פרחי כהונה פו

פרחי כהונה על יורה דעה שאלה סימן א' נדרשתי לתור ולחפש על ענין איש אחד אשר בא ליטול רשות להיות שוחט עופות בפני עצמו. במקום שאין נמצא שם שוחט בכשרות. כי זה דרכו מידי שנה בשנה ליסע לערי "פראנצא" על המרחצאות. ואי אפשר לו לעמוד כמה ימים בלא בשר. ועם היות שזה האיש שלם במדות וכו'. עכ"ז נמצא בו דבר אשר לא טוב. שהוא עומד ומשרת לפני הממשלה יר"ה. לבקר בספרי "ריזיזטרמא". וכל היום היד כותבת דבר בעתו וא"א לומר ונקה להשמט ביום השבת מהיותו עומד על משמרתו: ומפורסם הוא לכל באי שער עירו. שכותב וחותם מן הבא בידו. כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת ואם אמרנו שזה נקרא מומר לחלל שבת בפרהסייא. מעתה לא הועיל בתקנתו להתלמד להועיל לשחוט בכשרות באשר הלכה רווחת מש"ס חולין דף ד' ופסקה מרן הש"ע ביו"ד סי' ב' ס"ד דהמחלל שבת בפרהסייא הרי הוא כגוי לכל דבריו ששחיטתו נבילה ואפי' אחרים רואין אותו כמ"ש בסעיף א': תשובה כאן היו וכאן נמצאו תלתא ספיקי המסתעפים בענין זה. א'. בהיות האיש הלזה יושב על משמרתו. בחדרי משכיתו. ועוסק במלאכתו. ואין עין כל אדם שולטת בו. מי אמרינן דכיון דכו"ע ידעי בגוויה דהאי גברא שהוא כותב בשבת. מיקרי פרהסייא או לא: ב'. אם תמצא לומר דמיקרי פרהסייא. מ"מ יש להסתפק עוד דילמא לא מיקרי מומר אלא במחלל שבת במלאכה דאורייתא ולא במלאכה דרבנן או לא שנא: ג'. את"ל דדוקא בדאורייתא. צריכין למודעי עוד הפעם אם כתב העכו"ם אסור מדאורייתא. או מדרבנן: ובעזרת צור ישעי אחפש בנרות בספרי דבי ר"ב הפוסקים ראשונים ואחרונים ונדקדק בדברי קודשם כיד ה' הטובה עלי. ואבוא עד תכונת הספיקו הנז' להתירם אחת לאחת בס"ד: וזה יצא ראשונה. מאי דמספקא לן בספיקא קמא. אם נקרא מומר בסתר כבגלוי. נראה להוכיח דבר זה ממאי דאיתא ב"פ בן סו"מ דף ע"ד. וכמה פרהסייא אמר רבי יעקב אר"י אין פרהסייא פחותה מעשרה בני אדם מישראל וכו'. ופריך והא אסתר פרהסייא הואי ומשני אביי אסתר קרקע עולם היתה. ורבא אמר הנאת עצמן שאני וכו' ע"כ. וקשה מאי פריך והא אסתר פרהסייא הואי. וכי היתה נבעלת לאחשורוש בפני עשרה מישראל. אלא ודאי מוכח שפיר. כיון דכו"ע ידעי שאסתר היתה נבעלת לאחשורוש מיקרי פרהסייא. וכ"כ מוהריק"ו שורש ק"ס. וא"כ הוא הדין נמי בנדון שלפנינו. וכ"כ השמ"ח סי' ב' סעיף ט"ז וז"ל וכן המחלל שבת בפרהסייא דהיינו לפני עשרה מישראל, או שהדבר מפורסם. וידוע שיתפרסם וכו' ואפילו לתיאבון. ואפילו ראינוהו מקיים שאר מצות ושחיטה. הרי הוא כגוי ע"כ הצריך לענינינו: ועל דבר הספק השני. אם מיקרי מומר לחלל שבת דוקא בדאורייתא, או גם בדרבנן הנה הפר"ח בקו"א סי' ב' הביא מ"ש הרב בה"י דממ"ש הש"ע בא"ח סי' שפ"ה שישראל מומר לעכו"ם או לחלל שבתות בפרהסייא. אפילו אינו מחללו אלא באיסור דרבנן. הרי הוא כגוי וצריך להשכיר ממנו רשות. וכתב שלפי"ז