פרחי כהונה עג

כשאנשים ונשים בחדר אחד. אין אומרים שהשמחה במעונו. דאין שמחה כשהיצה"ר שולט ע"כ. ואם זה במזמוטי חתן וכלה. ק"ו בבהכ"נ הקדושה, שעיקר שמחתנו שם להודות ולהלל לה' וכ"ו והנה אנחנו מוזהרים לשמוע קול זמר אשה אפילו שאינה נדה וערוה בשעה שאנו קורין ק"ש ותפלה. כמ"ש באו"ח סי' ע"ה והיינו ע"כ בשמיעת קול פנויה טהורה. דאי בא"א או פנויה נדה. קשה מאי ארייא בשעת ק"ש ותפלה. תיפוק ליה לעולם אסור משום קול באשה ערוה. וכמבואר באה"ע סי' כ"א. והטעם לזה כי אנו מאמינים שכל תפלה או שבח והודאה שנתערב בו מחשבת הרהור לא תעלה במעלות לפניו י"ת ולא תקובל לפניו ויצא לנו זה משמחת בית השואבה. דאמרינן במס' סוכה שהיו מתקנין שיהיו נשים מלמעלה ואנשים מלמטה. שלא יבואו לידי קלות ראש. עיי"ש. וכיון דביררנו דקול באשה ערוה. א"כ הקול מעזרת נשים לעזרת אנשים מעורר הרהור ומבטל הכוונה בתפלה והודאה ולא יקובל לפני שומע תפלה. וכיון שכן ראוי ומחיוב עלינו לשום עינא פקיחא, לבלתי היות שם ערו"ב ביום תת שבח ותהלה להי"ת כי ביאת הקיר'ה לשלו'ם ע"כ תורף דברי הגאון ז"ל ותהלות להי"ת שנתכוונתי לדעתו ה"כ שבכלל דבריו דברינו: ועפ"י מ"ש הגאון ז"ל ישמע חכם ויוסף לקח בנדון שלפנינו שעם היות שמצוה גדולה היא לשמח חתן וכלה כדאיתא בש"ס ברכות דף ו' ע"ב וכתובות דף י"ז ע"א מ"מ להיות שיש שם נדנוד עבירה שמחה מה זו עושה. שהרי אפילו כשיהיו אנשים ונשים בחדר אחד קאמר מר הב"ח שאין אומרים שהשמחה במעונו. אף שאין נשמע קולם לא זמרי נשי ולא עני גברי כ"ש בכהאי גוונא באשה הנצבת בתוך קהל עם להנעים קולה בדברי חשק. דבר פשוט דיצרא דעבירה בוער בקרבם. וערבה כל שמחה. ואדרבה הכא גרע מנדון הגאון ז"ל דהתם כל הנשים עומדות בעזרת נשים ופניהם לא יראו. וקיי"ל דאין יצה"ר שולט באדם אלא במה שעיניו רואות ואפי"ה קאמר מר שהקול ההולך מעזרת נשים לעזרת אנשים מעורר הרהור וכ"ו כ"ש וק"ו הכא שעיני כל העם תלויות אל פני האשה המנגנת להביט ביופיה. דאית בה תרתי לריעותא. עין רואה. ואזן שומעת. ועוד בה דהתם כולם כאחד נותנות תודות והלל לה' דאיכא מיכת אימתא דשמייא. כמ"ש רבינו חידא ז"ל בס' ראש דוד פ' בשלח על ענין שירת עריס וכ"ו דשאני הכא דאיכא אימתא דשכינה עיי"ש, וזאת האשה הבאה לנגן בבהכ"נ היא מדברת בדברי חשק. שבודאי פשוט לדחות באמת הבנין מחשבת פיגול כזה בל יפקד ובל יזכר וה' ינחני במעגלי צדק לאמיתה של תורה החותם ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן ל נסתפקתי במיני פידאוו"ש מעיסה של חטים שמבשלים בקדירה. ונאכלין ע"י כף צריכין נט"י תשובה הנה כתב הט"ז סי' קנ"ח ס"ק ט' על מ"ש מרן הש"ע סעיף ה' דתבשיל מחטים והם נגובים דינו כפירות וא"צ נטילה ע"כ. כתב הט"ז נ"ל דכשמבשלים מיני עיסה במים. אף שיש רוטב שם לא צריך נט"י להעיסה. וזה דומה למ"ש ב"י בשם הר"ן בלשתות מים לא בעי נטילה. משום דלא עביד דנגע במשקין שבתוך הכיס ה"נ בזה לא עברי ליגע בעיסה ההיא ביד. אלא אוכל בכף מתוך הקערה. אבל אם הוא מטוגן. נ"ל דיש לחלק. דאם הוא בחמאה צריך נט"י דחמאה בכלל חלב. והוא א' מ"ז משקין. אבל אם הוא מטוגן בשומן אווז או של בשר. א"צ נטילה. דלאו מ"ז משקין הוא. כ"ז נ"ל ברור עכ"ל נמצינו למידין מדב"ק לענין הכוסכו"ס שמתבשל בהבל הקדירה, ואח"כ שופכין עליו מרק לרככו. דלא בעי נט"י דלא עביד ליגע בו יד אלא אוכלים אותו בכף ואם ימצא שיאכל אותו בידו. בטלה דעתו אצל כל אדם. ועיין לה' בית מנוחה שכתב דמדברי הרדב"ז מוכח. דאפי' אוכל ע"י כף, דבר שאין דרכו לאכול אלא ע"י כף תמיד. צריך נט"י. ועיין עוד שם דעות החולקים על הט"ז בזה. ולענין סופגנין הנ"ק אספנ"ז המטוגנין בשמן. יש לחלק כמ"ש הט"ז לענין עיסה. אם מטוגנין בשמן זית שהוא א' מ"ז משקין. צריכין נטילה. דעבידי ליגע בהם בידים והם מלוחלחין בשמן. ואם הם מטוגני בשאר שמנים א"צ נטילה דלאו מ"ז משקין הם כמ"ש האה"ט שם סק"ח משם הגי"ר ומטה יוסף. הצעיר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן לא למעלת איש נעמ"י. מרגניתא דלית לה טימי. מר ניהו כש"ת רבי יחייא אמסללם נר"ו בעי"ת אוראן יע"א: מה שעלה ונסתפ"ק כבוד מעלתו בענין מנהג העולם שנותנים חתיכות פת לחם על האש עד שמתחרך פניו ואוכלים אותו בטיבול בתוך הקאפ"י. אם פקע מניה תואר לחם ע"י זה שהרי נשתנה קצת מראה הלחם וגם כשמטבלין אותו בקאפ"י נעשה שרוי ודמי למ"ש הש"ע סי' קס"ח סי"ב בפת השרוי ביין וכ"ו ונפקא מינה לענין ברכה אם מברכין עליו במ"מ וברכה אחת מעין ג'. או נימא דעדיין שם לחם עליו ומברכין עליו המוציא וג' ברכות: תשובה הנה נפתח מקור דין זה בפ' כיצד מברכין דף ל"ו ע"א תניא הכוסס את החטה מברך בפה"א טחנה אפאה ובשלה בזמן שהפרוסות קיימות, בתחלה מברך עליה המוציא למ"ה ולבסוף ג' ברכות אם אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך במ"מ ולבסוף ברכה מעין ג' ע"כ ובעמוד ב אמר רב יוסף האי חביצא דאית ביה פירורין כזית בתחלה מברך עליו המוציא למ"ה ולבסוף מברך ג' ברכות. דלית ביה פירורין כזית בתחלה