פרחי כהונה עה

שרי וכו' אבל הר"פ דמייתי לה לענין אין מטריחין וכו' דילמא הלכה כר"א דאסר וכו' מה נפשך אי הר"פ גריס מותר. אתי שפיר כר"א נמי. ואי גריס אסור היכי משכחת לה דלגבי דבר הנעשה לצורך עכו"ם ולצורך יש' ר"א שרי. ולגבי אין מטריחין וכו' ר"א אסר וכו': ונראה לומר בדעת מרן ב"י ז"ל דנקיט בידיה שני הגירסאות ובשניהם כאחד שקיל וטרי. למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. ותחלת כל צריך אני למודע"י פירוש סוגיית הירו"ש לכל גירסא כדאיתא. והוא דלפי הגירסא הכתובה לפנינו שהעתיק מרן ב"י הר"א אמרה דבר הנעשה וכו' אסור, מפרש לה דשמואל דאפיך אפוי מהנר. היה סבור דהיה מדליקה גם העכו"ם בשביל עצמו. ולהכי שמעינן דדבר הנעשה בשביל עכו"ם ובשביל ישראל אסור. ואתא רבי יונה למימר דאין הכי נמי. לגבי דבר בעלמא הנעשה בשביל עכו"ם ובשביל ישראל אסור אבל לגבי הנר שניא היא דאף אם נעשה בשביל שניהם מותר לפי שאין מטריחין את האדם לצאת מביתו. ורבי אליעזר פליג עליה ואמר דלא שאני לן בין נר לדבר אחר. דבכולהו אם נעשה בשביל שניהם אסור דאם איתא שאין מטריחין וכו' למה הפך שמואל פניו דגם הפיכת פניו הוי טירחא. אלא ע"כ לומר דמטריחין וכו' ורבי יונה מתרץ לה להאי קושייא דר"א כמ"ש ב"י לקמן דאם איתא דמטריחין וכו' אם הדליק בשביל שניהם למה לא נפיק שמואל מההוא ביתא לגמרי ולא סגי ליה למיהדר אפיה. א"ו דלא מטרחינן וכו' והא דאפיך אפוי כדי שיכירו דלאו בגיניה לחודיה אדלקה. ונמצא לפי גירסא זו דגרסינן אסור. רבי אליעזר אסר לגמרי, בין בנר בין בדבר אחר. ורבי יונה שרי בנר ואסר בדבר אחר וכו': ולפי גירסת ספר התרומ"ה והסמ"ג דגרסי מותר. מפרישנא דשמואל דאפיך אפוי היה סבור דבגיניה לחודיה אדליקה. ואחר שהביא שטר וקא קרי איגלאי ליה מלתא למפרע דבשביל שניהם אדליקה ואהדרינהו לאפיה גבי שרגא. ומהא שמעינן דדבר הנעשה בשביל עכו"ם וכו' מותר. ורבי יונה דחי לה דשנייא הא גבי הנר דאהדרינהו שמואל לאשיה גבי שרגא כשהודלק בשביל שניהם. היינו משום שאין מטריחין וכו' אבל בעלמא אסור. ור"א פליג אדרבי יונה וקאמר דלא שנא דבר אחר מנר. דבכולהו אם נעשו לצורך שניהם מותר דאם איתא דדוקא גבי נר מותר משום שאין מטריחין וכו'. למה הפיך שמואל פניו מעיקרא כשהיה סבור דלצורכו לחודיה אדליקה. דגם בזה נימא אין מטריחין וכו' דמה הו"ל למיעבד. אלא ודאי ליתא להא שאין מטריחין וכו' אלא כל דבר הנעשה לצורך ישראל דוקא אסור אבל הנעשה לצורך ישראל ועכו"ם מותר. נמצא לפי גירסא זו רבי אליעזר מתיר לגמרי בין בנר בין בדבר אחר. ורבי יונה מתיר בנר ואוסר בדבר אחר: והשתא עפי"ז רבינו ב"י הרכיב דקדוקו אתרי ריכשי בהנהו תרי לשני. ולהכי כשבא לפרש פלוגתא דר"א אשמועינן דלכל הגירסאות קא פליג ר"א ונקט שלצורך ישראל הדליקה וכו' לא שמועינן רבותא. דאם איתא דאמרינן אין מטריחין וכו' אמאי אפיך שמואל אפוי מהנר. אפילו למאן דגריס מותר. שמפרש דהא דאהדרינהו שמואל לאפיה מהנר. משום שהיה סבור דלצורכו לחוד אדליקה. אפי"ה אמרינן בה נמי דאין מטריחין וכו', וכ"ש בהדליקה לצורך שניהם כפי גירסא אסור וכו': והשתא הכא אתי שפיר מאי דניחא ליה על ספר התרומה והסמ"ג דנקטי הירושלמי לענין דבר הנעשה וכו' דאעג"ב דר"א שרי וכו' דרצה לומר דלפי גירסת ספר התרומה והסמ"ג דגרסי מותר. ואתייא ממילא דר"א שרי בכולהו בין בנר בין בדבר אחר וכו' אפי"ה פסקו לחומרא דחשו לדרבי יונה וכו'. וכוונתו לומר דלא מיבעייא אי הוו מייתו הירו"ש לענין הנר דאין מטריחין וכו' דאין עליהם קושייא כל עיקר. דלדידהו דגרסי מותר. כולהו רבנן שוו בנר דמותר. בנעשה לצורך שניהם לרבי יונה משום דאין מטריחין וכו' ולר"א משום דבר הנעשה וכו' מותר. אלא השתא דמייתו הירו"ש לענין דבר הנעשה וכו' ופסקו כרבי. יונה דאסר יש להקשות עלייהו דילמא הלכה כר"א דשרי. להכי קאמר מרן ב"י ז"ל דאפי"ה לא קשייא עלייהו משום דחשו לחומרא ופסקו כרבי יונה וכו' אבל הר"פ דמייתי הירו"ש לענין אין מטריחין וכו' ופסק כרבי יונה דשרי. קשייא. דילמא הלכה כר"א. דר"ל דהר"פ שלא פירש בהדייא דגריס מותר. ע"כ לומר דלא שינה גירסת הירו"ש וגריס אסור וכו' וא"כ הרי ר"א פליג אדרבי יונה וס"ל דלא אמרינן אין מטריחין וכו' לא שאני לן בין נר לשאר דבר דבכולהו אסור, ומניין לו לפסוק כרבי יונה דשרי. דילמא הלכה כר"א דאסר וכו' ואי הוה הר"פ מייתי הירו"ש לענין דבר וכו' דאסור אין עליו קושייא ג"כ דלפי גירסתו דגריס אסור וכו'. הא כולהו רבנן שוו דאסרי דבר הנעשה בשביל עכו"ם ובשביל ישראל אלא השתא דנקט להירו"ש לענין אין מטריחין וכו' ופסק כרבי יונה דשרי. קשייא ותי' דס"ל להר"פ דלא פליג ר"א אדרבי יונה וכו' ודוק היטב ידיד הקורא נעים לשום עיני שכלך להבין דברי מרן ב"י עם אשר כתבתי בעניותי במעמד שניהם יחד ויאירו עיניך ואל ה' ויאיר עינינו בתורתו הקדושה אנס"ו הצעיר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן ל"ג שאלה נשאלתי מחכם אחד אשכנזי זה שמו רבי אלעזר הארטמאן שבא למח"ק עי"ת תמושנת יע"א. ונתאכסן בבית הח' הש' רבי דוד בן כליפא נר"ו. ועיני"ק ראו מה שנהגו לעשות בע"ש. ששופתין שתי קדרות ע"ג שתי כירות של אש. אחת. למים חמין לעשות ממנו קאפ"י וטי"י. ואחת של תבשיל דאפינ"א