פרקי דרבי אליעזר כב

כְּתִיב: ״וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ״. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא הָיָה קַיִן מִזַּרְעוֹ וְלֹא מִדְּמוּתוֹ וְלֹא מִצַּלְמוֹ שֶׁל אָדָם, וְלֹא מַעֲשָׂיו דּוֹמִים לְמַעֲשֵׂה הֶבֶל אָחִיו, עַד שֶׁנּוֹלַד שֵׁת שֶׁהָיָה מִזַּרְעוֹ וּדְמוּתוֹ וּמַעֲשָׂיו דּוֹמִין לְמַעֲשֵׂה הֶבֶל אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ״.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מִשֵּׁת עָלוּ וְנִתְיַחֲסוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת וְכָל דּוֹרוֹת הַצַּדִּיקִים, וּמִקַּיִן עָלוּ וְנִתְיַחֲסוּ כָּל דּוֹרוֹת הָרְשָׁעִים הַפּוֹשְׁעִים וְהַמּוֹרְדִים, שֶׁמָּרְדוּ בַּמָּקוֹם וְאָמְרוּ: ״אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְטִפַּת גְּשָׁמֶיךָ וְלֹא לָדַעַת אֶת דְּרָכֶיךָ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ״.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: גִּלּוּי בָּשָׂר עֶרְוָה הָיוּ הוֹלְכִין דּוֹרוֹת שֶׁל קַיִן, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים כַּבְּהֵמָה, וּמְטַמְּאִין בְּכָל זְנוּת, אִישׁ בְּאִמּוֹ וּבְבִתּוֹ וּבְאֵשֶׁת אָחִיו, גִּלּוּי בָּרְחוֹבוֹת בְּיֵצֶר הָרַע וּבְמַחְשְׁבוֹת לִבָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ״.

רַבִּי אוֹמֵר: רָאוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁנָּפְלוּ מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָן מִן הַשָּׁמַיִם אֶת בְּנוֹת קַיִן מְהַלְּכוֹת גְּלוּיוֹת בָּשָׂר עֶרְוָה וּמְכַחֲלוֹת עֵינֵיהֶן כְּזוֹנוֹת, וְתָעוּ אַחֲרֵיהֶן וַיִּקְחוּ מֵהֶן נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם״ וְכוּ'.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: הַמַּלְאָכִים אֵשׁ לוֹהֲטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קד, ד): ״מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט״, וְהָאֵשׁ בָּאָה בִּבְעִילָה בְּבָשָׂר וָדָם וְאֵינָהּ שׂוֹרֶפֶת אֶת הַגּוּף. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנָּפְלוּ מִן הַשָּׁמַיִם מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָן, כֹּחָן וְקוֹמָתָן כִּבְנֵי אָדָם, וּלְבוּשָׁן גּוּשׁ עָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ז, ה): ״לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר״.

רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מֵהֶם נוֹלְדוּ הָעֲנָקִים הַמְהַלְּכִים בְּגֹבַהּ קוֹמָה, וּמְשַׁלְּחִים יָדָם בְּכָל גָּזֵל וְחָמָס וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: ״וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים״ וְכוּ', וְאוֹמֵר: ״הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ״.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בְּנֵי אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרׇן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים״. וְאֵלּוּ עַד שֶׁהָיוּ בִּמְקוֹם קְדֻשָּׁתָן בַּשָּׁמַיִם נִקְרְאוּ בְּנֵי אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים״.

רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: הָיוּ מוֹלִידִים אֶת בְּנֵיהֶן וּפָרִין וְרָבִין כְּמִין שֶׁרֶץ גָּדוֹל, שִׁשָּׁה בְּכָל לֵידָה וְלֵידָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶן וּמְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם״.

אָמַר לָהֶם נֹחַ: ״שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וּמִמַּעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים, שֶׁלֹּא יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵי הַמַּבּוּל וְיַכְרִית כָּל זֶרַע בְּנֵי אָדָם״. אָמְרוּ לוֹ: ״הֲרֵי אָנוּ מוֹנְעִים עַצְמֵינוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא זֶרַע בְּנֵי אָדָם״. מָה הָיוּ עוֹשִׂין? כְּשֶׁהֵן בָּאִין אֵצֶל נְשׁוֹתֵיהֶן הָיוּ מַשְׁחִיתִים מְקוֹר זַרְעָם עַל הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא זֶרַע בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה״. אָמְרוּ: ״אִם מֵי הַמַּבּוּל יָבֹא עָלֵינוּ, הֲרֵי אָנוּ גְּבוֹהֵי קוֹמָה וְאֵין הַמַּיִם מַגִּיעִים עַד צַוָּארֵינוּ, וְאִם מֵי תְהוֹמוֹת מַעֲלֶה עָלֵינוּ, הֲרֵי פַּרְסוֹת רַגְלֵינוּ לִסְתֹּם אֶת הַתְּהוֹמוֹת״. מָה הָיוּ עוֹשִׂין? פּוֹשְׁטִין כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם וְסָתְמוּ אֶת כָּל הַתְּהוֹמוֹת. מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הִרְתִּיחַ מֵי תְהוֹמוֹת וְהָיוּ שׁוֹלְקִין אֶת בְּשָׂרָם וּפוֹשְׁטִין אֶת עוֹרָן מֵעֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם״. אַל תִּקְרֵי ״בְּחֻמּוֹ״ אֶלָּא ״בַּחֲמִימוֹ״.