פני יצחק חלק ב יא

הארבעה אופני התר עי"ל עכ"פ שרי להו ליטול חלקם בריוח השבתות ג"כ בהבלעת שאר ימי השבוע או החדש או השנה בכללות יחד כנז"ל ואם יכולים ישראלים הללו השותפים הנ"ז לבטל אותה שותפות ביטול גמור לפי שעה ולחזור ולהתנות עם שותפם הנכרי התנאי הנ"ז עצמו בעת שותפותם עמו פעם שנית מ"ט ומ"ן דבזה יסתלק מעליהם אפי' אותו איסור שוגג שכבר עושה לגמרי ובזה יהיה מותר להם ליטול ריוח שבת גם בלא הבלעה ולחלוק עמו שוה ככל האמור ומדובר הנעל"ד כתבתי וצור ישראל יצילני משגיאות ויראני מתורתו נפלאות אמן. כי"ר פי המדבר זעירא דמן חברייא והוא הצעיר יצחק אבואלעפייא ס"ט חלק יורה דעה סימן שני שאלה ראובן שמעון לוי ויאודה המה שוחטים ובודקים במתא דסורא וכולם כאחד היו שו"ב במקולין אחד לכל הקצבים של כל העיר ב"ב ושאב"ב ונוטלין שכרן מהם מן הכשרות דוקא. ויהי היום בא שמעון אחד מהשו"ב הנ"ז וגילה אין חכם באשי נר"ו שראובן השו"ב עמהם כבר נכשל פעם אחת בשחיטת עוף אחד בעיוה"כ שלא שחטו. כהוגן ונתנו לבעליו בחזקת כשר ופעם שנית ג"כ בבדיקת הריאה שלא בדק כראוי והעלים עין מסירכא המטרפת וכ"ז עבר זמן רב בין כל אחת ואחת מהשמיים הנ"ז וכעת ג"כ מזה כמה ימים נכשל ויצאה נבילה מתחת ידו בבהמה אחת שלא שחט בה רק סימן אחד דוקא ושוב בא הוא שמעון הנ"ז וחביריו שאר השו"ב ויבדקו הריאה מבפנים ומבחוץ ומצאוה כשרה לגמרי והכשירוה וחתמו על גבה חותם כשר והם לא היו יודעים שנשחטה שלא כהוגן עד שכבר הקצב בעל אותה הבהמה הוליכה מהמקולין לחנותו למוכרה לישראל אזי נודע להם מבנו של שמעון הנ"ז שהגיד להם שהוא היה עומד סמוך לראובן השוחט בעת ששחט אותה הבהמה וראה וידע שלא שחט בה רק סי' אחד דוקא והיא נבילה גמורה אזי שאלו את פי ראובן השוחט הנ"ז אם אמת הדבר הזה והשיב שבאמת כן היה שמרוב הבהלה והחיפזון של הקצבים שזה מושכו אצלו לשחוט לו וזה מושכו אירע לו באותה בהמה שלא נשחטה כהוגן רק בסי' אחד ומרוב הבהלה שכח מלהגיד להם כדי להטריפה והיה כשומעם מפי עצמו כן תכף רצו והלכו כולם כאחד וראובן עמהם לחנות הקצב הנ"ז והטריפו לבהמה הנ"ז ע"י הסרת כל החותמות הכשר שהיה חתום על גבה כנ"ז והלכו להם גם העיד עליו שמעון השו"ב הנ"ז דלפעמים ראובן הנ"ז שחט מיושב ולא מעומד גם אמר לו עליו שקודם בואו למקולין מביתו שותה יין שרף הרבה מאד ואח"ך יבא למקולין לשחוט ולבדוק עמהם וכן לא יעשה והח"ב הנז' נר"ו שמע את כל דברי שמעון השו"ב הנז' אשר הגיד לו על ראובן הנז' ושמר הדברים בלבו ימים מספר כשבוע אחד הן חסר הן יתר מ"מ ולא נודע הדבר לב"ד הקבוע בעיר הנ"ז כלל לא מפי הח"ב הנז' ולא מהשו"ב הנז' ולא מזולתם כלל ושוב אחר ימים הנ"ז שלח הח"ב המ' נר"ו וקרא לב"ד הקבוע במתא וגם שלח וקרא לכמה ת"ח אחרים מחכמי העיר הנז' וצירפם עם הב"ד ועמו והביא לפניה' כולם את ראובן השו"ב הנ"ז ואת שמעון ולוי ויאודה השו"ב הנז"ל ועמד על רגליו שמעון השו"ב הנ"ז והעיד לפני ב"ד הקבוע ולפני שאר הת"ח שנצטרפו עם הב"ד ככל הנז"ל בפני ראובן השו"ב הנז' ושאר השניים השו"ב שהם לוי ויאודה הם אמרו שלא היה להם ידיעה משחיטת אותו עוף ששחט בעיוה"כ כלל וגם בבדיקת הריאה חד מנייהו אמר שהוא זכור מזה והב' אמר שאינו יודע מזה כלל גם בזאת הפעם האחרונה ששחט בבהמה רק סי' אחד לא ראוהו כלל רק כן הוגד להם מפי בנו של שמעון השוחט הנז' וגם שמעון עצמו כן העיד ששמע הדבר הרע הזה מפי בנו והודאת ראובן אח"ך כנז"ל והנה ראובן השו"ב הנ"ז כשומעו את כל אשר העיד עליו חבירו שמעון הנ"ז הכחישו בפניו לשמעון הנז"ל בכל הפעמים שעברו מזה זמן רב שכבר נתבאר לעיל שעפ"י עדות שמעון הנ"ז עצמו ההוא אמר שהשתי פעמים שעברו שנכשל בהם ראובן הנ"ז אחת בשחיטה ואחת בבדיקה בין כל פעם ופעם עבר זמן רב ביניהם ומפ"כ הנ"ז לפ"ג של עתה הפעם שיצאה בהמה נבילה מתח"י עפ"י הודאתו הנ"ז עבר ג"כ זמן רב מזל"ז ועל כל הב"פ שעברו הנ"ז ראובן הנ"ז הכחישו. לשמעון בפניו ובפני שאר השו"ב ובפני הת"ח והב"ד שישבו לקבל עדות שמעון השוחט הנ"ז על ראובן הנ"ז וכה אמר שלהד"מ כלל וששקר ענה בו חבירו שמעון הנז' ולא הודה כי אם על הפעם