פרחי כהונה פג

אשר שאלת על ענין שיזדמן לפעמים שיתחילו מקצת מן הקהל להתפלל בלא מנין ואח"כ יבואו להשלים מנין. ונסתפקת אם מותר לומר סדר התפלה בקדיש וקדושה ולהוציא ס"ת וכו': תשובה נראה פשוט דיכולים להצטרף כולם כאחד להתפלל תפלת י"ח בצבור ולומר קדושה וקדיש תתקבל וכל סדר גמר התפלה שהרי פסק מרן הש"ע באו"ח סי' ס"ט אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפ"ע ביחיד שיעמוד אחד מהם ויאמר קדיש וברכה וזהו הנקרא פורס ע"ש ואומר אבות וגבורות וקדושה וזהו הנקרא עובר לפני התיבה הרי אף שהתפללו כבר מ"מ יכולין להשלים מה שחסר להם מה שלא שמעו קדיש וקדושה כ"ש אם עדיין לא התפללו שיכולין להצטרף ולקרות בצבור קדושה וכל הסדר ומה שחסר להם שלא שמעו קדיש וברכו לפי פסק מרן הש"ע יכולים להשלים בדין פורס על שמע ולמסקנת האחרונים אין המנהג לומר קדיש וברכו כדין פורס ע"ש למי שלא התפלל בצבור רק סומכים על מ"ש קדיש בתרא וברכו כמ"ש ס' קל"ג עיי"ש שתקנוהו על איזה יחידים שנתעכבו מלבוא ולא שמעו קדיש וברכו קודם ברכת יוצר כמ"ש ההגה וכמבואר בב"י: ועל השאלה הב' שמציירין צורת המת על מצבת קבורתו דהיינו פוטוגראפי שאינה בולטת הנה כתב מרן הש"ע ביו"ד סי' קמ"א סעיף ד' צורות אדם לבדו אסור לעשות אפילו לנוי בד"א בבולטת כאותם שאורגים בבגד יש מציירין בכותל בסמנין מותר לעשותם ע"כ אלא דהרב יערות דבש בח"א דרוש ב' דף י"ט ע"ב והביאו הפ"ת שם ס"ק ח' שמזהיר מאד שלא להיות בתוך הבית צורה מצוייר בכותל או על הלוח אף דעפ"י הדין אין אסור רק בצורה בולטת מ"מ יש לי זכר וכו' עיי"ש ואף שהרב יערות דבש שכתב כן טעמו ונימוקו עמו כמבואר בספרו מ"מ אין מורין כן לרבים והמחמיר יחמיר לעצמו ועיין להת"ס בחלק ששי שאלה ד' שנשאל בענין כזה שהעמידו צורת אדם בולטת על מצבת קבר איש ישראל והשיב לאסור עיי"ש שנראה מדב"ק דרך דייקא בצורה בולטת, אבל בשוקעת או בסממנין מותר כפסק מרן הש"ע: אשר שאלת עוד ע"ע מלוה ברבית דאורייתא לישראל אם מותר לאכול משחיטתו וכו' הנה כתב מרן ביו"ד סי' ב' סעיף ו' מומר לאחד משאר עבירות א"צ לבדוק לו סכין ולהרמב"ם צריך ודוקא במומר לעבירה אבל מי שהוא פסול לעדות בעבירות של תורה א"צ לבדוק לו סכין אפילו להרמב"ם ע"כ ופי' מרן בי' שם החילוק שבין מומר לפסול לעדות דמומר היינו שמועד לעבור על המצוה בכל עת שצריך ופרק עולה מעל צוארו ופסול לעדות הוי אעפ"י שאינו מועד לעבור אל אותה מצוה. אלא שעבר עליו פעם אחת ע"כ וכ"כ הרשב"א בת"ה וז"ל ומסתברא דמומר לדבר אחד כיון שאינו לכל התורה וגם לא לשחיטה. אלא לאחד משאר עבירות כישראל גמור חשבינן ליה לכל התורה. ומוסרין לו לכתחלה לשחוט בינו לבין עצמו. אפילו בלא בדיקת סכין. אבל הרמב"ם כתב שבודקים סכין ונותנין לו ולא ידעתי טעם לדבריו עכ"ל. וכבר כתב מרן ב"י טעם לדברי הרמב"ם משם פסקי הרא"ש ז"ל דסבר הרמב"ם כיון דחזינן שלתאותו עובר על אחת מן העבירות שבתורה. חיישינן דפקר שלא לטרוח לקיים שום מצוה כהלכתה ע"כ ולענין הלכה כיון דסתם לן מרן בש"ע בדיעה א' שהביא בסתם שהיא דעת הרא"ש והרשב"א הכי נקטינן. ומותר לאכול משחיטתו אפי' בלא בדיקת סכין. אם הוא מוחזק מומחה. ומעתה נבוא לנדון שלפנינו הנה יש לצדד בו צדי צדדין לזכות. א' דלהרמב"ם שהצריך לבדוק לו סכין היינו אם הוא מומר דהיינו שפרק עול המצוה הזאת מעל צוארו. אבל אם עבר עליה רק פעם אחת אינו רק פסול לעדות ומותר לאכול משחיטתו אפילו לדעת הרמב"ם. ב' אינו נפסל לעדות אלא בעבירה על פי שני עדים כשרים שיעידו עליו כמ"ש בחמ"ש סי' ל"ד סעיף כ"ה. אבל עפ"י קול וחשד בעלמא כשר לעדות כמ"ש שם בהג"ה עיי"ש, ג' אפילו בעדים שהעידו על אדם שמוחזק בכשרות שהלוה ברבית לא נפסל שתולים לומר בדרך שאין בו איסור הלוה או שהיה טועה וסבור שאין איסור בדרך ההוא עיין בחומ"ש שם תוס' י"ב: והשתא בהאיש הלזה לא באו עדים ונסתרה עדותן בב"ד שיפסל בכך לעדות. גם לענין למנותו עם הצבור למנין עשרה. כתב מרן באו"ח סי' נ"ה סעיף י"א עבריין וכו' או שעבר עבירה אם לא נידוהו נמנה למנין עשרה. ופי' הב"י דכתיב בעכן חטא ישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא דבקדושתיה קאי. ולא יצא מכלל ישראל עיי"ש. ואשר שאלת עוד הטעם דכתיב ברוב מקומות נער וקרינן נערה תשובה על זה הכי איתא במסכת כתובות דף מ"ד סוף ע"ב אמר ריש לקיש המוציא שם רע על הקטנה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה (דברים כ"ב) נערה מלא דבר הכתוב. פירש"י בכל מקום כתיב נער וכאן כתיב נערה מלא. להוציא את הקטנה. מתקיף לה רב אחא בר אבא טעמא דכתיב בה הנערה הא לאו הכי הוה אמינא אפילו קטנה. והא כתיב ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנערה והוציאו את