פרחי כהונה סד

מסיים פר' ציצית ואומר אמת. וחוזר ואומר בקו"ר הא"א ע"כ. ופסקו בש"ע בהדייא ומאין נמשך טעות בזה. ועוד הרי מוכח שפיר ממ"ש בב"י שם ויש מקשים על מנהג זה שהש"צ חוזר הא"א. מההוא דנחית קמיה דרבה שמעיה דקאמר אמת אמת תרי זימני. ואמר כל אמת אמת תפסיה להאי. משמע שאין לומר תרי זימני אמת אפילו לש"ץ ותירץ דשאני התם שהיה מזכיר אמת תרי זימני בלא הפסק. אבל הכא שחוזר ואומר הא"א שפיר דמי ע"כ. ועיי"ש. דהשתא אם איתא דס"ל להרב"י ז"ל דלא מסיים אני ה' אלהיכם אמת. מאי מקשים על המנהג והרי לא משכחת דקאמרי תרי זימני אמת. אלא ודאי דדברי הרב"י שכתב לעיל שבתחלה מסיים פר' ציצית ואומר אמת הם בדיוק. וכן הרגיש הרב ארץ החיים סי' ס"א בזה יי"ש: עוד כתב הרב פחד יצחק ז"ל שם דליכא למיפרך מההיא דרבי יאודה דקיי"ל כוותיה דבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק וכו' וכמ"ש רבני צרפת כמ"ש בטא"ח סי' ס"ו. שכבר כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' ק"ש דלא יפסיק כדין בין פרק לפרק אלא כמו באמצע הפרק ע"כ ותמיהני על זה שהרי הרא"ש ז"ל נסתפק אם יש לפרש כפירוש הרמב"ם. והכריע מדמפרש בגמ' טעמא משום דכתיב וה' אלהים אמת משמע דלא יפסיק כלל ודלא כהרמב"ם בזה וא"כ למה ליה להרב ז"ל למישבק הכרעת הפוסקים. ולמינקט כדעת הרמב"ם. וכ"כ הב"ח שהרב רבינו יונה והרא"ש הסכימו לפירוש רבני צרפת. והסמ"ק הביא דברי הרמב"ם. וכתב אח"כ והתוספות נסתפקו בזה וסיים הב"ח ז"ל מיהו נראה אפילו איכא ספיקא בדבר זה יש לתפוס לחומרא שלא להפסיק. כ"ש דהני אשלי רברבי לא נסתפקו. ואסרי והכי נקטינן כר"י בעל התוספות. וכן פסק בש"ע עכ"ל הרי דעת גדולי הפוסקים תכריע דלא נקטינן כהרמב"ם בזה: עוד כתב שם ואפילו לרבני צרפת מיירי להפסיק בשאלת שלום או בדברים אחרים, אמנם להפסיק שם כמו שהוא כתוב בתורה. כדי לכפול ג' תיבות ליכא. מאן דפליג דעדיף טפי להשלים רמ"ח תיבות ע"כ. האמנם העומד על דברי רבינו יונה שהביא דברי רבני צרפת יראה שאין להפסיק כלל אפילו לכפול ג' תיבות הא"א שהרי כתב שכוונת רבי יאודה שאינו מפסיק כלל אלא שמיד שיאמר אני ה"א יאמר אמת. ע"כ הרי שלל כל הפסקה של כלום וחייב שיסמוך ה"א עם אמת. וכאשר פירש עוד להלן. באופן שנראה לקוצ"ד שדברי הרב פחד יצחק ז"ל לא נחית מר להכי אלא לקיים מנהג איטאליא של מקום כבודו. כמ"ש ז"ל. אבל אנן בדידן אין לנו לזוז מדברי מרן הש"ע ז"ל ולסמוך ה' אלהיכם עם אמת וכמדובר: ולפי דברי הש"ע ז"ל אין חילוק הש"ץ ליחיד. דגם הש"ץ מסיים אני ה' אלהיכם אמת. וחוזר ואומר בקו"ר ה' אלהיכם אמת כמ"ש בסי' ס"א ס"ג אלא דהמג"א שם סק"א כתב משם ספר עשרה מאמרות דש"ץ אינו אומר בלחש אמת. ויחיד אומר בלחש אמת ואינו חוזר ואומר אמת. ונמצא דהוי רמ"ח תיבות מכוון. אבל אם אומר בלחש אמת וחוזר ואומר אמת הוי רמ"ט תיבות. עכ"ל ואפשר דמרן המחבר ז"ל סבר כמ"ש מהר"מ אלשקר ז"ל שהביא המג"א שם שכתב שי"ל גם בפעם הראשון אומר אמת שלא להפריד ביניהם. ואמת הב' אינה מן המנין אלא נוסח ברכת אמת ויציב הוא עכ"ל: ואכתי פש גבן לעמוד על דברי הפר"ח ז"ל בסי' ס"א סק"ג שכתב דראוי ללמד לכל החזנים דכשיגיעו לסוף ק"ש שיאמרו בלחש הני ג' תיבות שאם לא יעשו כן הו"ל כההיא דאמרינן הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה. וכ"ש אמת דהוי חותמו של הקב"ה. דמיחזי כשתי רשויות וכל מי שאינו עושה כן מזלזל בדרז"ל בעלי התלמוד וראוי לנזיפה ושומע לי ישכון בטח ע"כ. ולפי מ"ש הב"י ז"ל שם לתרץ מה שמקשים על מנהג שחוזר הש"צ הא"א וכו' מוכח שפיר דאין קפידא אלא אם אומר אמת אמת תרי זימני בלא הפסק תיבה אחרת. אבל אם חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת שפיר דמי עיי"ש. וכ"כ הרב יד אהרן בהגב"י הבי"ד הרב כף החיים הנד"מ וז"ל ואין לנו אלא דברי מרן הקדוש שכתב שחוזר ה"א אמת. וכמ"ש הגאון הרא"ם ומהר"ם אלשקר ומהרש"ך ואין זה נגד התלמוד. שכבר יישב רבינו המחבר ז"ל דברי התלמוד שלא יהא מנגד למ"ש בזוהר ובתיקונים עכ"ל: ועוד חזו"ן הרביתי להרב פקודת אלעזר ז"ל סי' ס"א שהביא מ"ש הנח"ל בירו"ש דמגילה פ"ד רי"ז על דברי הפר"ח ז"ל הללו. דמה שהביא ראיה ממ"ש הירוש' דלומר אמן אמן איסורא איכא. ה"ד בנשימה אחת. דלא פסיק טעמא בגווייהו. ברם בהפסק פורתא שרי. א"כ הוא הדין והוא הטעם באמירת ה' אלהיכם אמת. שהרי אין החזן אומר ב' פעמים בנשימה אחת. אלא בהפסק פורתא. ושרי, וכן כתב משם הרב כסא אליהו ז"ל שתריץ כן וכתב באופן דמנהגן של ישרא' תורה היא וכו'. והכי נקטינן. זולת במקום שאין מנהג מי שרוצה לחוש לדברי הפר"ח אין מונעין אותו וכ"ו ע"כ. וכתב עליו הרב פקודא"ל לדידי אחהמ"ר אף במקום שאין מנהג. אין ראוי לחוש לדברי הפר"ח. כיון דהוו תרתי דסתרן מניה וביה. דכיון דאמרן בסוף הזמירות אמן ואמן. מטעם דפסיק טעמא בגווייהו ובהפסק פורתא שפיר דמי. א"כ כשאינו אומר הש"צ ה' אלהיכם אמת בקו"ר. כי אם בלחש. מורה בזה דקיי"ל דאף בהפסק פורתא אסור היפך מ"ש בתחלה. והואיל וכן אך למקום שאין מנהג אין ראוי לחוש לדבריו בכגון דא עכ"ל. ולפי מה שכתבנו לעיל דדעת מרן ז"ל בב"י ובש"ע דגם הש"צ מסיים אני הא"א וחוזר ואומר בקו"ר ה' אלהיכם אמת ורוב ככל האחרונים הכי סברי לה רבנן. מעתה הכי נקטינן ואין לחוש לסברת הפר"ח ז"ל. וצור ישראל ינחנו בדרך אמת לכוין לאמיתה של תורה אמן ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: