פרחי כהונה נט

כתקנו. דסדר היום הוא פרשת נשיאים. ועל זה כתב הרב מהר"ם הנז'. דנראה בעיניו דביום חנוכת המזבח יקרא ש"צ כהן ביום השמיני עד מלאה קטורת. והלוי פר אחד עד ביום התשיעי. והג' חוזר מתחלה ביום השמיני ומסיים כל הסדר. ובזה נמצאו ג' העולים קורין בפ' ביום השמיני. אלו דבריו ז"ל. וכתב הגאון חיפ הנז' ז"ל דבו בפרק חלקו עליו שאר הרבנים. דכל קפידת הפר"ח. היינו שיקראו בנשיאים. אבל אין צריך כלל דג' העולים יקראו בשמיני. והכהן יקרא ביום השמיני וביום הט' ולוי ביום העשירי וביום הי"א. והג' ביום י"ב עד גמירא או כיוצא בזה. ע"כ דבריהם אלא דהגאון ח"ש ז"ל הביא סייעתא לדברי מהר"ס הנז' עמ"ש בהגהות מיימוניות פי"ג מהלכות תפלה. וז"ל כהן עד הקרבן ולוי וישראל הקרבן. ושאר כל הימים כהן ולוי בקרבן היום. וישראל בקרבן של מחר. וכן בשמיני כהן ולוי בקרבן היום וישראל עד סוף עכ"ל. וכ"כ בס' אורחות חיים כהגמי"י בשינוי לשון קצת. וכ"כ הרב אליה רבה בשינוי לשון עיי"ש. וסיים הח"ש ז"ל הראת לדעת כי מ"ש הרב מהר"ם הנזכר. כיון לדעת קדושים הנזכרים אלא שהם ז"ל נוהגים בכל יום לקרות הג' יום מחר. והרב הלכות ז"ל ישנו בנותן טעם עיי"ש ומשו"ה כתבו דהג' קורא משם עד סוף ולדידן שאין אנו קורין אלא דבר יום ביומו לכתחלה יש לקרות שלשה בפ' השמיני כדברי הרב מהר"ם הנז' ז"ל עכ"ל: וכ"כ בד"מ שם משם מנהגים ביום השמיני כהן ולוי קורין בקרבנו של גמליאל וישראל גומר כל הסדר עד כן עשה את המנורה ע"כ. דנראה מזה שהוא כשיטת הגמי"י ודעמיה וכמ"ש מרן הגאוו חיד"א ז"ל הנ"ז לדעתם. והשד"ח מע' חנוכה אות י"ב כתב מסתמיות לשון מרן הש"ע ז"ל דסתם וכתב ביום השמיני מוביום השמיני וגומר כל הסדר ופרשה ראשונה של בהעלותך משמע שיתנהגו הכהן והלי ביום השמיני כדרך שהתנהגו ביום ב' ומשם והלאה. אלא דעל קריאת הישראל יש להסתפק. אם יחזור קריאת ביום השמיני ויגמור משם ואילך. או אפשר כיון שיש לפניו הרבה עוד לקרות אין צריך לחזור פרשת ביום השמיני. והכריע דהצד הראשון נראה יותר מסתמיות הדברים. ומסיק דדעתו ז"ל נוטה דלדידן דנהגינן כפסק מרן יש לנו לקרות לכהן וללוי וביום השמיני כבשאר הימים. ויחזור הישראל ויקרא וביום השמיני ומשם והלאה, וכן הוא ז"ל מורה ובא לשואלו דבר זה וכתב שכן ראה שזב להרב ויקרא אברהם לרב אח"א ז"ל שכתב שמנהגנו הוא עפ"י הטור וש"ע סי' תרפ"ד וכ"כ הרד"א וכן הוא במס' סופרים פ' כ' ערכ ועיי"ש בהשד"ח עוד. ומ"ש שכן הוא במס' סופרים עיין בנחלת יעקב על מס' סופרים שם הלכה יו"ד שהוכיח כן בדעת כנסכתא עיי"ש. ומעתה שזכינו לאור כי יהל שזה הוא דעת מרן הש"ע ז"ל. וכן פסק הגאון רבינו חיד"א ז"ל הכי נקטינן בשיפולי גלימייהו ז"ל לחזור הישראל קריאת פברשת וביום השמיני וגומר כל הסדר וכמ"ש השד"ח ז"ל ואל ה' ויאר לנו בתורתו הקדושה אמן ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן כ"ב הולך ואור לקראת מעלת חכם עדיף וכו' כקש"ת רבי יצחק אלמאליח נר"ו. בעי"ת "תלמסאן" יע"א. רב טוב לבית ישראל. ביום אתמול הופיע עלי אור מכתבו הבהיר והנה רצוף בתוכו פסק דין שואל כענין על ענין נער בן עשר שנים אם יכול אביו לחנכו במצות תפלין. ומשיב כהלכה מש"ס סוכה דף מ"ב קטן היודע לשמור תפלין. אביו חייב לקנות לו תפלין וכו'. וכן פסקו עמודי ההוראה ז"ל וכפ"י מרן בש"ע סי' ל"ז ס"ג ואף שמור"ם ז"ל כתב בשם בעל העי' ז"ל דבעינן שיהיה בן י"ג שנה וכו' כתבו כל האחרונים ז"ל דאין לנו אלא דברי מרן ז"ל. וכן נהגו בערי המערב ובתלמסאן עד כאן תוד"ק: הנה דברי ק"ו אינם צריכים חיזוק ודעת שפתיו ברור מללו. חן חן לו, אך שגיאה אחת ראיתי בדבק"ו במ"ש שמשמעות הרא"ש בקיצור פסקיו שחייב מדאוריתא יעו"ש. אחר המחי"ר שגגה היא יצאה מלפני"ק שלא נתכוון הרא"ש לזה כלל. לא בארוכה ולא בקצרה, כי מ"ש בלולב חייב מדרבנן לחנכו. ובציצית ובתפלין כתב סתם חייב וכו' כולהו ארישא קאי שחייב מדרבנן לחנכו וכ"כ הב"ח דמה שפירש"י חייב בלולב לחנכו מדבריהם ה"ה בציצית ותפלין דאינו חייב אלא לחנכו מדבריהם עיי"ש. וכ"כ הרמב"ם שם בהדיא קטן שיודע וכו' אביו לוקח לו תפלין כדי לחנכו במצות ע"כ וכ"כ המרדכ"י בהלק"ט. ופשוט הוא שאינו חייב מדאורייתא עד י"ג שנה ויום א' שאז נקרא איש. וכן הוא מבואר בהג"א שם: ברם עיקר שורש הדין יפה דנת. והדין דין אמת. ואדרבה לגבי דידי הדיוט כמו שאמרתי דחובה רמיא על האב לחנך בנו הקטן אם הוא בר הכי דקיי"ל בגוייה שלא יישן בהם ולא יפיח בהם ושלא יכנס ברם לבית הכסא. דכד דייקת שפיר תמצא דחייב מן הדין דבש"ס ערכין דף ב' קתני הכל חייבין בתפלין. הכל לאתויי קטן וכו' שאביו לוקח לו תפלין. וכ"ג הרי"ף בסוכה אביו חייב ליקח לו תפלין. וכ"ג התוס' בברכות ד"ה וקטן וכו'. וכ"כ רביהט"ו ומרן בש"ע לישנא דחיובא. ועיין בברכ"י אות ד' מ"ש בזה. ומה שחזר בו בשיו"ב עפ"י גירסת הרי"ף וכו': וטעמא מאי דנהוג רובא דעלמא עד בן י"ג שנה ויום א'. אפשר לומר כיון דאין מניחין תפלין אלא בזמן תפלת שחרית. טריחא להו מילתא להקיצו לקטן משנתו ולנקות גופו דומיא מ"ש רש"י וכו' וכ"כ נמי החס"ל או"ג הבי"ד הרב כף החיים סי' ל"ז אות י"ב וז"ל אין ראוי לחנך הקטנים אלא אם קיי"ל בגוייה שהוא בודק עצמו יפה קודם תפלה. וגם שהוא נקי מלכלוך צואה בפי הטבעת ואינו ישן בהם. ואם לאו