקבלת עדות רק הועתקה פה מלשון ערבי לל"הק ממש בלי שום תוס' ומגרעת כלל עוד נתקבלה עדות עד אחד אשר העיד לפני ג' ב"ד על העד של הקי' הב' הנ"ל וז"ן: במותב תלתא כחדא הוינא אנן ב"ד דח"ל כד אתא קדמנא מע הש"דר מעי"הק צפת"ו ה"ה רב הכולל כמהר"ר חיים שבאבו יצ"ו והעיד לפנינו בתורת עדות ג"וש ע"ן וע"י שבליל ששי ג' ימים בח' כסליו שנת התר"טל ליצירה בא אצלו לבית אכסניא שלו הוא כו"ו חיים משה לניאדו יצ"ו ה"ר מאיר יוסף עבצ"אללה י"צ וביקש ממנו לעשות לו תיקון על עוונותיו שעשה בהיותו בנא אמון יע"א ומע' הש"דר הנז' יצ"ו שאל אותו לפרט לו העוונות שעשה שם כדי לתת לו תיקון השייך לו לכל עון ועון והודה לפניו שבא על אשתו נידה כמה פעמים וגם בא על הזונה ארמית ושתה סתם יינם והרב הנז' גזר עליו שיקבל עליו את הדין שישב על הקרקע כדין מנודה וכן עשה והתיר לו את נידויו וגם גזר עליו שיקבל ע"ע כמה תעניות לכפרת עוונותיו ושיחזור בתשו' שלמה ושלא ישוב עוד לכסלה כ"ז העיד בפנינו הרב הש"דר הנז' יצ"ו וקבלנו עדותו כהוגן וכתחז"ל והיה זה בי"ז יום לח' טבת ש' התרט"ל ליצירה והש"וב וקיים: הצעיר שמואל מיוחס הצעיר משה פרץ ס"ט ס"ט הצעיר יוסף ענתיבי ס"ט ובכן יורנו מ"ן מה משפט הקי' הללו ע"פי העדיות הנ"ל ואם צריכה הימנו גט או לא על הכל יבא דברו הטוב ישא"ק ויבא שכמ"ה: תשובה הלא לאמונה דלא צילא דעתאי אגב טירדאי טרדין עלי אדמה ועול הציבור והיחיד לא יתנוני השב רוחי לבא בדרך ארוכה ולשאת ולתת בדבר הלכה כדמ"ל ובאמת אמרי שמעתתא בעיא צילותא ובפרט לאסוקי שמ' אליבא דהלכתא ולא בי היא כעת ולא היה מן הראוי לי להשיב שואלי דבר ומה גם כי מיראי הוראה אני אפי' בדבר פשוט כ"ש בטיב ג"וק ובאיסור ערוה החמורה ברם לרוב הפצרת השואל לא יכולתי המלט אמרתי ויהי מה לבא אחרי הקוצרים לאסוף ולקבץ ראשי אמרים מפ"ס ומפ"ס ויהי הקצר אמיץ ואיני אלא מראה מקום לכל ההערות והריעותות והספקות שנפלו בהאי סהדותא דהני סהדי ולא נצרכא אלא להקל הטורח מעל רבני ההוראה יצ"ו ויהיו דברי אלה לא להלכה ולא למעשה ואם אזכה ויעלו דברי אלה לרצון לפני מעו מו"ור עטרות ויעזר רבני וגאוני תקיפי ארעא קדישא ירוש' ת"ו יצ"ו ב"ד הגדול שבירוש' ת"ו ועל צבאם מע' מרן מלכא עט"ר וגאון עוזינו הגאון המפורסם הרש"ל גדול הנאמר באברהם נ"רו אזי ישמח לבי גם אני ואהיה סניף קטן למעלתם גם להל' ולמע' ואם לאו דברי לעו והיה כלא היו ואת"מ ואדעתא דהכי נחיתנא וזה החלי וה"א יעזור לי: ואומר עם קנ"י רואה אני הנלע"ד ברור דקידושין הללו דנ"ד לית בהו מששא כלל לפו"ד ולא חלו בהם ידים להצריכה הימנו גט יען וביען דחזינא בקבלת עדות הנז' בשאלה כמה וכמה ריעותי וספיקי וס"ס טובא אשר בהצמדם יחד כולם ואפי' תלתא וארבעה ספיקי מנייהו די והותר להתיר בלא גט כ"ש בהצטרפות כולם כאחד דיהיה שו"הד נותנת להקל ולפטור ולהתיר את הנערה הזאת דנ"ד בלתי גט כלל אפי' שלא היה מקום עיגון בדבר כ"ש השתא הכא דחיישינן לעיגונא דידענא ביה בהאי גברא המקדש דהוא איש קשה ורע מעללים מאד כידוע ג"כ לכל יושבי עירנו ואר"ץ יע"א: והנה טרם כל אובין ואדון בהאי קבלת עדות דנ"ד דאין לחוש עלה לפוסלה ממה שנתקבלה שלא בפני בע"ד הוא המקדש הנ"ל דכבר אנכי עפר עמדתי בעניותי בפרט זה על נכון בזה בספרי הקטן פני יצחק סי' יו"ד והארכתי שם בזה ואספתי באומרים שם שם כמה וכמה טעמי תריצי הנאמרים באמת בס' ש"ץ הפוס' ז"ל כמו שיראה המעין שם מדמ"ה ע"ב בד"ה והשתא הכא ניהדר אנפין וכו' עד דמ"ט ע"ג והנני מעתיק פה מ"ש בעניותי שם בדמ"ט ע"ג כי ממנו נקח לדון להבין ולהורות גם בנ"ד וזה לשוני שם: הנה נא ערכתי משפטי ההוראה עמודי התווך אשר כל בית ישראל נכון עליהם להקל בנ"ד בהצטרף צדדי ההתר חדא ותרי מיגו תלת ואת רבע חמשת כ"ש וק"ו בהצטרפות כולם ובהצמדם יחד וכו' כאשר נבארם תמידים כסדרן והנה נאמר ס"ס ספק אי הל' כמ"ד דעדות שנתקבלה שלא בבע"ד אפי' בדיעבד ל"מ ושמא הלכה כמ"ד דבדיעבד מהניא ודנין על פיה ותו אינם יכולים לחזור ולהגיד ואפי' את"ל דהל' כשיטת הסו' דגם בדיעבד ל"מ שמא הל' כמ"ד דאין חוזרים ומגידים ואין דנין ע"פי אותה עדות כלל ובטלה ונפסלה עדותם לגמרי מכל וכל וכו' ואפי' את"ל דהלכה ככת הסוברים דחו"מ שמא הל' כס' רוב ככל הפוס' ז"ל דס"ל דבעדות קי' ובכל מידי דאיסורא לא בעינן שיקבלו עדותם בבע"ד ובין להחמיר בין להקל צופים אמרוה וכמש"ל ונמצא לסברתם הך קבלת עדות דנ"ד ה"ה שהיא עשויה כדת וכהל' באופן המועיל לפו"ד ותו אינם יכולים לחזור ולהגיד כלום ואפי' את"ל דהל' כהפוס' החולקים ע"ז וס"ל דאין הפרש מאיסורא לממון ובכולהו בעי' בבע"ד שמא הל' כרבים הסוברים דכשאין הבע"ד בעיר הגם שאין העדים מבקשים ללכת למד"ה מקבלים שלא בפניו ולא בעי' שלחו לו וכו' כלל ובכן גם בנ"ד כיון שלא היה הבע"ד בעיר בשעת קבלת עדות העדים הדין נותן לדעתם ז"ל דקבלת עדות הלזו שהיא לפו"ד ואפי' את"ל הלכה ככת הסוברים דגם שאין הבע"ד בעיר אין מק' של"ב אא"כ היו העדים רדופים למד"ה א"נ עד דשלחו ליה ולא אתא הנה נאמר דשמא בנ"ד כ"ע מודו דמקבלים של"ב היכא דהוי לפטור את עצמו וכמש"ל א"נ היכא דזכות הוא לבע"ד וזכין לאדם של"ב וכמש"ל