פרקי משה על אבות א:יח

רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת וכו'. הנה המאמר הזה הושם בחתימת הפרק הראשון להיות האומר אותו אחרון בחתימת חכמי המשנה עד רבינו הקדוש שחבר את המשנה, כי זה רבן גמליאל היה אביו של רבי ונסתם במאמרו הפרק להיותו כולל בו כל מה שנכלל במאמר כל השלמים הקודמים אליו. כי כמו שהושם מאמר שמעון הצדיק בתחלתו ליסוד מוסד כולל כל אופני מיני השלמיות כן הושם בחתימתו מאמר השלם הזה כולל כל הכונה סביב. וזה כי השלמים הקודמים מהם שמו המשפט והדינים בחלק השלמות כמו שהרחיב הרבור יהודה בן טבאי אל תהיו כעורכי הדיינים וכו' וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך וכו' וכן שמעון בן שטח אמר והוי מרבה לחקור את העדים וכו' ומהם שאמרו שאין ראוי לעשות עקר מזה כמו שאמר שמעיה אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכו'. ומהם, והם האחרונים שאמרו שהעקר הוא השגת השלמות מצד עצמו והוא האמת שהוא שם כולל לתורתנו הקדושה כללותיה ופרטיה והם החלק העיוני והמעשי. ומהם והם היותר אחרונים שבכלם אשר הפליגו בשבח המדות אשר בין אדם לחבירו אשר יכלול אותם הסבלנות כמו שביארנו והוא תקון הגוף אשר בו נשלם הפרק במאמר שמעון בנו של רבן גמליאל שאמר שנתגדל בין החכמים ולא מצא לתקון הגוף טוב מהשמיעה מהחכמים וכו'. ועל כן סתם וחתם הדברים רבן שמעון בן גמליאל בשלשתם לקיום הקבוץ ואלו ואלו דברי אלהים חיים, ואינם השלשה דברים שזכר שמעון הצדיק כמו שחשבו קצת כי אותם הם חלקי הלמוד ואלה הם חלקי הקבוץ המדיני אשר בהם יתקיים, ועל כן אמר שעל שלשה דברים העולם קיים, כלומר, על השלשה דברים אשר נרמזו בדברי החכמים הרשומים לעיל, מתקיים העולם, והוא קיום הקבוץ המדיני על נכון.

והנה על המשפט, והוא הרבנות והדינים הנזכרים, אמר על הדין, כי אם לא יהיו דיינים ושופטים בקבוץ המדיני במהרה ינתק ויפסד, וכן על האמת, והוא שלמות התורה שהוא העקר בעיון ובמעשה שהם נכללים בשם אמת. ועל השלום והוא כנוי אל המדות הטובות אשר עקרם הסבלנות והכלל העולה מהם הוא שלום האישים זה עם זה כנודע ועליו אמר ועל השלום וכו'. והנה השלשה דברים האלה מתחייבים האחד מהאחר כי בהיות לקבוץ המדיני משפט וצדק אמת מארץ תצמח וכאשר תמצא האמת ימצא השלום בלי ספק.

ולהיות עקר יקר תפארת כונתנו בביאורנו זה לתת סדר בקשר אמיץ בכל מאמרי השלמים האלה בכל פרק ופרק מהמסכתא הזאת, כי לא סדרם רבינו הקדוש על צד הקרי וההזדמן, ורצה בדבריהם הנאמרים באמת ובתמים מסכימים אל הכונה הנכונה הכוללת בתחלת תהלת מחשבתו, על כן אמרתי גמרתי בלבי לכתוב בסוף כל פרק הסדר הכולל בכל הפרק למען ירוץ כל חרוץ הקורא בו.

והנה בפרק הראשון הזה אחר אשר הוזכר סדר הקבלה במשנה הראשונה עם מאמר אנשי כנסת הגדולה אשר היה צורך גדול ממנו אחר אשר ראו שנתמעטו הלבבות כמו שביארנוהו, הושם ליסוד מוסד תחלת תהלת רושם השלמות בכל חלקיו כולל לכל המסכתא, אף כי לכל הפרק, מאמר שמעון הצדיק ואחריו ג' מאמרים יקרים מבארים השלשה חלקים אשר ביאר שמעון הצדיק והם מאמר אנטיגנוס איש שוכו אשר ביאר חלק העבודה, ויוסי בן יועזר אשר ביאר חלק התורה, ויוסי בן יוחנן אשר ביאר חלק הגמילות חסדים כמו שנתבאר בדבריהם באר היטב. ואחריהם שני מאמרי יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי אשר הרחיבו עוד הביאור על מאמרי רבותם יהושע בן פרחיה בענין קנין התורה אשר דבר בו יוסי בן יועזר, ונתאי הארבלי הרחיב הביאור בענין הגמילות חסדים אשר דבר בו יוסי בן יוחנן רבו כאמור. ואחריהם שני מאמרי יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, כי יהודה בן טבאי בא לגדור גדר בדברי יהושע בן פרחיה רבו ושמעון בן שטח הרחיב מחנה מענה לשון להבנת כונת יהודה בן טבאי חבירו, ואחריהם הובאו שני מאמרי שמעיה ואבטליון, כי שמעיה האריך מענית חנית לשונו על דברי יהודה בן טבאי רבו פן יחסדהו שומע בהיותו סומך על המבין ויבין הפך כונתו. ואבטליון גם הוא למה שראה דברי שמעון בן שטח רבו שקצר בלשונו ולקח החלק תמורת הכל, הרחיב עוד ביאור הענין הכולל אשר נכלל בפרטי הנרשם מפי רבו. ואחריהם הושמו שני מאמרי הלל ושמאי אשר קבלו מהם, ולמה שראו ששמו כל מגמתם הקודמים אליהם בדרישת הצריך לקיום הקבוץ המדיני, גלו דעתם שעקר יקר בקשת דרישת השלום הוא השגת שלמותו מצד עצמו, והלל ביאר היותו בתורה, והוא החלק הראשון שביאר שמעון הצדיק, ושמאי ביאר היותו בשני החלקים האחרים והם העבודה והגמילות חסדים. ואחריהם הובאו שני מאמרי רבן גמליאל ושמעון בנו לקיים את כל תוקף דעת שמאי אשר שם עקר יקר השלמות בחלק המעשי במדרגת תכלית אל החלק העיוני בביאור הדרך המביא אליו על נכון. ובחתימת סתימת הפרק הושם חותם תעודת חמדת הכונה הכוללת לכל מאמרי השלמים הקודמים במאמר רשב"ג אשר נרשם בו האושר ביושר לקיום העולם והקבוץ המדיני ושלמות האדם מצד עצמו מסכים מכל צד למאמר שמעון הצדיק דפתח ביה כפי כונתו הכוללת אשר רצה, ונמצא מתחלתו ועד סופו יראת שמים.

ובזה השלמנו מה שראינו לבאר בפרק הראשון בס"ד.