פני יצחק חלק ב קיג

שו"ר להרב מהר"א דיין ז"ל בספרו הבהיר הולך תמים ופועל צדק בתשו' סי' א' שנשאל במי שרוצה ללכת לא"י ת"ו ואשתו אינה רוצה והאריך בזה טובא ועמד ברוב ככל. דברי הפוס' ז"ל הנז"ל יעש"ב נפלאות מתורתו וסהדי במרומים שלא ראיתיו עד הנה והנה מקום אתי לעמוד בכל ד"ק ברם אין הפנאי מסכים עמדי כעת ואכמ"ל: ואחרי כותבי כ"ז את זה ראיתי להר' כפי אהרן נר"ו הנד"מ בא"הע סי' י"ב תשו' ארוכה לה' מהרמ"פ נר"ו כנדון כזה והאריך בעיקר המשנ' דתני ג' ארצות וכו' ועמד ג"כ ע"ד הרא"ש והטור ומרן שבסי' רנ"ד. הנז' דהוו הפך דעת הת"הד ז"ל ואייתי גם מ"ש הרב דברי מרדכי והנוב"י ז"ל הנז' וגם הוא נר"ו דחאם ומדיליה יצא לחלק חילוק אחר מנדון הרא"ש לנדון הת"הד ז"ל יעש"ב ושם בסי' י"ג עמד ע"כ ד"ק ה' כפי אהרן נר"ו ודחה חילוקו דלא ניתן ליאמר בדברי מרן ז"ל גם דחה חי' הרב כ"מ שלטון ז"ל בב' ידים וסו"ד אסיק וז"ל והיותר קרוב אצלי היות דעת מרן. גם בש"ע מבואר דלא כת"הד מכח הך תשו'. הרא"ש ואפשר דמ"ש בסי' ע"ה בב"י ע"ד הת"הד דאין נ"ל דבריו עיקר סמיכתו היתה על תשו' הרא"ש ומבוארים דבריו הפך ת"הד כי באמת דכל החי' שנאמרו לעיל אין בהם כדי שביעה כי היכי דלא ליסתרו דברי הרא"ש לד' הת"הד ופשטן ש"ד ממשמשים ובאים דפלגן בהדייהו ונמצא דדעת מרן בב"י ובש"ע דלא כת"הר עכ"ל הנה מבואר בד"ק כמ"ש בעניותי ועלץ לכי שנתכווננו בזה. לדעת אחת ומ"ש דמרן בב"י עיקר סמיכתו היתה וכו' כבר קדמו בזה הרב ב"מ שלטון ז"ל בסי' ט' הנז' שכ"כ להדיא ע"ר מרן דכל חיליה הוי מתשו' הרא"ש הנז"ל. וכבר הוא נר"ו הזכיר לס' הרב. ב"מ שלטון לעיל. מזה ומה בא לחדש דבר מעתה עוד. ראיתי להרב הנז'. נר"ו שהעיר ע"ד הרבנים משכ"הר ודעימיה וע"ד מהר"י עייאש. ז"ל מדברי מרן בב"י וכו' יע"ש ואנא עניא כבר כתבתי מה שנלע"ד ביה דאינו רחוק לומר דהאי כללא דאית לן אנן דקבלנו. הוראות מרן גם במ"ש בב"י. אינהו בדידהו לית. להו כיון דאשכחן דקרו עליה ערער הא"ח ז"ל ועז"ל ועל מ"ש מרן בש"ע סי' קנ"ד אפ' דס"ל כחד מהנהו חי' שכתבו הפוס' ז"ל ובהכי לק"מ עלייהו וכמדובר אחת למעלה: תו חזיתיה להרב הנז' שהביא לנו מ"ש הוא עצמו בתשוכה אחרת דכל כה"ג שכותב מרן בב"י ע"ד איזה פוס' שאין דבריי נראין לו ובש"ע משמיט הדין ההוא לגמרי במח' הוא שנוי אי חזרה הוי או לא ובזה תריץ יתיב דברי הרב משכ"הר וכו' דס"ל דחזרה הוי וכו' יעש"ב: ואחהמ"ר אין דבריו נראים בעיני כלל בפרט זה דלדידי הדבר פשוט אצלי דבכל מקום שכותב מרן בב"י ע"ד איזה פוסק שאין דבריו נ"ל כה"ג דנ"ד שכתב. בסימן ע"ה באבן העזר ע"ד הת"הד ז"ל ע"ז וכן כתב בסימן ת' מא"הע ע"ד מהרי"ק ז"ל בדין תוספת שבזמנינו יע"ש. וכן ההיא דח"מ סי' ע"י אשר הביא הוא נר"ו וכמו כן בכ"מ שכותב מרן ז"ל בב"י אתה חיליין דין מדעת עצמו בלשון ונ"ל וכו' כדאשכחן למת כב"י שכ"כ בדוכתי טובא ג"ז הוא פסק הצכה גמור שפוסק מרן בב"י ואפי' שהשמיטו בשדע לית לן כה לדידן שקבלנו הוראותיו גם במ"ש בב"י הכי נקטי' כמ"ש כב"י דמה שהשמיטו בש"ע שוא משום דאין דרכו של מרן בש"ע להעלות על ש"אט חילוקי דינים מדעת עצמו לרוב. הפנוה רק: אאא מעלה ע"ש דינים שפסקו עמודי ההוראה ושאר הראשוני' ודל ותל"מ כידוע ולא נכנסי דיציט שפוסק בב"י מדעת ענמו בכלל מ"ח האחרונים א"ל שהביא הרב י"מ ז"ל בכצלי הש"ע דהתם עסקינן על איזה דינים וסכרות שמביא בסתם בכ"י מהראשונים ומשמיטם בש"ע כזה הוא דאיפליגו הא"ח ז"ל אי חורה היי או לא כמ"שיר המעיין בדבריהם ז"ל בסם במה שפוסק מרן להדיא בכ"י כגוונא דנ"ד ודכוותיה כנז"ל כהא כ"ע מודו רלאו חזרה הר במה שהשמיט' בש"ע מאחר שכבר גילה דעתו בכ"י דהני ש"ל למר וככר קבלנו הוראותיו אפי' במ"ש בכי כא"ל ואני תמיה טובא על הרב המ' נר"ו דלדידיה ק"ט דלפי דעתו א"כ היכי משכחת לה האי בללאארכתבי הא"ח ז"ל דאנן בדידן קבלנו הוראות מרן א אבמ"ש בב"י כח"ל ושהכ"י עיקר כנז"ל לדידיה היכי משכדל האי כללא לסברת הפוס' דס"ל דכיון שהשמיטה בש"ע הדר ביה אלא ודאי האמת יורה דרכו דהאי תרי כללי האי לחודיה קאי והאי לחו"ק ולא נגעי ולא פגעי זב"ז כצל וכמ"ש בעניותי וברור:. ' ראיתי להרב המ' נר"ו שם שיצא לידק בדבר חדש כדעת מרן ז"ל שכתב דעל מבוכה זו ישכו והעלו דאין לזוו מקבלת מרן אפי' אם המנא ימצא איזה פוסקים מגדול. הראשו' אשר עלו לנו אחר. זמן מרן ז"ל הפך דעתו לא אמרי' אלו היה רואה מרן ד"ק היה חוזר בו אף כי להתופסים דגל הק"ל משתמשים הרבה מזה מ"מ לנו שקבלנו דעת מרן לא יועיל זה וכו' עכ"ל יע"ש ואם בזה לענ"ד אין זה אמת כלל דלא עדיף מרן ז"ל מכל שאר גדולי הפוס' המפורסמים דאמרי' בהו אלו היה רואה וכו' ואי הוה שמיע ליה הוה הדר ביה וגם במרן אמרי' הכי דמאי שנא ומאי אולמיה ופוק חזי ההוא כללא דחדית לן הגאון מהריט"א ז"ל בשמחת יו"ט סי' א' ד"ט ע"א בדעת עליון מרן ז"ל והרב החסיד ראש"ל רב אג"ן ז"ל בחוקי חיים דנ"ט יע"ש דעיקר חילוקם והכלל שלהם הוא הוא ג"כ מן השורש והכלל הנז' דאלו היה רואה ושמיע ליה ואלו היה עומד וכו' הוה הדר ביה כיעו"ש וגם ספר בדק הבית למרן ז"ל יוכיח דראה בה מר שלא ראה בב"י ולפעמים רבים חוזר בו מרן בבד"ה ממ"ש בב"י כידוע ואם כת הפוס' דס"ל על הסברות שמביא מרן בב"י בסתם והשמיטם בש"ע דאמרי' דחזר בו טעמייהו הוא משום דאמרי' דבתר הכי דאה מרן ז"ל חולקים על אותה הסברא שהביאה בב"י בסתם ומשו"ה חזר כו והשמיטה בש"ע מאחר שראה שאינה מוסכמת וכו' הוא הפך ממש ממ"ש הרב הנז' נר"ו בכללו הנז' גם טעמו דיהיב לן הרב הנזכר הוי במה שראו עיני קדשו וכו' אין בו טעם לשבח כלל דלא עדיף מרן גופיה מגברי רברבי דאתי