פרחי כהונה פה

הרי מדברי הדב"ש נראה לומר דמרן ז"ל חזר בו מהאי דינא שכתב הגאון ולכך השמיטו. וכן כתב הרב פחד יצחק מערכת עיבוד להרב דב"ש לא יקרא תיקון לשמה במה שימתחם אחר שנעבדו שלא לשמן. וכ"כ הגליון מהרש"א משם תשובת חב"י סי' ס"ט שאם נעבד ונגמר ע"י עכו"ם אינו מועיל אם ימתחנו ישראל ויעביר עליו סיד לשמה ע"כ. שנראה דטעם אחד לכולם ז"ל שהוא מפני דמר"ן ז"ל השמיטו מסי' רע"א מוכח דחזר בו: ולולא דבריהם ז"ל נראה לומר דמר"ן ז"ל לא אמר בזה דבר שחזר בו, אלא דמעיקרא לא ציין רק על רבינו הטור ששם מתבאר דין זה. ולא היתה דעתו דעת עליון לומר שיתבאר בש"ע יו"ד סי' רע"א: וכל הרגיל לעיין בש"ע יוכל לעמוד על זה, דבדבר שרומז לעיין בש"ע יכתוב עיין בסתם כמ"ש בהלכות ס"ת סי' רע"ד ס"ו עיי"ש. ובדבר שרמז לטור יכתוב בטור בהדיא כמ"ש באה"ע סי' קמ"א ס"ל ורבות כהנה למעיין עליהם, דנמצא לפי זה מוכח שפיר דמרן ז"ל מודה לתיקון זה שהרי קבעו להלכה בסי' ל"ב וכמ"ש ה' גיליון מהרש"א שם. וכן פסקו להלכה כל נושאי כלי הש"ע שכ"כ הט"ז בס' ל"ב בהלכות תפלין סק"ז ובה' ס"ת סי' רע"א סק"ג והש"ך סי' רע"א סק"א עיין שם: ובר מן דין בנדון דשאילנא עליה. גם אמרנו דמר"ן ז"ל מפקפק בהיתר תיקון זה מדהשמיטו בסימן רע"א בש"ע כמ"ש הדב"ש ודעמיה. מ"מ הרי מצינו דפסק מר"ן בש"ע ה' מגילה סי' תרצ"א ס"א שאין העור המגילה צריך לעבד לשמה. וי"א שצריך עיבוד לשמה וקיי"ל דהסברא הרא' שכתב מרן הש"ע בסתם היא העיקר. והכא הרי סתם דמגילה אין עור שלה צריך עיבוד לשמה. ואף דלכתחלה צריך לחוש לדעת הי"א. הכא הוי ס"ס. ספק שמא מרן מודה לתיקון זה והוי עיבוד לשמה. ואת"ל דמרן מפקפק בתיקון זה הרי ס"למ דלא צריך במגילה עיבוד לשמה. ואם באנו לחוש לדעת י"א דבעי עיבוד לשמה. שמא מרן מודה בתיקון זה והוי ספק ספיקא המתהפך ודו"ק: ע"ה מסעוד הכהן ס"ט אכי"ר: