פרחי כהונה נח

ד' מינים שבלולב כמושין כשרין. יבישין פסולין. ר"י אומר אף יבישין כשרין. ואר"י מעשה בבני כרכין שהיו מורישין את לולבין לבני בניהן. א"ל משם ראיה אין שעת הדחק ראיה ע"כ. וכתב הרא"ש ז"ל סי' י"ד מדקאמרי ליה חכמים לר"י אין שעת הדחק ראיה. מכאן משמע דבשה"ד מודו ליה דנוטלין ומברכין, וכ"כ משם הר"י דטראני ז"ל. אכן כתב עוד משם הראב"ד ז"ל דבין בשעה"ד בין שלא בשעה"ד אין יוצאין ביבש כלל ואפילו דיעבד לא יצא: וסברא הוא כי היבש כמת הוא. וכמו שנכתת שיעורו ואין מברכין עליו: אלא שנוטלין אותו בידים בשעה"ד. כדי שלא תשתכח מהן תורת לולב ואתרוג. וזהו שאמרו לו אין שעה"ד ראיה כלומר שלא עשו כן אלא כדי שלא תשתכח מהן תורת לולב. וכתב עליו הרא"ש ז"ל דמלשון אין שעה"ד ראיה אינו מורה על פירוש זה עיי"ש, ועיין בב"י שם שהביא דברי הרא"ש ז"ל הללו. והביא עוד פוסקים אחרים דפליגי בזה. וסיים מרן בב"י ולענין מעשה נראה דכל הני פסולים בשעה"ד נטולי נטלינן ברוכי לא מברכינן וכמו שפסק בש"ע: הרי שו"ר לפניך דפסק מרן ז"ל כשיטת הראב"ד ז"ל דמפרש מאי דקאמרי חכמים לר"י אין שעה"ד ראיה. דר"ל שלא היו מברכין על לולבין יבישין רק היו נוטלין בידיהם שלא תשתכח מהן תורת לולב. והגם דלכל מילי נקיט מרן ז"ל להלכה כתרי מגו תלת עמודי הוראה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל, והכא הרי הרא"ש מכשיר לברך על לולב ומיניו יבישין. וכן הרמב"ם בפ"ח להכשיר בלולב יבש מיהת. והו"ל למרן ז"ל להכשיר מיהת בלולב כדעת הרא"ש והרמב"ם ז"ל. אלא היינו טעמא דפסק כהראב"ד ז"ל משום דקיי"ל ספק ברכות להקל. היכא דאיכא מחלוקת הפוסקים אי יברך אי לא אמרינן סב"ל. עיין להרב יד"מ ז"ל בכללי דינים אות תצ"ג ואף שיהיו הפוסקים דגררינן בתרייהו בכל מילי. כיון דאיכא דפליגי עלייהו ואומרים שלא לברך אמרינן סב"ל. וכמ"ש הברכ"י בא"ח סי' ז' והשד"ח באסיפ"ד מערכת ברכות אות י"ח ס"ו דאף לדידן דבכל ההוראות בתריה דמרן גרירנא. מ"מ בענין ברכות נקטינן להקל שלא לברך. אף נגד פסק מרן ז"ל ושכ"כ הרב אור לי סי' ל"ו בשם רבני האחרונים ז"ל. ומעתה הכא נמי דעת מרן ז"ל אף דהרמב"ם והרא"ש ז"ל מכשירין בלולב יבש לברך עליו בשעה"ד, מ"מ דאיכא הראב"ד ודעמיה דסברי מרנן שלא יברך. פסק כוותיה משום ספק ברכות להקל. וה' ינחנו בדרך אמת לאמיתה של תורה אמן הצעיר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט סימן כ' שאלה. בחנותי פה עי"ת "תמושנת" יע"א מצאתי שהיו קובעים נרות חנוכה בבית הכנסת בטפח הסמוך לפתח מבפנים לצד מערב. יען כי יש שם מזוזה בביהה"נ. ונמצא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. ומעיקרא הוה סלקא אדעתאי שלא לשנות המנהג אף עפ"י שכתב מרן ז"ל סי' תרע"א שבביהכ"נ מניחו בכותל דרום י"ל דמיירי הוא ז"ל עפ"י הדין שאין ביהכ"נ חייבת במזוזה. וכיון דליכא מזוזה בפתח מניחו בצד דרום. אך כיון דאיכא הכא מזוזה. עדיף טפי לקבעה אצל הפתח לצד מערב. ותהי מזוזה מימין ונ"ח משמאל. ושבתי וראיתי שאין זה כלום והעיקר כפסק מרן הש"ע ז"ל להניחו בכותל דרום: ואראה פנים לדבר והוא מ"ש רבינו הטור בסי' תרע"א בשם סמ"ק בביהכ"נ מניח נ"ח לדרום זכר למנורה שהיתה בדרום ע"כ. הרי חילוק יש בנר חנוכה שבביהכ"נ שהם זכר למנורה. ועל כן צריך דוקא להניחם לצד דרום כמנורה ואף לפלוגתא דתנאי בפ' שתי הלחם דף צ"ח. בנרות המנורה כיצד היו מונחים דרבי סבר ממזרח למערב היו מונחים ורבי אלעזר בר"ש סבר מצפון לדרום היו מונחים וכתב התה"ד סי' ק"ד דנרות חנוכה בביהכ"נ נמי סדר הנחתם תליא בהאי פלוגתא. דלמ"ד ממזרח למערב היו מונחים גם בנרות חנוכה צריך לסדרם כך. ולמ"ד מצפון לדרום היו מונחים הוא הדין נמי בנרות חנוכה. מ"מ כו"ע. מיהת מודו שצריך לקובעה לצד דרום אלא דפליגי בסדר הנרות למר כדאית ליה ולמר כדאת"ל. דהא אליבא דכו"ע מנורה בדרום ומה גם דקיי"ל דהלכה כרבי מחבירו וכמ"ש התה"ד שם. וכן דעת מרן בב"י שכתב והמנהג פשוט לקובעם בכותל דרום ונמצאו מסודרים בין מזרח למערב ע"כ. הרי דעתו הקדושה דהלכה כרבי מחבירו וכן פסק בש"ע בודאי הכי נקטינן: ואף למאי דסלקא אדעתין מעיקרא דכיון דאיכא מזוזה אצל הפתח עדיף. נראה דלא היא. דכיון דעיקר הנחתה בביהכ"נ היא זכר למנורה. אין חוששין לה שתהא אצל הפתח. וכמ"ש הרפמ"ג באשל אברהם אות י"ד וז"ל בביהכ"נ מדליקין על המנורה סמוך לצד דרום ואם אין מנורה מדבקין הנרות בכותל דרום ולא אצל הפתח. אף שהפתח לפעמים בדרום דלית מזוזה. ואף בביהמ"ד דאית מזוזה מדבקין בכותל דרום. ואין צריך אצל הפתח ע"כ. וכ"כ הרב"י סי' תרע"ה שהדלקת נר חנוכה בביהכ"נ אין חוששין שיהיה לפני הפתח אלא לפני ההיכל ע"כ עיי"ש. ועפ"י זה אישתני למעליותא וקבענוה בכותל דרום קרוב להיכל הקודש ויהיו הנרות מסודרים ממזרח למערב כמ"ש מרן ב"י ז"ל וה' ינחנו בדרך אמת ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן כא בענין קריאת ס"ת ביום ח' של חנוכה. כתב הרב חיים שאל ח"א סי' ק' נהירנא כד הוינא טליא שהרב המובהק אביר הרועים כמוהר"ר מאיר מזרחי זלה"ה כתב בגליון ס' פר"ח סי' תרפ"ד על מ"ש הפר"ח דמי שקורא לכהן פרשת ברכת כהנים לבדה, קרוב להיות ברכתו ברכה לבטלה. ומידי סדר היום לא יצא