פרקי משה על אבות א:טז

רבן גמליאל אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק וכו'. הנה שני השלמים האלה רבן גמליאל ושמעון בנו קיימו וקבלו עליהם מאמר שמאי בששם לעקר גדול את המעשה, ולהיות שזה רבן גמליאל היה נכדו של הלל לא רצה לחלוק עליו בהחלט רק אמר שבענין התלמוד והם הדינין שהם חלק מהעיון אשר שם אותו הלל ליסוד מוסד יעשה לו רב להורות לו הדין בכל דבר ובזה יסתלק מן הספקות. והוא כאלו אמר עשה לך רב ובזה תסתלק מן הספקות, כי הרב יאמר לך אמתת הדין, וגזרת הלשון כך הוא הסתלק מן הספקות, וזה יהיה בשתעשה לך רב בהם, אלא שהקדים הסבה אל המסובב, וכן הזהירו אצל הספקות אשר יקרו במעשים והוא בענין המעשרות ואמר שלא ירבה לעשר לפי אומד הדעת רק כפי המדה. כי לפעמים יקרה בו הטעות בשיתן פחות מהראוי והוא עון פלילי. ואמנם אמר אל תרבה וכו' להיות שלפעמים יביאהו ההכרח לזה שלא תמצא אצלו מדה או משקל ואז הותר לו לעשר באומד על צד ההכרח, אך שלא ירבה בכך פן ירגיל עצמו בזה האופן ויבא לידי ספק, ולהיות שראוי להסתלק מן הספקות על כן אין ראוי להרבות לעשר אומדות וכו'.