פני יצחק חלק ב קיד

מחמתייהו כיון דאפי' בדעת הרמב"ם ושאר ראשונים ז"ל אמרי' בהו אלו הוה שמיע להו וכו' א"כ כ"ש דאמרי' הכי גם בדעת מרן ז"ל והדברים פשוטים לענ"ד: שו"ר להרב כפי אהרן נר"ו גופיה בתשו' אחרת שם בדקי"ח ע"ד שכתב הוא עצמון ע"ד מרן אלו היה רואה וכו' יע"ש והוא הפך ממ"ש אשא רביי' עצמו והגרא' שחזר בו ממ"ש כאן אלא דלא ידענא. הי מנייהו קדים איך שיהיה כל שאי דידי לא שמיע לי ולא סבירא לי להני כללי דסבר הרב הנז' נר"ו דאסיק הכא מדעת מרן ז"ל ולא מייתינן להו כלל והעיקר אצלי כמ"ש בעניותי דוקא וכמש"ל והדברים פשוטים וע"ע בס"הק לב נשבר סי' ס' רמ"ש בעניותי שם רמזתי מ"ש אצלי כאן עי"ש: תו חזיתיה למר הרב הני' נר"ו בסוד"ק שם שכת' על נ"ר וז"ל ובכן אין ס' אצלי דגם מצרים היא נחשבת מהמלך הג' יר"ה בלי ס' ותראבלס היא תחת ממשלתו וכו' עכ"ל יע"ש ואתמה' טובא שלא. זכר שר בעת הזאת שדבריו אלה הם הפך מ"ש מהריע"ט בח"א סי' מ"ו דהזכירו הוא נר"י בתשו' זאת עצמה לעיל מוס שכתב להדיא וז"ל הילכך אין האיש היה יכול לכופה לשבת בעזה חדא דאין עזה נתשבת לא"מ וכו' והיא תחת מלכות אחר וכו' עכ"ל יע"ש וא"כ ודאי דה"ד תראבלס דהיא כעזה ואיך פסיק ותני הוא נר"ו. דלא כמהרימ"ט ז"ל והוא פלא עצום: איך שיהיה נחזור לדעתן עלה שדעת מרן ז"ל ברור דס"ל דלא. כהרב. ת"הד ז"ל וס"ל האי דטענת דוחק מזונות אינה טענה כלל ואנן בתריה גרירי ואפי'. כמ"ש בב"י וכמ"ל אפי' שלא היה נשבע כלל כ"ש בנ"ד דאיכא שבועה הדידה בה דמשק וכו' שאינו יכול עוד להוציאה אפי' למקו' ה ההיא ודאי איסור שבועה ולא ספק שבועה כלל ובכל האמור ומדובר. וכ"כ בפשיטות גמור הרב מוהרמ"ט ז"ל בבירך משה סי' יו"ד בד"ל ע"א וז"ל דבשלמא מה שנוהגין לכתוב בכתובה הדירה בעיה"ק ת"ו היינו ליפות כח האשה שאפי' אם ירצה להוציא' מעיר לעיר באותה הארץ שמעיקר הדין יכול להוציא' כמש"ל בפ"ד לזה בא התנאי כדי שתוכל לעכב על ידו וכו' עכ"ל יע"ש וממנו נקח לדון ולהורות לנ"ד שכן נוהגים לכתוב בכתו' ברורה פה דמשק וכו' דחד דינא נינהו וכמובן: שו"ר דאכתי בנ"ד ליכא אלא ס' איסור שבועה ולא ודאי איסור שבוע' ונ"מ לאסוקי ממשכ' מניה וכדבעי' מימר קמן בס"ר דהנה באתרא דידן דמשק יע"א מלבד מה שנוהגין לכתוב כתובת הדירה פה דמשק יע"א עוד נוהגין להוסיף תנאי אחר סמוך ממש לתנאי הנז' וז"ל הדירה פה דמשק יע"א ובמקום אשר ייטב לשניהם ע"כ, והונא דבהאי תנאה בתרא איפליגו בפירושא דמלתא דנא תרי אשלי רברבי ה"ה הרב מהרר"א לניאדו ז"ל והרב מהרמ"ג ז"ל הובאו ד"ק בבירך משה להרב מהרמ"ג גופיה בסי' כ"ב וכ"ג דהרב מהרא"ל ז"ל הנז"ל שם בסי' כ"ב פירש לכוונת התנאי האחרון הנז"ל דהאי ובמקום אשר ייטב. לשטהה ר"ל על החצרות ועל הבתים בתי דירה שידורו שם בדמשק כמקום אשר ייטב לאיש ולאשה והאי תנאה בתרא קאי אתנאה קמא הדירה בדמשק ובחצר ובית אשר ייטב לשניהם אתד"ק בס"סי כ"ב הנז' יע"ש: ואולם הרב מוהרמ"ג ז"ל שם בסי' כ"א רוח אחרת אתו בכוונת התנאי הנז"ל ותכלית דבריו הוא דאי אית ליה באתריה חסרון מזונות ובמ"א טוב לו ולאשתו בריוח פרנסתם מצי לדור במ"א ובלבד שיהיו מקומות שוין לדעת מרן ז"ל דפליג על הת"הד ז"ל אתד"ק ועש"כ ובכן בנדון דהבעל טוען כי בבירות יע"א מצא כדי פרנסתו בריוח גדול משא"כ בהיותו דר פה דמשק יע"א שהיה ניזון בדוחק גדול הנה לדעת מהרמ"ג ז"ל ליכא עליה שום איסור שבועה ומצי לכופה ללכת אחריו כיון שכן היה התנאי מעיקרא במקום אשר ייטב לשניהם דעקר לתנאה קמא שהתנו הדירה וכו' היכא דבאתריה אית ליה חסרון מזונות והנ"ל ולדעת הרב מהרא"ל ז"ל דס"ל למר דתנאה קמא שהיא הדיירה וכו' קאי בדוכתיה לעולם ועד ואפי' אית ליה באתריה דוחק מזונות וכמ"א מצא פרנסתו בריוח ולא בצער אפי"ה לא מצצי לכופה ללכת שם מכח תנאו הראשון הנז' שנשבע עליו והרי תנאה בתרא קאי על דירתא בבתי וחצרות דמשק ולא על עיירות אחרות כלל א"כ לדידיה דמהרא"ל ז"ל בנ"ד אריא דשבועתא רביע עליה דראובן ולא מצי לכופה ללכת אחריו כלל משום חומר השבועה הנז' וחזר הדין לומר דליכא בנ"ד אלא ס' שבועה דוקא מכח מחלוקת הגדולי' ז"ל הללו בפי' תנאי האחרון הנז"ל וכמו שנתבאר: והנה עם שאיני כדאי להכריע בין הרים גדולי' ז"ל הללו איזה מהם פירושו עיקר מ"מ האמת אגיד ולא אכחד שנלע"ד עיקר כפי הרב מהרא"ל ז"ל הנז"ל דהוא יותר מרווח ומשמעותו ניכר יותר בריוח דהכי ובמקום אשר יטה לשניהם לא קאי אלא על דירת הבתים והחצרות לדמשק עצמה דוקא והם שני תנאים גמורים הא' שהדירה תהיה פה דמשק יע"א ולא יוכל להוציאה למ"א אפי' לשוין כלל וגם תנאי שני על דירת הבתים והחצרות שידורו במקום אשר ייטב לב' שלא יוכל לדור בבית וחצר שאינו הגון לאשתו וגם היא אינה יכולה לכוף בעלה לדור בחצר ובית שאינו הגון לו כי אם במקום אשר ייטב לב' דווקא דהשתא שפיר אצטריכו שני התנאים הנז"ל. ותרוויהו צריכי למכתבינהו ואז אתי שפיר טפי האי ר"ו של ובמקום וכו' דהוא תנאי כ' נוסף על תנאי הראשון וכאלו אמר בפי' הדירה וכו'. ואם במקום וכו' וכמובן משא"כ פירוש הרב מהרמ"ג ז"ל הנז"ל זוהי שקשה טובא דא"כ לא היו צריכים לתנאי קמא שהוא הדירה פה דמשק כלל כיון דבלאו"ה אינו יכול להוציאה מעירה אם לא למקומות השוין ומסתמא כל אדם אינו מניח עיר מולדתו והולך לדור במ"א אם לא דביש ליה בעירו ובעיר אחרת דכוותה מצא פרנסתו ברייח הא לאו"ה לא וא"כ לאיזה צורך התנאי הראשון הנז' הא בתנאי הב' לחודיה הוה סגי דכשהוא אומר הדירה במקום אשר יטב לשניה' הוה שמעינן דדוקא היכא דדחיקא ליה שעתא באתרייהו ובמקום אחר ימצא מנוח אשר ייטב לשניהם מצי לדור שם ואין אשתו יכולה לעכב על