פרחי כהונה עא

יצא. ולכן כדי לצאת ידי ספק אליבא דכו"ע יברך עליו שהכל. דבדיעבד על הכל אם אמר שהכל יצא. והכא כדיעבד דמי ע"כ תוד"ק: וכשאני לעצמי הדיוט כמו שאמרתי אחר המחי"ר מכבוד תורתו הקדושה לא כן אנכי עמדי. ואם לדין יש תשו' שאעפ"י שכתבתי לעיל משם הב"ח דפסק מרן הש"ע לברך בפה"א נכון והגון לאפוקי נפשין מספק ברכה וכו' שכוונתו למש' בסי' רו' אם בירך על פירות האילן בפה"א יצא. לאו למימרא דעיקר בנין יסודתו סמך על האי מילתא. לא היא. אלא כל טעמו דמרן ז"ל בפסק זה. דאזיל בשיטת תשובת הגאונים וגם הב"ח שכתב כן לא אמר אלא לסניף בעלמא וכמו שהאריך דבריו אח"כ בדעת מרן ז"ל וכו' תדע שהוא כן שהרי ביו"ד סי' רצ"ו סעיף ט"ו בדין כלאי הכרם הביא לשון התוספתא שהביאו הגאונים בתשובה וכמ"ש הר' נשמת אדם הנז' בדעת הרמב"ם ז"ל. ה"נ יש לומר בדעת מרן ז"ל ודאי משמע דקיים ליה בשיטת הגאונים ורשי' ז"ל ופסיקא וברכתן בפה"א. ותו ליכא לספוקי: ועוד יש להשיב דאפילו יהבינן ליה כל דיליה וחש"ל דטעמיה דמרן ז"ל ופסק לברך בפה"א משום פלוגתא דרבואתא. ואזיל לשיטתיה דאם בירך על פירות האילן בפה"א יצא. אדרבה היא הנותנת שאין עוד מקום לחוש להנוסחא אחרת שבהרמב"ם דגריס לא יצא דחזי מרן גברא רבה קמסהיד מרן בכ"מ דקאמר מר שהגירסא שלפנינו בירך על פירות האילן בפה"א, היא הנכונה. מי יבוא אחרי המלך. שאעפ"י שהזכירה בב"י שם שוב אח"כ נתברר לו האמת והזכירה לשבח בכ"מ וכמ"ש הרב יד מלאכי בכללי הב"י והכ"מ אות ו' שספר הב"י חברו מוהריק"א ז"ל בראשונה. ואח"כ חבר חבור הכסף משנה על הרמב"ם וכו' עיי"ש. ומעתה בשיפולי גלימיה גררינן ואל תתהדר לפני מלך כתיב: עוד זה מדבר על מ"ש כמוהרי"ו נר'ו דכדי לצאת ידי ספק לפי הנא' שבהרמב"ם יברך שהכל וכו' הבט ימין וראה מ"ש המט'י סי' ר"ו על מ"ש הש"ע אם הוא מסופק וכו' וז"ל משמע דלכתחלה צריך לברך בפה"א מפני שהוא עכ"פ ברכה פרטית לגבי שאר דברים ולא מהני במסופק לברך שהכל. ודלא כהר"ב עולת תמיד ז"ל שכתב דעדיף טפי לברך שהכל אפילו לכתחלה כדי לצאת ידי נוסחת הרמב"ם דאם בירך על פירות האילן בפה"א לא יצא וליתא לסברא זו. שהרי הכ"מ כתב שם וז"ל מצאתי נ"א שכתוב בירך וכו' יצ"א והיא נכונה יעו"ש דשרירא וקיימא גירסא זו בהרמב"ם ז"ל א"כ אין מקום למ"ש הע"ת ז"ל ונראה דנעלם ממנו לשון הכ"מ ז"ל עכ"ל: גם הרלב"ח בסי' פ"ט פלפל בלשון הרמב"ם ולבסוף העלה שהנוסחא הנכונה בדבריו בירך וכו' יצא. וכ"כ התיו"ט שם והביא ראיה לדברי הכ"מ מלשון רבינו יונה ז"ל שפירש למשנתנו בזה הלשון, בירך וכו' יצא. שגם האילן יונק מן האדמה. ונמצא שבכלל פרי האדמה הוי ולפיכך יצא ע"כ. וזה כדברי הירושלמי דאיתא מ"ד דמתניתין ד"ה היא דפירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן עכ"ל התיו"ט ז"ל. וכן הביא הרב הכנה"ג הגהב"י: ועיין להברכ"י סי' ר"ו אות א' שהאריך בענין זה וכתב הגם דאיכא נוסחאות בדברי הרמב"ם פ"ח דברכות דלא יצא. וכן היתה נוסחת הרשב"א כמ"ש בחידושיו וגם מרן בב"י כאן שנה רבי' נוסחא זו. ולפי"ז סלקי דברי הרמב"ם כהוגן והיו לאחדים מה שפסק הכא ובבכורים דלא כר"י. מ"מ הנוסחא שהביא מרן בכ"מ נראית נכונה. דהכי משמע מפירוש המשנה להרמב"ם כמ"ש מהרלב"ח. וכן נראה מהגמי"י עיי"ש. ובאות ד' שם על מ"ש הש"ע הילכך אם הוא מסופק וכו' יברך פה"א וכו' כתב דהרב ראשון לציון דף יד' חלק ט"ז דיברך קייל"ן כר"י אלא דיעבד עיי"ש. ולי ההדיוט נראה דאין לזוז מדברי מרן וטפי עדיף בפה"א מברכת שהנ"ב דהיא פרטית יותר וזה לא כתב הרב אלא כפי יישובו בדעת הרמב"ם עיי"ש וכבר יש יישובים אחרים בספרי אחרונים ז"ל. ונמצא שאף דעת הרמב"ם אינו מבורר בזה. ולכן העיקר כפסק מר"ן עכ"ל. והביא עוד מ"ש הרב שאגת אריה שבהסכמה מה עלה דאם בירך על פירות האילן בפה"א יצא, וכפי"ז אם מסופק יברך בפה"א כמו שפסק מרן ועיי"ש מה שפירש בדברי רבינו ירוחם שכתב ואם הוא מסופק יברך שנ"ב דהכי פירושו דאם מסופק דאינו לא פרי עץ ולא פרי אדמה אז יברך שהכל. כמ"ש הש"ע בסי' ר"ד: וכ"כ הפר"ח בס' מים חיים על הרמב"ם ה' ברכות פ"ח סעיף יוד' וז"ל בירך על פירות האילן בפה"א לא יצא. כך יש גירסא כמ"ש הכ"מ. ואינו מחוור וכן יש לדקדק משמעתא דצנון וזית בדף מ"ב דאהא דקאמר עולא כשאין ברכותיהן שוות' דה' מברך על זה וחוזר ומברך על זה. ומותבינן עליה מדתניא היה לפניו צנון וזית. מברך על הצנון ופוטר את הזית. אלמא משמע ליה למקשן בפשיטות שאם בירך על פירות האילן בפה"א יצא וכן עיקר. ודו"ק עכ"ל: עין רואה רבים וכן שלימים מתנבאין בסגנון אחד. שהגירסא הישרה והנכונה בדברי הרמב"ם היא בירך וכו' יצא ומעתה מה לנו עוד ליאחז בסבך סברא דחויה שבנוסחא אחרת ולדון בדבר חדש נגד פסק מרן הש"ע ז"ל: ועד אחרן הכבי"ד הרבכמוהרי"ו נרו' במ"ש אפי' מאי דקיי"ל ספק ברכות להקל אפילו נגד סברת מר"ן ז"ל כמ"ש הוי' אמר יצחק וכו' א"כ נדו"ד הרי ישבו פלוגתא וכו' וא"כ מברכינן עליו שהכל דהא כו"ע מודים אם אמר שהכל יפה ע"כ. ולא מן השם הוא זה. דהא לגבי פסק מרן ז"ל ליכא מאן דפליג. דהא קייל"ן אם בירך על פירות האילן בפה"א יצא. ולמה לו להרב נר"ו להכנס בדוחק גירסא אחרת שבהרמב"ם. העומדת לנגדו ועלה ונסתפ"ק בה. וכבר קמו בה רבנן ודחו