פרקי משה על אבות ה:י

ארבע מדות באדם האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית, ויש אומרים זו מדת סדום, שלי שלך ושלך שלי עם הארץ וכו'. אחר אשר הביא מסדר המשנה אופני מיני הפורעניות, להודיע ולהודע איך השם ית' מודד בהם מדה כנגד מדה, כמו שהוכחנו מכל מה שקדם, לקיים מה שנאמר במשנה הראשונה שנברא העולם בעשרה מאמרות להפרע מן הרשעים, להיות עיקר יקר הבריאה, והתכלית הראשון המכוון בה אצלו ית', לתת השכר לצדיקים, כי אף פורענות הרשעים איננו נכסף אצלו ית' מצד עצמו, רק לתכלית טוב כנודע. הביא מסדר המשנה ששה מיני מדות, כל מין מהם ד' מדות, אשר מהם תגלה ותראה תהלת מעלת השלם וחרפת אשפת מורשי לבב הפחות, כי בכל מין מהם יהיה נרשם השלם והפכו והאמצעי ביניהם, כמו שיתבאר בביאור כל מין מהם.

ואמנם הסדר המכוון אצל התנא בששה מינים הללו, לכלול בהם כל חלקי השלמות, הוא כך, כי ראשונה, במין הראשון אשר הוא אצל הקבוץ המדיני וקיומו, שיאות לאדם כפי היותו אדם מחלקי הקבוץ איך שיהיה, ולא כפי היותו בעל דת, הביא ארבע מדות, והוא אומרו ארבע מדות באדם וכו', אשר מהם יראה רושם השלם, והוא החסיד, אשר יאות לקיום הקבוץ המדיני, ורושם החסר ההפכיי לו, והוא הנקרא רשע, ושני אמצעיים כפי אפשרות החלוקה.

ובמין השני, שהוא ארבע מדות בדעות, הם אצל המעלות המדותיות, שהם אחר שלמות השגת הדברים המדיניים, ונתבאר, בדעות הארבע הנז', רושם השלם בהם, והחסר בהם, שנקרא גם הוא רשע, ושני אמצעיים בינוניים כפי אפשרות החלוקה.

ובמין השלישי, שהם ארבע מדות בתלמידים, הם בחלק השלמות, אשר יצטרך אחר קצת מהמעלות המדותיות, קודם השגת שלמות המעשה, על דרך אומרם ז"ל שתלמוד מביא לידי מעשה, ואיננו שלמות העיון, רק התחלה מה אשר יצטרך להישיר אל המעשה, ועל כן כנו אותו לתלמידים באומרו ארבע מדות בתלמידים וכו'.

ובמין הרביעי והה', הם הארבע מדות בנותני צדקה, והארבע מדות בהולכי בית המדרש, ולקח התנא הצדקה במקום כל המצוות, כמו שאצל המעלות המדותיות היה הצדק כולל כל המדות, כן בדרך צדקה חיים נצחיים וכללות כל המצוות, כי להיות רוב המצוות המעשיות נעשות על ידי הממון והנתינה, נלקחו כולם בשם צדקה, ואופן הנתינה והפזור, והוא שלמות המעשה המושג אחר התחלת העיון כנז'. ונסמך לזה הולכי בית המדרש, שהוא רושם השלם במעשה בהישרת השכל הישר אשר קדם במדות התלמידים.

ואחר שלמות המעשה, הביא רושם השלם בעיון, והוא המין הששי מארבע מדות ביושבים לפני חכמים כו', שהם שלומי הדעות, אחר השלמת המעשה, עד שיבואו לגדר העומדים לפני חכמים שלמים, ובהם יורשם השלם בעיונו, אשר הוא כנפה שמוציקה את הקמח וקולט את הסולת וכו', שהוא השלמות האחרון בשכל העיוני, הנה זהו סדר מסדר המשנה, והמכוון אצלו במה שהביא ששה מיני מדות כמדובר, ובכולל הזה, המכוון אצלו בהם יובנו דבריו בהם בנקל, ועם כל זה אנחנו נשוב נבארם אחד אל אחד.

והנה המין הראשון הזה, הוא מבואר, שהאומר שלי שלי ושלך שלך, והיא המדה האמצעית אצל הקבוץ המדיני בכל הדברים אשר הם אצל אנשי המדינה, עם היות שלא יפסד הקבוץ בזה, הנה יתקיים על נכון, כי יולדו מזה ריבות לאלפים ולרבבות בהפרשים אשר יפלו ביניהם, כי כל אחד מהם יאמר על דבר אשר יפול הפרש ביניהם שלי הוא, ועד האלהים יבוא דבר שניהם, ובכן יתרבו הקטטות והמריבות בכל עת ובכל רגע. אך אמנם איננו רע בהחלט, שיפסד הקבוץ המדיני בסבתו, כי כאשר ישתדל כל איש מאישי הקבוץ לשמור חלקו, ושיהיה מבורר ומבואר באופן שלא יפול עליו הפרש, איש על מקומו יבוא בשלום, ועל כן אמר התנא שזו מדה בינונית. אך אמר, שיש אומרים שזו מדת סדום, ויש להם על מה שיסמוכו, כי האומר שלי שלי ושלך שלך אינו רוצה לתת כלל משלו, ויד עני ואביון לא יחזיק, כאנשי סדום, ועם היות שאיננו זה בעצם וראשונה במדה הזאת, שאפשר שאחר שיאמר על דבר שהוא שלו, יתן לעני משלו, הנה זה יקרה על המעט, כי מי שהוא כל כך מצומצם בנכסיו, שאינו רוצה ליהנות מאחר, כדי שלא יהנה האחר ממנו, הנה זה יביאהו למדת סדום, ועל כן גזרו שיש אומרים שזו היא מדת סדום.

ואמנם המדה האמצעית האחרת היא, האומר שלי שלך ושלך שלי, והיא טובה מהראשונה, כי בזה יתקיים יותר הקבוץ המדיני, כי במה שויתר מנכסיו, ואמר שהם של חברו, יהיה סבת ההתחברות, וחברו יתפייס בשיהיה שלו משל חברו, ועל כן אמר, שהאומר כן הוא עם הארץ, והוא השלם במעלות המדות כמו שכתב הרמב"ם ז"ל. ואחר שביאר השתי מדות האמצעיות בין שתי הקצוות בזה, ביאר השתי קצוות, ואמר, שהאומר שלי שלך ושלך שלך הוא חסיד, כי בזה יהיה סבת קיום הקבוץ המדיני לעולם, כי יאמר כן כל אחד מאישי הקבוץ, ולא יפול לעולם הפרש ביניהם, כי אם יעשה כן אחד מהם, הנה מעלתו זאת יחייב לחברו שיעשה גם הוא כן, ובכן יהיו תמיד באהבה ואחוה שלום ורעות.

והמדה הד', והוא הקצה הרע, הוא, האומר שלי שלי ושלך שלי, וקראו רשע, כי הוא סבת הפסד הקבוץ בהחלט, כי יהיה כל אחד מהם גוזל ועושק לחבירו ואומר אין פשע, כי שלו ושל חבירו שלו הוא, וזה יקרא רשע באמת, אצל הנהגת המדינה ולכל דבר.