עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני יצחק חלק ב

פני יצחק חלק ב קכא

Pnei Yitzhak part 2 121 · פני יצחק חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

שנרגש ע"ד מהראנ"ח ז"ל ממ"ש בח"ב סימן ס"ז למ"ש בחלק ראשון סימן כ"ה והצריך עייון יעיין שם ועיין להרב דברי אמת ז"ל בתשובה מדמ"א ואילך דהעמיק הרחיב בזה ולהרב שבט בנימין ז"ל בסימן ש"א ובסימן ש"ו מ"ש בזה יעש"ב ואכמ"ל עוד בזה הדרן לעניננו דהסכמת מרן החבי"ב ז"ל בתשו' מהראנ"ח ז"ל והרב חקי חיים ז"ל דבספק שבועה אזלינן לחומרא וסוגיין דעלמא אזלא דכופין אותו לקיים שבועתו דלא כמהריב"ל ז"ל וכנזכר למעלה וכן הסכים הגאון החק"ל ז"ל בא"העז סימן מ"ד ובכמה דוכתי מתשובתיו ז"ל עיין עליו. וכן נהגו חכמי ורבני קושטא יע"א כמו שכתב הרב משנת רבי אליעזר טולידו ז"ל בח"א דקפ"ה ע"א אות ד' אחר שהביא תשו' הרב החבי"ב ז"ל הנז"ל כתב וז"ל וגם אנן בדידן הכי נהגינן עכ"ל יע"ש וכ"כ הרב הגדול עיר וקדיש מהרח"ף ז"ל בכמה דוכתי מספריו הטהורים כמ"שיר הרואה בנשמת כל חי ח"ב ח"מ סימן טו"ב דמ"ד ע"א ובהשמטותיו שם ד"ק ע"ג ובחקרי לב ח"ב סימן מ"ג דף קנ"ב ע"ד ושכ"כ הר' לב שלמה בא"הע סימן כ"ט הנז' ובח"מ סימן ל"ו וד"ן והרב שפת הים יו"ד סימן כ"ג דל"ז ע"ג יע"ש באורך וכן כתב הרב יד המלך יע"ש ועד אחרן החכם עיניו יחזו להר' מהרח"פ ז"ל הנז' בס' הבהיר הנ"מ חקות החיים בח"מ סימן מ"ט מדס"א ע"א ואילך שהאריך הרחיב בזה ואסף איש טהור כל להקת הפוס' ז"ל דס"ל הכי ושוב כתב הוא ז"ל מדיליה להכריע כוותייהו וז"ל ונראה דכוותיה דהרב מט"ש ז"ל מסתבר וכו' כי כן אחרי שהכנ"הג עמד וימודד אר"ש בתשו' סימן ע"ג ובכלל עמד בפרטות בהא דבפתיך איסור' בהדי ממונא אומר קי"ל ועכ"ז סגר עלינו המדבר דבמקום חומר איסור שבועה אין לומר קי"ל כן יהיה וכן יקום והכי נקטי' כי מי לנו גדול בדורו מומחה ופקיע וכל רז לא אניס ליה וכל דברי הפוס' ראשו' ואח' כמאן דמנח בכיסתיה דודאי כוותיה נקטינן אחרי שכתב דכן אזלא סוגיין דעלמא והכי דייני דייני וכן הוריתי הל"מ וכן הוא המנהג וא"כ אומר אני דל"מ בעירנו אזמיר יע"א וכו' אלא אפי' בשאר מקומות עירות וכפרים שאינן תחת ממשלתנו נראה להכריע ולומר כי כך יאותה להם לפסוק הלכ' להחמי' מכח שבועה דעם שכתב הכנ"הג בסי' ס' אות מ"ט בשם תשו' מהר"ם דכ' כ"י שכתב שדעתו נוטה להחמיר על הנשבע אבל אין ב"ד כופין אותו כיון שיש לנו אילן גדול לסמוך עליו מהריב"ל ז"ל יע"ש דזהו כתב הרב ז"ל קודם שנתפשטה המח' בין הרבנים אכן עתה בדור אחרון שראינו שרבים המה הסוברים כס' מהרשד"ם להחמיר מכח שבועה וגם עינינו הרואות כמה מרבני האח' אשר עשו עיקר דב"ז להלכה ולמעשה א"כ מאן ספין ומאן רקיע להיות דן את הדין הפך כל הרבנים הללו ובמקום איסור שבו' וכו' וא"כ וכו' אמאי אין אנו חוששים לס' מהרשד"ם החולק בזה וס"ל דיש איסור שבועה שהיא יותר חמורה שעובר על לא תשא שהוא איסור חמור מד"ת וא"כ הרי מצינו ס' הרבנים דס"ל דהכרעת האח' הכרעה ושלא לומר קי"ל נגד הכרעתם וכ"כ בפרטות מז"ה הרב הגאון החק"ל מ"ב א"הע סי' ט"ו דקי"א ע"כ יע"ש והגם דגם בזה מדי פלוגתא ל"ן ויכו"ל קי"ל וכו' מ"מ בכה"ג דאית לן איסור חומר שבו' י"ל למינקט כהכרעת רבני האח' אשר החמירו לדון להחמיר משום איסור חומר שבו' וא"כ כל דיין ודיין שבא הדין לפניו באשר שבועה ירא יפסוק להחמיר משום חומר איסור שבו' ומה גם כי י"ל אילן גדול לסמוך עליו הרב מט"ש שהכריע בדברי מרן החבי"ב לפסוק להחמיר וכמ"ש עוד כפשיטות שם בח"מ סימן כ"ה בכללי הקי"ל אות ס"ב והכרעתו הכרעה וא"כ כוותיה נקטי' ועוד וכו' ובכן מ"ש ה"ה נר"ו משם הרב אביר יעקב נר"ו מה כחנו יפה וכו' ולעד"ן דבמקום שיש לחוש לחומר איסור שבו' כחנו יפה וכך היא חובתנו וכך יפה לנו לדון ולהכריע ולהוציא מיד המוחזק כאשר הוכחנו ומ"ג וכו' כי גם בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר יש לו לכל דיין לפסוק אח הדין כן ואל יירא ואל יחת משום ערעור ע הדיין שפסק שלא כדגל הקי"ל וכו' כי בכה"ג באיסור שבו' יש כח ביד הדיין שלא לדון בדין הקי"ל ולבסוף כהכרעת רבני האח' וגם בהסכמתנו ושיקול דעתנו כי י"ל לדיין לסמוך ע"כ הני אשלי רברבי וזו אצ"ל עכ"ל יעש"ב וע"ע לו ז"ל בחוקות החיים שם סי' י"ג דח"י ע"ב שכ"כ בקצור יע"ש וא"כ איפא מאחר עלות כל זה מי זה יערב אל לבו לדון להקל בטענת קי"ל במקום איסור חומר שבו' הא ודאי הס כי לא להזכיר ולפי"ז בנ"ד אם לא תרצה אשת ראובן דנ"ד ללכת אחריו חיובא דמיא עליה לפרוע כל כתובתה עם התוס' משלם ולגרשה וכל זמן שאינ' מתגרשת ממנו חייב בשבו' ולא מצי פטר נפשיה בט' קי"ל כפי' הרב מהרמ"ג ז"ל בתנאי הדירה הנז' דאכתי אריא דשבועתא רביע עליה ע"פי פירו' הרב מהרא"ל ז"ל הנז' ואין פוטר אותו וככל האמור ומדובר: אלא דאכתי אנכי הרואה דלכאור' עדין הנה מקום אתנו לפטור לראובן דנ"ד מחיוב ממון הכתובה והתוס' ומשבו' והוא ממה שעינינו הרואות לכמה מרבני האח' ז"ל שנטה דעתם להקל בהאי שבועה דהחתן כנ"ד מכמה ריעותי וספיקי דתשתכחו בה וסו"ד העלו דאינה אלא איסורא דרבנן ואזלינן בספיקא להקל וכ"ש היכא דאיכא ס"ס לקולא וכמ"ש הרב מר ואהלות ז"ל בתשובה סי' י"ב ובתשו' שבסוף ספרו דנ"ז יעש"ב וכן ראיתי להרב נוכח השולחן ז"ל בא"הע סימן ט"ו בסוד"ק אסף וקבץ חמשה ספקות הנופלים בשבועה זו והסכימה דעתו להקל בה דלא כמ"ש הרב ת"ח ז"ל יעש"ב והאי חזינא להרב שבט בנימין ז"ל בס"סי ש"ו הנז' שנטה להקל בזה יע"ש תו חזינא להרב מהר"א חיון ז"ל בספרו הנחמד טוב לישראל בתשו' שהאריך בזה והסכים להקל בספקתה יעש"ב ועם שאני הדל בס"הק פנ"י ס"סי ט"ו הנז' הארכתי קצת בזה והסכמתי להחמיר בה דלא כמ"ש הרב מר ואהלות ז"ל יעש"ב ועתה ראיתי להרב שמן המשחה ז"ל בס"סי ע"א עד ע"ג שכ"כ יע"ש מ"מ מודינא להו דאינו אלא מדרבנן כיון דאינה בשם ולא בכינוי ולא מחמרינן בה אלא בודאה ולא בס' וא"כ כהר דינא להקל גם בנ"ד בספר איסור שבועה הלזו כיון