פני יצחק חלק ב יב

הזאת האחרונה והתנצל לפני ב"ד ות"ח הנז' שמרוב הבהלה והחיפזון אירע לו כן וששכח לגלות אוזן חביריו הבודקים הנז' כדי להטריף הבהמה בבדיקת הריאה ושכחתו היתה ג"כ מט' הבהלה. גם מע' החכם באשי הנז' הי"ו העיד על ראובן השוחט הנ"ז שכשרצו יחידי העיר לבטל מעשיו בתיקון הגאבילה שתיקן להם שלא ברצונם ורצו לבטל תקנתו הנ"ז ע"י שיקחו איזה שוחט וישחוט להם אצל הגוים בלתי גאבילה כלל ועי"ז תתבטל הגאבילה שתיקן הוא עצמו שלח מקודם והביא את ראובן השוחט הנ"ז והשביעו ש"ח בת"כ ע"ד המב"ה ועל דעתו שלא ישמע לקול היחידים ולא ילך וישחוט להם אצל הגויים כלל וביום המחרת עבר על שבועתו זאת ראובן הנ"ז ושחט אצל הגויים בשר לרוב מאד ועי"ז נתבטלה הגאבילה ונמצא שראובן הנ"ז הזיד ומעל בשבועתו והרי הוא פסול עוד להיות שו"ב כלל וראובן השוחט הנז"ל השיב ע"ז שלא עבר על השבועה במזיד כלל רק באונס גדול שהקונסול שלו גבר עליו ללכת ולשחוט אצל הגויים כרצון יחידי העיר גם רוב הק"ק יצ"ו הם הכריחוהו ללכת ולשחוט להם אצל הגויים והוא אנוס בזה זאת ועוד כי קודם ששחט אצל הגויים מע' הח"ב הנ"ז עצמו נתן רשות לכל שאר השו"ב ללכת הם ג"כ לשחוט אצל הגויים ובראותו ראובן שגם שאר השוחטים באו למקולין לשחוט אצל הגויים חשב בדעתו שגם לו ג"כ ניתנה לו רשות ממנו לשחוט אצל הגויים ג"כ והוחלה שבועתו לגמרי ושוב אחר כל זה כעס עליו ח' באשי נר"ו הנ"ז כעס גדול ונידהו והחרימו לפני ב"ד הקביע ולפני הת"ח הנ"ז וגירשו מביתו וילך לו לביתו אבל וחפוי ראש ושוב ביום הב' הלך לישיבה החכם באשי הנז' נרו וחזר ואסף וקבץ את ה"בד והת"ח עצמם שהיו במעמד הראשון כדי לדון דין ראובן הש"וב הנז' עפ"י העדיות והשמועות שהועד עליו. בפניו במעמד הראשון ופתחו כולם לחובה עליו וענו ואמרו עליו שהוא פסול לגמרי מלהיות שו"ב כלל ואחד חכם מב"ד הקבוע רצה ללמד עליו זכות בדין עפי' סברת הפוס' ז"ל וכעם עליו ח' באשי הנז' והשתיקו גם אחד מהשוחטים התריס ודיבר קשות עם. אחד מב"ד הקבוע וגמרו על השוחט הנז' שהוא פסול לגמרי כנ"זל וכל אחד מהם לדרכו פנה וביום הג' שלח ח' באשי הנ"ז אחר השוחט שהטיח דברים קשים עם אחר מב"ד הקבועים וכתב לו נוסח מעב"ד על ראובן השוחט הנ"ז שהוא פסול להיות שו"ב וכל האוכל משחיטתו ה"ה אוכל נו"ט ואפ"י אחר שוחט עומד ע"ג לא מהני ליה וכו' וחתם במעב"ד הנ"ז ח' באשי הנ"ז ושלח המעב"ד הל"ז עם הקוואץ להב"ד ולכל הת"ח הנז' וחתמו בה והניחה אצלו למשמרת והעביר השוחט הנ"ז לגמרי מאומנותו ופסקיה לחיותיה לגמרי זה שנה תמימה והיה ראובן השו"ב הנז' צועק ואינו כענה וטוען על אותם המעמדות שעשו עליו ועל המעב"ד הנז' שכתבו וחתמו עציו כמה טענות והגדולה שבהם כי ח' באשי הנז' נר"ו הוא שונא לו ומבקש רעתו להתנקם ממנו מחמת שביטול הגאבילה היה על ידו שהשביעו שלא ישחוט אצל הגויים ועכ"ז הלך ושחט וביטל הגאבילה אשר תיקן הרב הנז' ונתבטלו מעשיו ואינו מאמין לו שהיה אנוס כנז' כלל וא"כ הו"ל הח"ב הנז' שונא גמור לו והו"ל ג"כ נוגע בדבר ואית ליה הנאת הנקימה דעדיפה מהנאת הממון ובכן פסול הוא לדונו כעת ואם אמת שאינו שונא לו רק עתה לש"ש מתכוון א"כ אמאי לא ערער עליו ממה שמעל בשבועתו מאותו יום ששחט לגוים ונתבטלה הגאבילה ע"י ולמה שתק עליו כ"כ זמן רב יותר מח' חדשים עד עתה שנפל ונכשל בשחיטת הבהמה שלא כהוגן אלא ודאי מזה מוכח שלא לש"ש מתכוין עתה רק להתנקם ממנו כנז"ל והו"ל שונא גמור ונוגע בדבר שאינו כשר לא להעידו ולא לדונו כלל גם שלשה מחכמי העיר שנצטרפו עם ב"ד הקבוע וישבו לקבל עדות עליו ביום הא' וביום ה"ב ישבו במושב אחד כולם יחד לדונו ועלתה הסכמתם שהוא פסול כנ"ז גם הם פסולים לקבל עדות עליו ולדונו כלל מתרי טעמי תריצי חדא שהם קרובים זל"ז קורבה גמורה הפוסלת אותם לקבל עדות ולדון יחד כלל והם פסולין זע"ז פיסול גמור מחמת קורבה גמורה ראשון בראשון ושני בשני ממש ויותר ועוד טוען דגם אלו הת"ח הקרובים זל"ו הנ"ז הם נוגעים בדבר טובא מחמת שבן אחד מהם ישבו הם ומינו אותו הם עח' באשי הנ"ז נר"ו להיות שו"ב בציבור עם שאר השו"ב הנ"ז במקום ראובן השו"ב. הנ"ז וזכה ונטל חלקו של ראובן בשכר השו"ב ולסיבה זאת חפרו עליו שוחה עמוקה וקשרו קשר ביניהם ובין חביריו השוחטים עם מע' חכם באשי ר"ו להמתין עליו עד שי שיפול באיזה פעם שיוצאת מתח"י נבילה וטריפה דאזי ימצאו מקום להרבות עליו עונות וחטאים ופשעים על שלשים ועל רבעים כדי לפוסלו לגמרי להתנקם ממנו ולהשים את הבחור בן אחד מהת"ח הנ"ז במקומו וליטול שכרו מה שהיה נוטל ראובן הנ"ז כולו או מקצתו ולחלק השאר בין שאר השו"ב הנ"ז עוד טוען ראובן השוחט הנ"ז דשמעון השו"ב הנ"ז אשר העיד עליו כעת כל הדברים הרעים הנ"ז הנה הוא שונא לו ומבקש רעתו ולשלם לו מדה כנגד מדה כי פעם אחת. לימים שעברו נכשל שמעון הנ"ז עצמו בסירכא אחת המטרפת שהעלים עין ממנה ובדק הבהמה מבפנים והוציא ידו בחזקת שהיא כשרה לגמרי ולא אמר להם שיש בה איזה סירכא כלל וכשבדקו אותה בחוץ מצאו בה סירכא המטרפת ונתרעמו עליו איך לא הרגיש בה כלל ואמר להם שלא חש לבדוק יפה מאחר שסומך על הבדיקה הב' שמבחוץ ולא קבלו ממנו שאר השו"ב הנ"ז תשובתו הנ"ז והסכימו הם להעבירו כמה ימים ושלחו לו פתקא בכתיבת ידם שהסכימו עליה להעבירו ל' יום ולא קבל מהם עד שבא ראובן השוחט הנז' וגילה אוזן אחד מהדיינים הקבועים ולמדו עמו בדין זה וראה הדיין ההוא שאין צורך להעבירו ל' יום רק כמה ימים ובקד"ח סגי ליה כיון דהתשו' שהשיב שמעון ע"ז שסמך על הבדיקה הב' יש מקום פטור בספרים וכן היה ומאותו יום והלאה שמר איבה ושנאה גדולה שמעון הנז' על ראובן הנ"ז עד שנפל כעת בפח יוקשים מצא מקום בע"ח לגבות את חובו ממנו עשרת מונים והרבה פשעיו חינם וגמולו ישלם לו עשר ידות א"כ כיון דהוא שונא גמור לו פסול הוא להעידו כלל. עוד טוען .