פרקי משה על אבות א:ז

נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע וכו'. הנה השלם הזה בא לבאר מאמר יוסי בן יוחנן רבו כמדובר בביאור הגמילות חסדים. ולעמוד על אמיתת הבנת כונתו ראוי להתעורר בלשונו זה מה שלא ראיתי לאחד מהמפרשים, והוא שהיה לו לומר התרחק משכן רע, כי לשון הרחק הוא יוצא לשני. ועוד ראוי לידע למה בשכן רע לקח לשון הרחקה וברשע לשון התחברות, ובראשון בלשון חיוביי ובשני שולליי.

אך הכונה לדעתי היא, אם נקח מלת הרחק שהיא כמו התרחק כפי דרך המפרשים, כי להיות שאין צריך שיזהיר לאדם שילך לשכון בשכונת הרשע שכל אדם נזהר בכך ואף הרשע לא יבחר בשכונת רשע אחר שהרשעיות הם משונות כנודע שהם כנקודות היוצאות מהמרכז שהם רבות בב"ת ומשתנות זו מזו במקומם, ומי הוא זה ואיזה הוא שיבחר לשכון בשכונת הרשע שלא יגיע לו ממנו שום תועלת. אך יקרה שיבוא הרשע בשכונתו או שמתחלה היה אדם טוב בהיותו שכן לו ונתקלקל ונפסד והיה רשע, ולכן הוצרך להזהיר בלשון חיובי כי תקראנה אותו כאלה יתרחק ממנו. ואמנם אם מלת הרחק היא כמשפטה יוצאת לשני אמר כי להיות שגם זה אין צריך הזהרה כי כל איש אשר בו לב לדעת יתרחק מאד מהשכן רע כאשר ירגיש ברשעתו, אך בהיות שמאמר השלם הזה בא על מאמר יוסי בן יוחנן כאמור שהזהיר שיהיה לו בית פתוח לרוחה להתאכסן שם העניים, השלים הזהרתו עוד נתאי הארבלי שכאשר יהיה מוכרח לעמוד בשכונת הרשע כל זמן היותו שם שיזהר הבעל הבית ההוא להרחיק את הבאים אל ביתו להתאכסן שם משכן רע שהם לא ידעו ולא הכירו השכנים להיותם באים מחוץ, ועל כן צריך להרחיק אותם משכן רע. והוא כאלו אמר שאין צריך לומר שלא יעשה הבית ההוא במקום שיש שם שכן רע אלא אף אם יבוא מחדש שם שכן רע ירחיק האורחים הבאים אל ביתו מהשכן הרע. כי להיות שלא ידעו בשכן ההוא ולא יכירוהו האורחים יגיע להם ממנו נזק גדול מה שלא יגיעהו למכירו.

ואמנם הזהיר לו שהוא לא יתחבר לרשע בשום צד ואופן התחברות אף שיהיה לפי שעה, כי יגיע לו ממנו נזק בחברתו. ואמנם לא אמר ברח מחברת הרשע או התרחק מחברתו בלשון חיובי לפי שכאשר יתחבר הרשע לאיש שלם שתבא התעוררות החברה מפאת הרשע אז יהיה הרשע תפל שהוא המתחבר והשלם הוא אשר אליו יתחבר ואז ראוי לקבלו אולי יחזירהו למוטב והיא מצוה רבה לעשות נפש אחת מישראל, ועל כן הזהיר שההתחברות עם הרשע לא יהיה באופן שהוא יהיה המתחבר אליו כי אז יהיה הוא התפל והרשע הוא העקר אשר אליו יתחבר, יען לא באתה תנועת ההתחברות מהרשע. ובכן יגיע לשלם נזק מחברתו בלי ספק וז"א ואל תתחבר לרשע, ר"ל, לא תהיה אתה המתחבר אליו כאמור, והוא דקדוק נכון.

והזהיר על דבר שלישי שהוא טעם נכון לשתי ההזהרות הנזכרות גם יחד באומרו ואל תתיאש מן הפורענות וכו', ע"ד שפירשו הרמב"ם ז"ל שהוא הפירוש הנכון והוא על עונש הרשעים, ואמר שלא יתיאש מעונש הרשעים בעה"ז כי זה יגרום לו להתחבר עמהם בסחורה או בדבר מה לפי שעה בראותו שהשעה משחקת לו, וכן זה יגרום לו שלא יצטרך להרחיק האורחים משכונת הרשע בחושבו כי לא יגיע להם נזק משכונתו בעודם שם יען הוא מוצלח בנכסיו. אך כאשר ידע שאפשר שפתאום יבוא אידו אז לא יתחבר עמו אפילו לפי שעה, כי מי יודע אם יבוא אז העונש ויבוא זה ויאבד את זה. וכן אפשר שהאורח ההוא יאבד בשכונת הרשע בבוא כשואה פחדו כי אוי לרשע ואוי לשכנו, על כן הזהיר ואל תתיאש מן הפורענות והוא עונש הרשעים כנז' שהוא טעם לקיום השתי הזהרות הנזכרות כמדובר.