פני יצחק חלק ב קד

כידוע וא"כ ה"ן בנ"ד שהמחילה שלה הייתה ע"י פיתוי והטעהה מהקרוב לבעלה. ואינו רחוק שיהיה אותו קרוב מלומד מבעלה להטעותה ולפתותה למחול לו יותר מחצי כתובתה ודאי דל"מ מחילתה מכח התנאי ג"כ וכמ"ש מר"ן ז"ל בתשו' א"הע דיני נישואין סי' ד' וז"ל ומ"מ אם מנהג פשוט וכו' לכתוב בכתו' תנאי שלא יוכל לפתותה למחול ואם מחלה לא יהיה מחול וכו' וא"כ אין מחילתה כלום אע"פי שי"ל גמגומי דברים על מי שעבר ופיתה את אשתו אם אותה מחי' בטלה מפני תנאי. זה דאכ"ל מחי' קיימת דהיאך אדם מתנה דאם ימחול לא הוי מחי' מחי' אם כפי הדין הוא מחי' ואפשר דבקניין מצי לסלוקי נפשיה מההיא מחי' וכו' מ"מ בנד"ז בלאו"ה יל"ח ולו' דאין ענין אותו תנאי לכאן דבאותו תנאי לא מיעט אלא שלא יפתנה למחול אבל אם היא תבא ותמחול מעצמה אינו בכלל ובנ"ד משמע שהוא לא פיתה למחול אלא אדרבא היא פיתתה אותו למחול לו כדי שלא ישא אחרת עליה וא"כ פשיטא שאין זה בכלל התנאי עכ"ל יע"ש: הרי להדייא מבואר בדברי מר"ן ז"ל הללו דבכל כה"ג דנ"ד דהמחי' שלה אדרבא היא כדי שישא אא"ע ויוכל לגרשה באיזה עת וזמן שירצה וע"י פותוי וקטטות ומריבות כמ"ש העדי' בתחי' הצעת דבריהם בשטר המחי' הנז' וכהודאת הקרוב הנ"ל ודאי דל"מ מתחי' כלום וכמבואר ועם דמרן ז"ל גמגם בתנאי זה דהיאך אדם מתנה דאם ימחול ל"מ אם כפי הדין מהניא מח"י מ"מ כתב עוד דבקנין מצי לסלוקי נפשיה מההיא מחי' כנז"ל ועם שכ' זה מרן בלשו' אפשר מ"מ כבר כ' הפוס' הא"ח ז"ל דאפ' שכות' הפו' ז"ל הוא בודאי וכמ"ש אני עני בזה קצת במ"א ושם הבאתי מ"ש בזה הרב הגדול מופת הדור מהרח"ף ז"ל בנשכ"ח יע"ש ואכמ"ל: וראיתי להרב תורת חסד ז"ל בתשוב' סי' פ"א ופ"ב ופ"ד שרמז בש"ות מרן ז"ל הנ"ל וכתב עליו וז"ל ואע"פ שמהרי"ק נסתפק בדין זה אי מועיל זה התנאי ונראה מדבריו שכ"ן לו עיקר שמועיל לבטל המחי' אין זה מספיק ממ"ש בע"הת משם העיטור דל"מ תנאי כה"ג וכיון שכן אכתי לא נפיק מידי פלוגתא עכ"ל יע"ש והנה משה"ק ע"ד מרן ממ"ש בע"הת משם העיטור בדין מוכר שט"ח לחבירו דקי"ל דאם חזר ומחלו מחול וע"ז כתב העיטור דאפי' התנה עמו שלא יוכל למוחלו ל"מ תנאה ומצי מחיל יע"ש וראיתי שכן פסק מרן ז"ל גופיה דין זה עצמו בש"הט סי' ס"ו סכ"א יע"ש ובב"י שם כתב הטעם העיטור בזה הוא משום דא"א ל להתנו' שלא יוכל לעשו' מה שהוא יכול לעשות יע"ש והיינו ממש כמ"ש בתשו' הנ"ל בגמגומו הנ"ל ואולם אכתי מצ"ל דלא מיירי בע"הת והעיטור והטור ומר ז"ל בדין הנז' כי אם התנה עליו בלתי קנין שלא יוכל למחול אכן אם קבל עליו בקנין שלא יוכל למחול אפשר וקרוב לודאי דכ"ע אזלי ומודו דבקנין מצי לסילוקי נפשיה וכמ"ש מרן ז"ל בתשו' הנ"ל וכנז"ל וכן מוכח מלשון מרן ז"ל שבסי' ס"ו סכ"א הנ"ל דבלתי קנין איירי דתחי' כתב וז"ל או יקבל עליו הלוה בקנין וכו' ושוב כתב ואפי' אם התנה עמו שלא יוכל למחלו אם מחלו מחול ואי איתא דנ"ז בקנין איירי הול"ל לההיא ואפי' אם התנה עמו בקנין כמ"ש בתחי' יקבל עליו הלוה בקנין וכו' כנ"ל אלא ודאי צ"ל דבתנאי זה לא מיירי בקנין כלל וכמדובר ובכן אין מקום עוד לענ"ד לקוש' הרב ת"ח ז"ל בראייתו שהביא ממ"ש העיטור לדחות דברי מרן ז"ל שבתשו' הנ"ל דבנקל י"לד וכמדובר: ואין להק' ע"ז דאי איתא דדינא הכי הוי דאפי' אם מחלה ל"מ מחילתה כנז"ל א"כ למאי הלכתא תקינו רבנן שבועת אלמנה שלא מחלה וכו' כיון דבלאו"ה אפי' אם מחלה ל"מ מחילתה כפי התנאי הכתוב בכתו' כנז"ל דהא ודאי אינה קו' כלל חדא דעיקר שבועת אלמנה הוא משום דחיישי' שמא אתפסה צררי בעלה בחייו ולכך טרם כל משביעין אותה דלא אתפסה צררי ואגב. נמי משבעינן לה בגלגול דלא מחלה וכו' כמבואר מדברי מרן הב"י בא"הע סי' צ"ו וביד אהרן שם הגב"י אות ט' יע"ש וע"ע להרב ערוך השולחן א"הע שם מ"ש בזה יע"ש ואכמ"ל בזה: ועוד דאפי' את"ל דגם שבועה שלא מחלה נמי היא מעיקר השבועה ג"כ כמו שבו' דלא אתפסה צרורי מ"מ לק"מ שכבר נתבאר בדברי מרן ז"ל שבתשו' הנ"ל בחי' הנ"ל דאותו תנאי דלא יפתנה למחול וכו' לא בא למעט דק שלא יפתנה הוא למחול אבל אם היא תמחול מעצמה אינו בכלל וכו' יע"ש כנז"ל וא"כ משו"ה משבעינן לה שלא מחלה מעצמה וכנדון מרן ז"ל הנ"ל או כיוצא בו: ותו דבלאו"ה נמי לק"מ קו' הנ"ל דחיישינן לה שמא מחלה לבעלה כתו' באופן המועיל לפו"ד שלא תתבטל מחילתה מכח התנאי הנז' והיינו בל' הודאה שתודה לפני עדים שכבר נתקבלה כתו' מבעלה ותכתוב לו התקבלתי וכו' כמ"ש הפוס' ז"ל דבכה"ג תועיל מחילתה לפו"ד ואינה מתבטלת משום תנאי הכתו' הנ"ל כמבואר בפוס' ז"ל ועיקר שורשוי ממתני' דכתוב' דד"ן ע"ב והיא כותבת לו התקבלתי וכו' ובש"ס שם דנ"ו ע"א ובפירש"י שם ובפי' הרא"ש בשיטתו בס' אישי ה' ובחי' הריטב"א שם ובמהרשד"ם א"הע סי' קע"ט ובמהרח"ש ק"ע סי' ך' דקל"ו ע"א ובח"ב סי' ך' ובכר"ש א"הע סי' מ"ה ובכנ"הג א"הע סי' קי"ח הגב"י אות ז' ובמ"מ ח"א א"הע סי' ל"ב ובפרמ"א ח"א סי' יו"ד י"א הכ"א עדות ביהוסף ח"ב סי' כ"ח גו"ר א"הע כ"ד סי' יו"ד וט"ו אדרת אליאו סי' י"ב פני אהרץ א"הע סי' ז' חיים ביד הנד"מ יע"ש ד"ק הלא בספרתם ואכמ"ל בזה עכ"פ עלה בידנו ביטול מחיל' האשה הלזו דנ"ד אם מכח התנאי הכ' בכתו' ובכל האמור ומדובר שו"ר להרב כנ"הג ז"ל בח"מ סי' ר"ט הג"הט אות מ' שהק' כזאת משבועת אלמנה למ"ד מוחל חוב שלא הגיע זמנו ליגבות הוי דשלב"ל ול"מ ותי' דשמא מחלה בשבועה דאע"ג דמצד הדין לא קנה חייבת להשלים מכח שבועתה יע"ש ותיר' זה ניתן ליאמר לקו' דילן נמי דשמא מחלה בשבועה וכו' כמובן אמנם לכת הפוס' דס"ל קא"כ שא"כ לא אתי שפיר תי' זה דמרן החבי"ב ז"ל וצ"ל לדעתם ז"ל דתירוצו הכ' שם לקושייתו הנז"ל והוא ז"ל לשיטתיה אזיל דס"ל דחייב להשלים מכח שבועתו כמ"ש הוא ז"ל בכ"מ מע"הג ומתשובותיו דלא כמהריב"ל ודעימיה כמ"ש אצלי במ"א בזה באורך ואכמ"ל בזה וע"פי