פרקי משה על אבות ד:י

ולהיות שגזר רבי יונתן שתי גזרות, אחת במה שיקרה לשלם, והיא המקיים את התורה מעוני, והאחרת במה שיקרה לבלתי שלם, והיא מי שמבטל את התורה מעושר, אם בהשגחה ואם בטבע, כמו שהוכחנו, הונח מאמר ר' מאיר, ששם דרך והנהגה ישרה לשלא יבא לבטל את התורה בזמן עושרו, ושלא יבא גם כן לבטלה אחר כך מעוני, אם יבוא לידי עניות. וההנהגה היא בשני חלקי הגזרה, לשלא יבטל את התורה מעושר, ושלא יבוא לבטל אותה מעוני, ועל החלוקה הראשונה, והוא בזמן עושרו, נתן הנהגה טובה, כשימעט בעסק נכסיו ושאר דברים, זולת העסק בתורה, כי מזה יתחייב מצד ההרגל שלא יבטל את התורה מעושר, כי העסק הרב בעושרו ובנכסיו, הוא הגורם בטול התורה, וכאשר ירגיל עצמו למעט בעסק, באופן שהעסק בתורה יהיה על הרוב, הנה יהיה בזה העסק בתורה קיים בנפש, ואמנם לשלא יבטל אותה מעוני, שהיא החלוקה השנית מהגזרה, נתן הנהגה אחרת, והיא שיהיה שפל רוח בפני כל אדם, והיא הנהגה נפלאה באמת, כי האיש אשר היה עשיר ובא לידי עניות, הנה יצטער מאד בעוניו, למה שיהיה קשה בעיניו להיות שפל בפני אחרים, שהיו שפלים ממנו בזמן עושרו. ועל כן להיות הישרתו והנהגתו אל החכם ועשיר כנזכר, אמר, שכאשר ירגיל עצמו בזמן עושרו להיות שפל בפני כל אדם, הנה כאשר יבוא לידי עוני לא יתפעל מהיות שפל בפני חביריו, יען הורגל לזה בזמן עושרו, ובכן לא יצטער מאד בעוניו, ולא יבטל את התורה, והוא טעם נכון וישר.

והוסיף ביאור הסבה אל טוב הנהגתו, באומרו אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, יר', אם אתה מסכים מצד רצונך במשפט שכלך להתבטל מן התורה, הנה יש לך בקרבך בטלים הרבה שהם כנגדך מצד טבעם, והם הכחות הגשמיות כלם, והוא מסכים למאמר רז"ל שאמרו זכה עזר, לא זכה כנגדו, והוא נאמר על החומר, ועל כן אמר, שאם הוא מתבטל מן התורה, שנפסד משפט השכל וגזר על בטול התורה, הנה רעתו רבה ומכה בלתי סרה, להיות שיש בטלים הרבה שהם כנגדו, כי בהיות שלא זכה להתגבר על החומר עד ששפט על ביטול התורה, הרי לא זכה, ובזה כחותיו העומדים עמו אויבי איש אנשי ביתו יהיו כולם כנגדו. וז"א יש לך, כלומר, יש אתך בגופך בטלים הרבה אשר בהיות שלא זכית, יהיו כולם כנגדך, והוא מתיישב על נכון.

אך אם עמלת בתורה, והוא שהיה רוב עסקך בה, כי זה יקרא עמל בה, הנה יש שכר הרבה ליתן לך, כלומר, יש בעסקך זה שכר הרבה ליתן לך עוד שכר הרבה בעתיד, והוא המתן שכר. וז"א יש לך שכר הרבה ליתן לך, רוצה לומר, יש לך בהווה, במה שאתה עמל בתורה, שכר הרבה ליתן לך עוד שכר אחר, נוסף על מה שיש לך בהוה, והוא דקדוק נכון, כי יתיישב בזה למה לא אמר ואם עמלת בתורה יתנו לך שכר הרבה, כמו שנזכר בהרבה מקומות.

ואם מאמרו זה על המדה ההשגחיית יאמר, שאם האדם בטל מן התורה יבואו עליו מקרים ובטלים הרבה שירגיש בהם, ויהיו מנגדים לו, וזה לא יבואו מפאת ההשגחה, כי אין רע יורד מלמעלה, רק מצד הסתרת פני ההשגחה, ומצאוהו צרות רבות ורעות. ועל כן אמר יש לך בטלים הרבה כנגדך, יר', כי אתה הסבות שיהיו הבטלים ההם כנגדך, שאם היית עמל בתורה, לא היית מרגיש בהם, ובכן לא היו כנגדך, אמנם אם עמלת בתורה, יגיע לך בכוונה מכוונת בהשגחתו הנפלאה שכר הרבה, כי יש שכר הרבה בכח ההשגחה ליתן לך שכר עמלך בתורה, והוא מתיישב על נכון בין כך ובין כך.