פני יצחק חלק ב קיט

וראיתי להרב מר ואהלות ז"ל שם בסי' י"ב הנז' שנטה דעתו להקל בנ"ד הגם דאיכא שבועה ע"פ מ"ש הרב פרח מט"א ז"ל בח"א סימן קכ"א שיצא לחלק דע"כ לא נחלקו עליה דמהריב"ל בההיא דקא"כ שא"כ אלא גבי מתחייב בדשא"ת ומשום דמאותה שעה חל הספק עצמו אם הוא חייב או לא איכא למימ' לכך השביעוהו כדי שלא יפטור עצמו מכח הקנין לבד ברם היכא דמתחילה היה החיוב ברור אלא שלאח"ז נפל הס' י"ל ודאי דהשבועה לא היתה אלא אם יהיה חיובו ברור ואין כאן חיוב שבועה ושכ"כ מהרימ"ט ז"ל ביו"ד סימן כ"א וכו' ומזה תמה הרב מר ואהלות שם ע"ד הרב לב שלמה בסי' כ"ט שהסכימה דעתו להחמיר בנ"ד מכח השבועה כהסכמת רוב הפוסקים שחלקו עליה דמהריב"ל ז"ל וכתב עליו הוא ז"ל דלא עיין בס' הפוסקים ואייתי בידיה האי חילוקא דהרב פרמ"א הנז' דבכ"הג דנ"ד דנפל הס' אחר שנשבע כ"ע מודו למהריב"ל ז"ל דאמרינן קא"כ שא"כ יעש"ב וכן ראיתי להרב פאת נגב ז"ל בא"הע סימן טו"ב שכתב להקל בשבועה דנ"ד ע"פ החילוק דמהרימ"ט והפרמ"א ז"ל הנז"ל יעש"ב וא"כ לכאורה נראה דגם בנ"ד יש להקל כיון דנפל הס' עתה הפעם אחר שנשבע דבכה"ג כ"ע מודו למהריב"ל ז"ל וכדברי הרבנים ז"ל הנז"ל וכמבואר: ועם שהרב החסיד ראש"ל מהרח"א ז"ל הנז' שם בחוקי חיים סימן כ' הנז' הביא דברי הרב מר ואהלות הנז' ואחר דבריו וז"ל ואני אומר דלא נעלם מעיני הרב דבר זה דהנה החי' הא' וכו' אחד הרואה בשורשן ש"ד יראה שעיקר חי' זה שורשו פתוח ממהריב"ל הביאו מהרימ"ט שם והיינו היכא שהפיטור ידוע כגון אסמכתא ודשלב"ל חייב לקיים שבועתו משום שהוא דבר ברור וידוע לכל ועכ"ז חייב עצמו בשבו' אבל בדשא"ק וכו' גם השבועה היתה בטעות ומזה דן מהרימ"ט והפרמ"א יע"ש ודבר זה כבר עמד וראה הרב לב שלמה וכו' הכי דראהו ועמד עליו ודחה אותו וכו' עכ"ל יע"ש אחהמ"ר הראויה אליו כל דבריו בזה הם תמוהים מאד דכל ישר הולך ישפוט בצדק ההיא חילוקא שכתבו מהרימ"ט והפרמ"א ז"ל הנז' אינו ענין כלל לאותו חילוק שכתב מהריב"ל גופיה שחילק בין מתחייב באסמכתא ודשלב"ל למתחייב בדשא"ק וחילוק מהרימ"ט והפרמ"א הנז' הוא מתחייב בדשא"ק דבשעת השבועה נפל הספק להיכא דבשעת השבועה היה החיוב ברור בלתי ס' כלל ולאח"ז נפל הס' דנדון הרב פאת נגב ומר ואהלות ז"ל וכיוצא וכנדון מהרימ"ט ז"ל והפרמ"א ז"ל ותמהני טובא על הרב החסיד ז"ל שלא השגיח יפה בזה וחשב דשני החילוקים הנז' חדא נינהו וליתא כלל ודבריו צל"ע ומה גם דאשתמיט מניה דמר נמי שבדברי מהרימ"ט וההפרמ"א ז"ל בחילוקם הנז' כן כתבו ג"כ מהרש"ך ומהרש"י ז"ל כמ"ש בשמם הרב פאת נגב ז"ל שם וכ"כ עוד הרב פרמ"א ז"ל גופיה בח"ב סימן י"ב החילוק הנז' עצמו אחר שכבר הביא חילוק דמהריב"ל ז"ל מתחייב באסכמתא ודשלב"ל למתחייב בדשא"ק חזר וחילק הוא ז"ל מדיליה מתחייב בדשא"ק גופיה להיכא שנתחייב בדבר ברור ובתר הכי נפל הס' וככל מ"ש בח"א סימן קכ"א יעש"ב וכן מתבאר לההיא מדברי מרן החבי"ב ז"ל בתשובה במ"ח ח"מ סימן ע"ג דאחר שהביא סברת מהריב"ל דס"ל במתחייב בדשא"ק ונשבע דקא"כ שא"כ וחלקו עליו רוב הפוס' ז"ל כתב עוד וז"ל ואף לפי חילוקו של מורי הרב ז"ל ביו"ד סימן כ"א דכל שהמקח בטל מעיקרו כאס' ודשלב"ל ודשא"ק חייב להשלים מכח השבועה אבל כשהקנין נעשה כדין ושוב אתייליד ריעותא הואיל והופקע הקנין הופקעה ג"כ השבועה הכא בנ"ד חייב להשלים מכח השבועה דהמקח בטל מעיק' וכו' עכ"ל יע"ש הרי להדיא מבואר יוצא מד"ק דתרי. חילוקי נינהו דמהריב"ל לחוד ודמהרימ"ט לחוד ולא קרב זא"ז כלל וכן מתבאר מכל הפוס' ז"ל והדברי' פשוטי' מאד ובכן ע"פי החילוק דמהרימ"ט ופרמ"א ז"ל ודעימייהו תורה יוצאה להקל בשבועה דנ"ד והגאון הרב מר ואהלות ז"ל הנז' ודלא כמ"ש הרב החסיד ז"ל הנז' וכמו שנתבאר ולפי"ז ג"כ הדרא קו' הרב מר ואהלות ז"ל ע"ד הרב לב שלמה ז"ל הנז' לדוכתא איך לא ראה חילוק גדולי הפוסקים ז"ל הנז"ל להקל וכמדובר ברם אחר הראות היטב נלע"ד דאין להקל בנ"ד מכח החי' הנז' וגם הרב לב שלמה ז"ל יפה כיוין שלא הזכיר טעם החי' הנ"ל כלל דלא שייך בנ"ד כיון שכתוב בכתובה דנ"ד לשון זש"ק ולשון הזש"ק סובל שני פירושים או דבגמר. סימניו אפי' לא חיה ל' יום הוי שפי' זש"ק או דבעי' שיחיה ל' יום כדי שיהיה נקרא זש"ק כדאשכחן בפוס' דאיפליגו בזה וכמו שהאריך בזה הרב לב שלמה ז"ל שם דכל שק"וט דידיה הוא היכא שכתב בכתובה זש"ק יע"ש וכן הרב מר ואהלות והרב חוקי חיים ז"ל האריכו בזה בתשו' הנ"ל וכן ראיתי להרב נוכח השולחן ז"ל בא"הע ע סימן י"א שהאריך בזה יעש"ב ונמצא א"כ לפי"ז דבעת שנשבע החתן לקיים כל התנאים שבכתובה ומכללם תנאי הנ"ל בה שעתא נפל הספק בפי' דלישנא דזש"ק ולכך השביעוהו ודמי ממש למתחייב בדשא"ק דס"ל לרוב ככל הפוס' ז"ל דחייב להשלים וכופין אותו לקיים שבועתו דלא כמהריב"ל ז"ל ולא אתייליד שום ריעותא ושום ספיקא בתר הכי כלל אלא בעת שנשבע נפל הס' וכמדובר: וכמו כן בנדון דידן נמי בה שעתא נפל הס' בתנאי זה דהדירה וכו' ובמקום וכו' דסובל ב' פירושים דמארא"ל ודמהרמ"ג ז"ל ולא תתייליד שום ריעותא ושום ספקא בתר הכי כלל והוי ממש דמתחייב בדשא"ק ונשבע דבההיא היא שעתא נפל הס' פלוגתא דהרמב"ם ורבותיו עם שאר הפוס' ז"ל ואין הפרש ביניהם כלל וכמבואר אמנם בנדון הרב מר ואהלות ז"ל דאינו כתוב בכתו' לשון זש"ק כלל כי אם והירושה לחצאין וכו' כדכתב הרב הנז' ג גופיה בתשו' הנז' וכמו כן בנדון הרב פאת נגב ז"ל הנז' בהא ודאי דהוי אתייליד הריעותא והספק בתר הכי ושייך שפיר בהו להקל מכח האי חילוקא דמהרימ"ט ודעימיה הנז"ל וכמובן גם החילוק השני שכתב הרב פרמ"א ז"ל שם להקל מכח דברי הסמ"ע ז"ל יע"ש כבר כתב הרב מר ואהלות ז"ל דלא שייך בנ"ד יע"ש ומינה לנד"ן כיון דהקנין והשבועה כולהו בחדא מחתא הווין כידוע גם החילוק השלישי כתבו הרב פרמ"א ז"ל שם ומניה יליף הרב מ"וא ז"ל