פרקי משה על אבות א:ב

שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה, הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד וכו'. הנה הזכיר היות שמעון הצדיק משיירי כנסת הגדולה יען גם הוא דבר ג' דברים כוללים כראשונים אשר אמרו אנשי כנסת הגדולה. ולהיות שאנשי כנסת הגדולה באותם הג' דברים שאמרו הוו מתונים בדין וכו' כולם היו אצל קיום והעמדת התורה סתם שהוא כנוי אל החלק העיוני, רצה לבאר עוד שמעון הצדיק ע"ה שלא יספיק לשלמות תמימות האדם החלק העיוני אם לא יצטרף וישתתף עמו חלק המצוות אשר בין אדם למקום והיא אשר תקרא עבודה, וחלק המעלות המדותיות כמו שהוא הנדיבות והשוע ודומיהם שהם בין אדם לחבירו אשר יכללם כלם תואר גמילות חסדים. כי בזה יתקיים הקבוץ המדיני כלו אשר בקיומו יתקיים העולם על עומדו. והוא אומרו הוא היה אומר על ג' דברים העולם עומד וכו'. ועל כן הזכיר שהיה משיירי כנסת הגדולה להורות שבא להשלים מאמר אנשי כנסת הגדולה ולהוסיף על מאמרם כנז'.

ואפשר שאומר על ג' דברים העולם עומד רצה לומר כי להיות שלא רבים יחכמו ואין הכל יכולים לעסוק בתורה, וגם יש מהאנשים שאינם יכולים לקיים הרבה מן המצוות שיהיו להם מעיקים מחוץ מצד הזמן או מצד המקום או מצד מקרים או חלאים באים עליהם, על כן כדי שלא יתיאשו ההמון מהטוב המקווה אמר שלא על דבר אחד לבד העולם מתקיים עד שיהיו צריכים כלם לעשות הדבר ההוא רק על ג'. ועל כן קצת מהם יעסקו בתורה וקצתם במצוות וקצתם בגמילות חסדים באופן שע"י כלם יחד יתקיים ויהיה העולם עומד, והיה מאמרו זה הקדמה מה למה שיבא במסכתא הזאת מהמוסרים וההזהרות על גמילות חסדים ועל התורה ועל העבודה, והוא יסוד מוסד לכלם כמו שיתבאר עוד בס"ד.